כ-700 מיליארד דולר, זה הסכום שעל פי הערכות צפויות ענקיות הטכנולוגיה העולמיות אלפבית, אמזון, מטא ומיקרוסופט להשקיע בדגש על תשתיות בינה מלאכותית, בשנת 2026.
כפי שפורסם לאחרונה ב-TheMarker, לפי דיווחי החברות, כבר ברבעון הראשון של השנה הסתכמו השקעות ההון של החברות הללו ביותר מ-130 מיליארד דולר, בעיקר לצורך הקמת מרכזי נתונים.
הסכומים האלה ממחישים את סדרי הגודל של המרוץ שמתנהל כיום סביב ה-AI. במוקד המרוץ נמצא כוח המחשוב. המודלים החדשים והמתקדמים שיוצאים לשוק דורשים יכולות עיבוד גדולות יותר ותשתיות בהיקפים הולכים וגדלים. בהתאם, חברות הטכנולוגיה משקיעות לא רק בפיתוח המודלים עצמם, אלא גם בכל מה שנדרש כדי לאמן ולהפעיל אותם בקנה מידה רחב.
אם בשנים קודמות, התמקדה תעשיית הטכנולוגיה במרדף אחרי אנשי המקצוע הטובים ביותר, כיום המרדף הוא גם אחרי נכסים פיזיים. הבינה המלאכותית דורשת שבבים מתקדמים, מרכזי נתונים רחבי ידיים, מערכות קירור ואספקת חשמל יציבה ובהיקפים גבוהים.
כך מרחיבה מהפכת הבינה המלאכותית את מפת ההשקעות מעבר לחברות המזוהות איתה באופן מיידי. לצד מפתחי המודלים וענקיות הענן נוצרת שרשרת ערך רחבה של חברות ותעשיות שמספקות את התשתית הפיזית הדרושה להמשך צמיחת התחום. במילים אחרות: מי שמתעניין בהשקעה בבינה מלאכותית צריך להביא בחשבון שהמונח "AI" כבר מייצג מגוון רחב של פעילויות עסקיות.
בפתח הדברים יובהר כי כתבה זו מהווה סקירה אינפורמטיבית ותמציתית בלבד. ראוי לבחון כל קבלת החלטה או פעילות בנושאים מעין אלו באופן עצמאי ועל ידי ייעוץ מקצועי, לרבות יועץ השקעות ויועץ מס. אין לראות באמור לעיל ולהלן המלצה או תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
שרשרת הערך של תעשיית ה-AI
בקצה הבולט ביותר של השרשרת נמצאות חברות השבבים. מערכות AI זקוקות למעבדים המסוגלים לבצע כמויות עצומות של חישובים במהירות, והגידול בשימוש בבינה מלאכותית מגדיל בהתאם את הצורך בתשתיות מחשוב מתקדמות. אלא שהשבבים הם רק תחילת הסיפור.
את כוח המחשוב הזה צריך למקם ולהפעיל, וכאן נכנסים לתמונה מרכזי הנתונים. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), ההשקעות הגלובליות במרכזי נתונים כמעט הוכפלו מאז שנת 2022 והגיעו כמעט לחצי טריליון דולר בשנת 2024. הקמת מרכזי נתונים חדשים והרחבת קיימים, מגדילות את הביקוש גם לשירותיהן ולמוצריהן של חברות שעוסקות בבנייה ובהקמת תשתיות, בציוד חשמלי, בשרתים, ברשתות תקשורת ובמערכות גיבוי.
גם קירור נכנס לתמונה. השרתים המתקדמים מייצרים חום רב, וככל שעולה צפיפות כוח המחשוב, גדל הצורך במערכות יעילות לשמירה על טמפרטורת עבודה מתאימה. לפי נתוני ה-IEA, מערכות קירור ובקרה סביבתית אחראיות לכ-7% מצריכת החשמל במרכזי נתונים יעילים במיוחד, ובמרכזים פחות יעילים השיעור יכול לעלות על 30%.
ומכאן מגיעים לאחד האתגרים הגדולים של התעשייה: חשמל. לפי ה-IEA, מרכזי נתונים צרכו בשנת 2024 כ-1.5% מצריכת החשמל העולמית, והסוכנות מעריכה כי צריכתם עשויה להיות יותר מכפולה עד שנת 2030. בשנת 2025 לבדה, עלתה צריכת החשמל של מרכזי נתונים בכ-17%, בעוד שבמרכזי נתונים המתמקדים ב-AI היא גדלה אף מהר יותר.
המשמעות היא שמהפכת ה-AI אינה רק סיפור של תוכנה ושבבים. היא מגדילה גם את הצורך בייצור חשמל, ברשתות הולכה, בשנאים ובציוד נוסף הדרוש כדי לחבר את מרכזי הנתונים למערכת החשמל. ה-IEA אף מציינת כי מגבלות ברשתות החשמל ובשרשראות האספקה עלולות לעכב חלק מהפרויקטים המתוכננים.
כל אחד מהתחומים האלה חשוף לצמיחת ה-AI בדרך אחרת. יצרנית שבבים אינה חברת חשמל, וחברת תשתיות אינה ספקית ענן. גם מנועי הצמיחה, התחרות והסיכונים שלהן שונים. לכן, ככל ששרשרת הערך מתרחבת, כך גם המושג "חשיפה ל-AI" מקבל משמעות רחבה ומגוונת יותר.
השפעת ה-AI על עולם המדדים
התרחבות האקו-סיסטם של הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי גם בעולם המדדים. כך לדוגמה, מדד
Indxx US Tech Top 10 - MR הוא מדד הכולל כ-10 מניות של חברות בעלות "זיקה טכנולוגית" הנסחרות בבורסת נאסד"ק בארה"ב. מדובר בחברות שעיקר עיסוקן במתן שירותים או באספקת מוצרים טכנולוגיים, וכן בחברות המספקות מוצרים ושירותים הקשורים ישירות לטכנולוגיה קניינית¹. נכון להיום, בין החברות הכלולות במדד נמצאות אנבידיה, אלפבית, מיקרוסופט ואמזון.
לצד מדדים מסוג זה קיימים גם מדדים ייעודיים המתמקדים בבינה מלאכותית. אלא שהכותרת AI כשלעצמה עדיין לא מספרת למשקיע איזו חשיפה הוא מקבל. לכן, כאשר בוחנים מכשיר השקעה עוקב מדד שמספק חשיפה לחברות הקשורות לבינה מלאכותית, כדאי לבדוק כמה דברים:
אילו חברות נכללות במדד? מדדים שונים עשויים להציע חשיפה שונה מאוד לעולם ה-AI. חלקם מתמקדים בחברות הטכנולוגיה הגדולות, ואחרים עשויים לכלול חברות מתחומים אחרים כמו שבבים, תשתיות מחשוב, ענן או תחומים נוספים הקשורים להתרחבות השימוש בבינה מלאכותית. לכן כדאי לבחון את הרכב המדד בפועל ולא להסתפק בשם המדד.
לפי אילו קריטריונים החברות נבחרות? חשוב לבדוק איך נבחרות החברות במדד, כמו כן לבדוק כיצד מוגדרת חברה המשתייכת לתחום. האם מדובר רק בחברות העוסקות בפיתוח בינה מלאכותית, בחברות שחלק מהכנסותיהן מגיע מהתחום, או בהגדרה רחבה יותר של זיקה טכנולוגית? בדרך כלל, הקריטריונים האלה משפיעים על אופי החשיפה שמציע המדד.
כיצד נקבע משקל החברות במדד? לעיתים משקלה של חברה נגזר משווי השוק שלה, ובמקרים אחרים נעשה שימוש בשיטות שקלול אחרות. אופן השקלול של המדד עשוי להשפיע על מידת התלות של המדד בביצועי החברות הכלולות בו.
האם החשיפה ממוקדת או רחבה? מדד הכולל מספר מצומצם של חברות עשוי לספק חשיפה ממוקדת יותר, אך גם להיות תלוי יותר בביצועי החברות הכלולות בו. מדד הכולל מספר גדול יותר של חברות עשוי לפזר את החשיפה בהתאם לכמות החברות הכלולות בו, הענפים ולעיתים גם האזורים הגיאוגרפיים, אך מספר החברות לבדו אינו מעיד בהכרח על מידת הפיזור. לכן חשוב לבחון גם את המשקל שניתן לכל חברה ואת רמת הריכוזיות בפועל.
המוצרים המדדיים של קסם קרנות נאמנות
קסם קרנות נאמנות, חברת קרנות הנאמנות הגדולה והמובילה בישראל, מנהלת קרנות נאמנות העוקבות אחר מדדים במגוון ענפים ומגמות בשווקים בארץ ובעולם, בין היתר באמצעות קרנות סל. בהקשר של בינה מלאכותית, קיימות קרנות מחקות וקרנות סל המאפשרות חשיפה למדדים הכוללים חברות בעלות זיקה טכנולוגית.
חשוב לבחון את מאפייני החשיפה בפועל, כאמור, אותו ביטוי, "חשיפה לבינה מלאכותית", יכול לייצג הרכבים שונים מאוד.
בשורה התחתונה: לא כל חשיפה ל-AI היא לאותן החברות
עבור משקיעים, המשמעות היא שהשקעה בבינה מלאכותית הפכה למושג רחב יותר. לכן השאלה אינה רק אם רוצים להיחשף למגמה, אלא למה בדיוק נחשפים כשעושים זאת: אילו חברות, אילו חלקים בשרשרת הערך, באיזו רמת ריכוזיות ובאילו סיכונים. בעולם שבו ה- AI מתרחב הרבה מעבר לענקיות הטכנולוגיה, הבנת החשיפה הופכת לחלק בלתי נפרד מהחלטת ההשקעה.
*להערכת מנהל הקרן. המידע המוצג מסופק ע"י קבוצת קסם (להלן: "קסם") מקבוצת הפניקס בית השקעות בע"מ (להלן: "הפניקס") כשירות לקוראים למטרות אינפורמציה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות או שיווק השקעות בידי בעל רישיון עפ"י דין המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם, ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים הקשורים למידע המוצג. (1) תיאור תמציתי של המדד, להרחבה ראו תשקיף הקרן והדיווחים המיידים שבתוקף. למנהל הקרן ניתן רישיון לשימוש במדד על ידי עורך המדד Indxx LLC. הקרן אינה ממומנת, מאושרת, נמכרת או מקודמת על ידי עורך המדד ועורך המדד אינו אחראי כלל בכל הקשור בקרן, ניהולה או שוויה. מובהר כי המדד הינו קניינו הרוחני של עורך המדד לרבות סימני המסחר הרשומים. לפרטים אודות ריכוזיות המדד ראו דיווח מיום 12.2.24 (אסמכתא: 2024-03-015420). אין באמור לעיל כדי להוות הצעה לרכישת יחידות השתתפות בקרן. רכישת היחידות בקרן היא רק בהסתמך על תשקיף במועד הרכישה והדיווחים המיידים שבתוקף בלבד. (4A) עד 120% חשיפה למניות בערך המוחלט; עד 10% חשיפה למט"ח בערך המוחלט. מנהל הקרן הינו קסם קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מידע שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בנושא. לחברות מקבוצת הפניקס וקסם עשוי להיות עניין במידע המוצג. המידע האמור מבוסס על הנחות ועשוי להשתנות מעת לעת. במידע עלולות ליפול טעויות וכן לחול שינויי שוק. הנתונים נכונים למועד פרסומם.