צה"ל מחכה לכסף שהובטח לו, ובינתיים הקופה הולכת ומתרוקנת. מערכת הביטחון דורשת להעביר כ-40 מיליארד שקלים שעליהם סוכם, כש-25 מיליארד מתוכם הם תוספת המל"ל. בצבא מזהירים שאם הכסף לא יועבר בקרוב, ייאלצו לצמצם פעילות, להוריד את היקף המילואים ולדחות משימות.
תא"ל במיל' ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וכיום חבר הנהלת המכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS, אומר בראיון לרדיו צפון 104.5FM, שצה"ל ביצע את המשימות שהטיל עליו ראש הממשלה מתוך הנחה שהכסף שהובטח עבורן יועבר. המשימות בוצעו, אבל הכסף עדיין לא הגיע.
"צריך להבין קודם כל את הרקע. צה"ל מחזיק היום 89 גדודים על הגבולות, לעומת בערך 38 בלבד שהיו לפני המלחמה. צה"ל מחזיק היום 1,220 קילומטרים רבועים ו-63 מוצבים רק בסוריה ובלבנון, ועוד לא הגעתי לעזה ולאיראן. זה עולה כסף, המון כסף.
"ראש הממשלה נותן משימות שמותאמות לתקופת מלחמה. המשימות האלה היו ידועות פחות או יותר כבר ממרץ. ביוני הוא אפילו החליט על זה. בא ואמר, אלה המשימות, את זה אתם צריכים לבצע, ותקצב. אמר כמה כסף צריך לקבל".
כשנתניהו נותן הנחיה כזאת לצבא, מבחינת הצבא זאת פקודה.
"בדיוק. כשראש הממשלה נותן הנחיה, פקודה כזאת, הצבא ומשרד הביטחון מסתכלים עליה כמו פקודה ומתחילים לבצע. כשמדובר בשר האוצר, בממשלה ובכנסת, הם לא כפופים למרותו של ראש הממשלה".
זה לא צבא. מותר להם לחלוק, והם באמת חולקים במשרד האוצר על הדרישות.
"נכון, ואז נוצר מצב שהמשימות בוצעו והכסף, מה יש להגיד, עוד לא עבר. ההחלטה הייתה צריכה להתקבל לא רק על ידי ראש הממשלה, אלא באופן פורמלי. או ששר האוצר מקבל החלטה להעביר, או שבמצבים מסוימים צריך חקיקה. אבל את זה היה צריך לעשות עד 18 ביולי.
"ב-18 ביולי נגמר מה שלא עשית עד אז. מאותו רגע צריך את האישור של האופוזיציה. את זה לא עשו. וזה לא שלא העבירו החלטות אחרות. הרבה מאוד החלטות תקציביות אחרות כן עברו באותה תקופה".
כמו כספים קואליציוניים, גם בישיבות של ועדת הכספים שלא מן המניין.
"נכון".
אחרי שהמועד חלף והכנסת יצאה לפגרה, נתניהו פנה ליו"ר האופוזיציה יאיר לפיד וביקש את הסכמתו להעברת הכסף. לפיד התנה את הסכמתו בקיצוץ כספים ייחודיים. לדברי עמינח, "יאיר לפיד אמר, אוקיי, אבל יש כספים שמוקצים לדברים אחרים, לכל מיני עניינים של מה שאנחנו קוראים כספים ייחודיים, אז אני רוצה שתבטל את הכספים האלה".
אבל כסף שכבר ניתן אי אפשר להחזיר, ובטח אי אפשר למצוא שם 40 מיליארד שקלים.
"כסף שעדיין הוקצה למשרד אבל עדיין לא ניתן לגופים, לא התקשרו עליו ולא שילמו אותו, אין בעיה. את צודקת שאני מניח שאי אפשר יהיה למצוא 40 מיליארד, גם לא 4 מיליארד. אולי אפשר יהיה למצוא איזשהו סכום שכן אפשר יהיה למצוא. זה בעצם מה שאומר יאיר לפיד".
צה"ל כבר הוציא כסף שהיה בתקציב שלו כדי לממן את המשימות שקיבל, מתוך הנחה שהתוספת תיכנס בהמשך השנה. אבל אם לא קיבלתם את הכסף, מה אתם מוציאים?
"אם ראש הממשלה נתן הנחיה והכסף אמור להגיע לפי הנחיית ראש הממשלה, אז אתה מסתכל ואומר, אוקיי, אני מתחיל להוציא את הכספים שכבר נמצאים אצלי בקופה, מתוך הנחה שאני אמור לקבל בשלושת החודשים האחרונים את הכסף הנוסף".
אז אולי מערכת הביטחון הזדרזה להוציא כסף שאין לה?
"לא, לא, לא. בואי נניח לרגע שיש לך תקציב של 12 שקלים לשנה, כל חודש שקל אחד. עכשיו את יודעת שאת אמורה בסוף השנה לקבל עוד שלושה שקלים. אז יכול להיות שבחודש השלישי, הרביעי והחמישי, במקום להוציא שקל, תוציאי שקל ועשרים".
אבל זאת הרי שיטת העבודה. הצבא עובד על תקציב שהוא יודע שאמור להגיע בהמשך.
"נכון. ככה זאת שיטת העבודה. אתה פועל על תקציב שאתה יודע שיהיה לך. בסוף אתה מקבל החלטות על סמך התקציב שאתה יודע שיהיה לך.
"אם אני לא יודע שאני אמור לקבל עוד כסף, אני אוציא כל חודש שקל אחד, כי יש לי 12 שקלים לשנה. אבל אם קיבלתי פקודה מראש הממשלה שאומרת, תתחיל לבצע עוד כמה משימות ואני אשלים לך, אני משתמש במהלך השנה בכל 12 השקלים ואגמור אותם אולי בחודש אוקטובר, מתוך הנחה שאני אמור לקבל את הכסף.
"ברור שבוצעו בדיוק הנחיות ראש הממשלה, אחד לאחד. וברגע שההנחיות האלה בוצעו, בהתאם לתקציב שראש הממשלה הגדיר, מערכת הביטחון הוציאה את הכסף. אם הכסף הזה לא יגיע, הצבא יצטרך לעצור בחריקת בלמים דברים שאולי הם יותר חשובים מאלה שכבר בוצעו. למשל, יצטרכו לבוא ולהגיד, אנחנו מורידים את כמות אנשי המילואים".
אבל רק לפני כחודשיים פורסם שהיה אפשר לקנות F-35 בכספי המילואים שבוזבזו לריק.
"אני איתך לגמרי. פרצה מלחמה. המלחמה הזאת עשתה איזושהי טראומה. הטראומה הזאת באופן מיידי הביאה למצב שבו אתה מסתכל ואומר, רגע, אני רוצה כיתות כוננות של חיילים, אני רוצה להעמיד חיילים גם פה, אני רוצה לוודא שלא קורה לי אירוע מוקטן של 7 באוקטובר.
"ואז אתה בעצם לוקח את המטוטלת וקצת זז לצד השני, וקצת עושה כל מיני מהלכים שעניינם כשירות ומוכנות, על חשבון דברים אחרים.
"כשאני מסתכל היום, וההערה שלך באה היום, אחרי שלוש שנים, כשאנחנו כבר מסתכלים ורואים באופק את המעבר ממלחמה לשגרה, אז אכן אני רואה את הפעילות, בעיקר של סגן הרמטכ"ל, שמנתח בדיוק את הדברים האלה. מסתכל על אותם תהליכים ובא ואומר, רגע, אנחנו עוד רגע עוברים ממצב של מלחמה למצב של שגרה. מה אנחנו צריכים בשגרה? לא יודעים.
"אבל העובדה היא שהוא כבר מתארגן, את רואה שהוא כבר נכנס לזה, מסתכל על זה, בוחן את זה ובעצם בא ואומר, בואו נסתכל רגע לראות איך צריכה להיראות השגרה. חלק מהדברים שאת אומרת אפשר פה לחסוך, לקצץ וכולי. אני בטוח שבמעבר לשגרה נראה את התהליכים האלה".
כמה זמן אתה נותן לצה"ל עד שהחיילים, הצבא, כולנו, נרגיש את המחסור בכסף בצורה ממשית, לא רק בקריאות?
"מינוס שנתיים. אני כבר מרגיש את זה שנתיים אחורה, אולי אפילו כבר שלוש. אנחנו במצב היום, בואי נבין רגע קצת עובדות.
"כמות המלאים של חיל האוויר, הדברים שהיו להם במחסנים לקראת המלחמה, היו ברמה כזאת שבמהלך המלחמה צרכנו לא 20% מזה, לא 40% מזה, לא 80% מזה, 600% מזה. זאת אומרת, אם הצבא האמריקאי לא היה מוכן לספק לנו, בעצם לא היה לנו מלאי.
"לא יכולת לפנות לאותן תעשיות שמייצרות לך את זה בארץ או בעולם ולהגיד להן, תביאו לי. כושר הייצור שלהן לא רלוונטי בכלל. הן לא מסוגלות לספק לך את זה. היית צריכה לבוא לצבא האמריקאי, לא לתעשייה האמריקאית, ולהגיד לו, מכיוון שהתעשייה האמריקאית לא מסוגלת לספק לי את זה ומכיוון שאני חייב את זה עכשיו, אתה מוכן להוציא מהמחסנים שלך? והוא עשה את זה.
"באיזשהו שלב גם הצבא האמריקאי ירד מתחת לרמות המלאים שלו, הגיע מתחת לקו האדום והפסיק לספק, כך שהמצב חמור".