ה-13 לפברואר ייזכר בהיסטוריה של הבורסה כיום שבו החל אחד ממהלכי העליות החדים והאינטנסיוויים ביותר שנרשמו כאן בעשור האחרון. בתוך שלושה חודשים השלימו המדדים המובילים בבורסה עליות של מעל ל-40%, הדולר נחלש בשיעור של 9% והשחרים רשמו עליות שערים של כ-25%. בנוסף, החזאים צופים מדדים שליליים בחודשים הקרובים, ריבית בנק ישראל צפויה להמשיך לרדת וקרנות הנאמנות מגייסות, שוב, כספים מציבור המשקיעים. העדות הטובה ביותר לעובדה שהחגיגה כבר כאן היא השקה אינטנסיווית של קרנות נאמנות חדשות המלווה בפרסום בעיתונים ובטלוויזיה.
מטרת הפרסום היא משיכה נוספת של "כסף חדש" לבורסה, שמרביתו מנותב לאפיקים השקליים ומקצתו מנותב לאפיקים מנייתיים. קרנות הנאמנות גייסו בחודש אפריל כמיליארד שקל וההערכות מדברות על גיוס של 800 מיליון שקל עד מיליארד שקל רק בשבועיים הראשונים של חודש מאי. מנהלי הקרנות, המחויבים למדיניות השקעה מסוימת, משקיעים את הכספים המגויסים על פי אותה מדיניות ותורמים להמשך מהלך העליות באיגרות החוב השקליות ובבורסה.
יחד עם זאת, כדאי לזכור כי מהלך העליות החד נמצא כבר מאחורינו וייתכן כי המצטרפים החדשים לקרנות, בעיקר לקרנות השקליות, לא יזכו לטעום מהחגיגה הגדולה בבורסה - בוודאי לא כפי שזכו אלו שהשכילו לרכוש את איגרות החוב השקליות כאשר אלו גילמו תשואה של 11.5% בחודש פברואר האחרון.
אז מה בעצם מה השתנה כאן?
מרבית המומחים מסבירים כי הגורם העיקרי לשינוי הדרמטי שחל בשווקים הוא שילוב של החלפת שר האוצר הקודם והכנת התוכנית הכלכלית החדשה, לצד סיום המלחמה בעיראק ותחילתו של תהליך מדיני בין ישראל והפלשתינאים. ב-3 החודשים אחרונים התחלף חוסר האמון שהעניקו השווקים למדיניות האוצר בקרדיט חסר תקדים שניתן לשר הנכנס, בנימין נתניהו.
למעשה, השווקים כבר החלו במהלך העליות עוד בטרם מונה שר האוצר נתניהו. פירושו של דבר שהשווקים העדיפו כל שר אוצר מהמועמדים עליהם דובר, ובלבד שלא יהיה זה שוב סילבן שלום. נתניהו ויו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, עדיין מתגוששים על התוכנית הכלכלית החדשה, וככל הנראה צפויים עוד שביתות בדרך לאישורה, אך אלו כבר לא נותנים את אותותיהם על השווקים. "מה שחשוב הוא האם התוכנית תעבור או לא תעבור", אומר אחד הפעילים, "ומכיוון שכרגע השאלה היא אינה זו, אלא האם היא תעבור בצורה של הידברות או בצורה של חקיקה, הרי שתגובת השווקים היא בלתי נמנעת".
מלבד התוכנית הכלכלית שזכתה לאהדה בקרב כל הכלכלנים הבכירים, או לפחות נטען לגביה כי היא התוכנית הכי פחות גרועה, הרי שאי אפשר להתעלם מסיום המלחמה בעיראק והשפעתה על הכלכלה הישראלית. עם סיום המלחמה בעיראק מופנים הזרקורים לתהליך הישראלי-פלשתינאי וכפי שהדברים נראים כרגע, האמריקאים נחושים לקדם נושא זה. פגישתם הצפויה של שרון ואבו מאזן גם היא תומכת בשיפור האווירה בשווקים ובהמשך מהלך עליות השערים בבורסה.
לאור הסיבות שמנינו כאן למהלך העליות האחרון, יש הסבורים כי חוסנו של מהלך העליות הנוכחי מוטל בספק. הסכסוך הישראלי-פלשתינאי עוד רחוק מסיום, הכנסות המדינה ממסים לא צפויות לגדול בחודשים הקרובים, הגירעון צפוי להוות כ-5% מהתוצר, והחברות הגדולות במשק עדיין לא הציגו שיפור קרדינלי ברווחיהן. מהלך העליות הדרמטי בבורסה ובשקלים הוא לא יותר מאשר תיקון של השפל אליו נקלעו השווקים באמצע פברואר השנה והוא מגלם בעיקר, אם לא רק, את הציפיות האופטימיות של המשקיעים לחודשים הבאים. יש גם כאלו שיזכירו כי הבורסה בדרך כלל נוהגת להקדים את הכלכלה בכ-8 חודשים ולכן מהלך העליות הנוכחי משקף התחלתה של פריחה כלכלית שתחל רק בעוד 8 חודשים. על פי גישה זו, מי שמחפש היום נתונים לשינוי כלכלי - אינו מחפש את הדבר הנכון בזמן הנכון.
עד כאן מנינו את הסיבות הריאליות לעליות השערים בבורסה, אך לא פחות חשובים הם הגורמים הפסיכולוגיים שמספקים את חומרי הבעירה לעליות בבורסה. הגורם הפסיכולוגי הראשון במעלה להמשך העליות הוא המשקיעים המוסדיים. בכל יום שעובר מחליט גוף מוסדי נוסף להיכנס לבורסה. אלא שהשקעת המוסדיים לא נובעת משיקולים כלכליים גרידא אלא משיקולים פסיכולוגיים. מנהלי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות לא רוצים להיות אלו שיצטרכו להסביר לעמיתיהם כיצד הצליחו לפספס את אחד ממהלכי העליות החדים ביותר שנרשמו כאן. משום כך, בכל יום שעובר מחליט גוף נוסף להיכנס להשקעה במניות. מהלך זה מגובה בכניסת איטית של כספים מהציבור אל האפיקים המנייתיים והשקליים - כפסים התומכים בהמשך מהלך העליות.