ביום כיפור הכבישים מתרוקנים ממכוניות, ומתמלאים ברוכבי אופניים. רבים יוצאים לרכוב בתחושה שהדרך בטוחה. הנתונים מראים אחרת. מידי שנה נפגעים מאות רוכבים או הולכי רגל בתאונות, חלקם באופן קשה. מה קורה כשרוכב פוגע בהולך רגל? מה הדין במקרה בו שני רוכבים מתנגשים? מי נושא באחריות, ממי אפשר לקבל פיצוי? ומה צריך לעשות ברגעים שאחרי התאונה?
.
מה הדין במקרה שני רוכבים אופניים התנגשו זה בזה?
בין שני רוכבי אופניים שהתנגשו ביום כיפור אין כלל שלפיו האחריות מתחלקת אוטומטית שווה בשווה. הפיצוי נקבע לפי מידת הרשלנות של כל אחד: מי סטה מנתיבו, לא נתן זכות קדימה, נסע במהירות לא סבירה, עקף בפזיזות, רכב נגד כיוון התנועה או לא היה ערני לסביבה.
אם שניהם תרמו לתאונה, בית המשפט עשוי לקבוע אשם תורם ולחלק את האחריות באחוזים, למשל 70% לרוכב אחד ו־30% לשני. יום כיפור אינו משנה את הכללים, אך העומס בכבישים מחייב זהירות מוגברת. ראיות כמו סרטון, עדים, תמונות ומיקום הפגיעה יהיו קריטיות.
רוכב אופניים פגע בילד שרכב על 'בימבה'. האם תוטל עליו בכל מקרה אחריות לתאונה?
כאשר רוכב אופניים פוגע בילד קטן שנוסע על בימבה, האחריות נקבעת לפי דיני הרשלנות ולא לפי מנגנון פיצוי אוטומטי של ביטוח חובה. בית המשפט יבחן אם הרוכב נסע במהירות מותאמת, היה ערני לילד, האט במקום שבו צפויים ילדים, שמר מרחק וניסה למנוע את הפגיעה. מילד קטן לא מצפים לאותה זהירות שמצפים ממבוגר, ולכן שינוי כיוון פתאומי של ילד על בימבה אינו פוטר בהכרח את הרוכב מאחריות.
עם זאת, אם הילד התפרץ לפתע למסלולו והרוכב לא יכול היה למנוע את התאונה, האחריות עשויה להתחלק או לא להיות מוטלת עליו. גם השגחת ההורים עשויה להיבחן. את התביעה מגישים בשם הילד נגד הרוכב, ולעיתים באמצעות ביטוח צד ג' או ביטוח דירה.
כיצד פוסק בית המשפט כאשר נער רכוב על אופניים חשמליים פוגע ברוכב שחסם את נתיבו, וכתוצאה מכך נגרמים נזקי גוף ורכוש?
בשנת 2020 הכריע בית המשפט העליון כי אופניים חשמליים אינם מהווים כלי רכב מנועי ולכן הם פטורים מחובת ביטוח. כפועל יוצא מכך, תאונות במעורבות הולכי רגל או אופניים רגילים נדונות במסגרת פקודת הנזיקין, ולא תחת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השופטים בוחנים כל מקרה לגופו כדי לאתר מי התרשל ולחייב אותו בתשלום הנזקים. רוכב אופניים למשל, שיפרוץ למסלולו של רוכב חשמלי, יישא בעיקר האחריות המשפטית לאירוע.
מה קובע החוק כאשר רוכב קורקינט או אופניים פוגע בהולך רגל בכביש?
מערכת המשפט מתייחסת לקורקינטים חשמליים ורגילים בדיוק כמו לאופניים ומטילה על הנפגע את החובה להוכיח שהרוכב פעל ברשלנות. השופטים יחייבו את הפוגע לשלם פיצויים מכיסו הפרטי רק אם ישתכנעו כי הוא אכן נהג בחוסר זהירות. מצב זה מציב משוכה גבוהה בפני הולכי הרגל מכיוון שהיעדר פוליסת ביטוח חובה מוליד מאבק משפטי ארוך סביב שאלת האשמה. בתי המשפט אמנם פוסקים פיצויים אך אין ערובה שלרוכב הפוגע תהיה יכולת לשלם את הכסף וכך נותרים הנפגעים עם סבך כלכלי ומשפטי.
האם ילד שהיה מעורב בתאונת אופניים באשמתו, עדיין יכול לקבל פיצוי?
בהחלט. פוליסת תאונות אישיות לתלמידים חלה גם ביום כיפור. היא תקפה 24 שעות ביממה, בכל ימות השנה ובכל מקום, ואינה דורשת הוכחת אשמה. החריג המרכזי הוא תאונת דרכים בישראל כהגדרתה בחוק הפלת"ד. ילד על אופניים שנפגע מרכב יקבל פיצוי ממבטחת הרכב הפוגע, לא מביטוח התלמידים. נפילה מאופניים, החלקה, או התנגשות בין שני אופניים או בין אופניים לבימבה אינן תאונת דרכים לפי החוק. זה נכון גם כשאחד האופניים חשמלי. לכן פגיעות כאלה עשויות להיות מכוסות, בכפוף לתנאי הפוליסה.
מי יפצה אדם שנפגע ממכונית ביום כיפור?
כאשר רכב פוגע בהולך רגל במהלך החג, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מבטיח לנפגע תשלום מלא. חברת הביטוח שמנפיקה את פוליסת החובה של הנהג נושאת באחריות הבלעדית לכך. מערכת המשפט מתעלמת לחלוטין מנסיבות התאונה ואינה בודקת מי באמת אשם. הפגיעה הגופנית עצמה מספיקה כדי לייצר זכאות מלאה לכסף.
החוק נועד לספק מעטפת ביטחון מהירה וברורה בכל ימות השנה ולמנוע מלחמות ארוכות בבתי המשפט סביב שאלת האחריות. אם הנהג הפוגע נסע ללא ביטוח חובה בתוקף, הקרן הציבורית קרנית תשלם לנפגע את מלוא הסכום באופן אוטומטי. בהמשך תתבע הקרן את הכסף חזרה מן הנהג הדורס
בחור על אופניים חשמליים משופרים פגע ברוכב על אופניים רגילים. האם יש לזה השפעה על חלוקת האחריות בין הצדדים?
החוק מגדיר בבירור את התקנים לאופניים חשמליים ומגביל אותם לעשרים וחמישה קמ"ש ולהספק של מאתיים וחמישים ואט. המנוע נועד לסייע בדיווש ומצערת מותרת עד לשישה קמ"ש בלבד. רכב שעבר שיפורים להאצת המהירות או שמופעל במצערת בניגוד לחוק מאבד את תקינותו. הפרת חוקי התעבורה מהווה עילה משפטית אולם בתי המשפט דורשים להוכיח כי המהירות המופרזת או השימוש במצערת יצרו את ההתנגשות או החריפו את הנזק.
כאשר הראיות מלמדות שהתאונה הייתה מתרחשת גם עם כלי תקני התביעה תתבסס על עילת רשלנות כללית. הרוכב הנפגע עלול לספוג הפחתה בפיצויים אם ייקבע לו אשם תורם עקב נסיעה מהירה או חוסר תשומת לב. אין נוסחה אחידה לחלוקת האשמה וההכרעה הסופית נשענת על ניתוח תנאי הדרך ושדה הראייה של המעורבים.
כיצד יש לפעול לאחר מעורבות בתאונת דרכים?
מי שנפגע בתאונה, כהולך רגל או כרוכב אופניים, צריך קודם כול לדאוג לתיעוד. הצעד הראשון הוא להזמין משטרה, שתתעד את האירוע באופן רשמי. הזמנת מד"א אינה חובה, אבל כדאי. המסמכים שהצוות הרפואי ממלא בזירה מחזקים את גרסת הנפגע. הם גם מקשים על טענה מאוחרת שהפציעה נגרמה במקום אחר או בנסיבות אחרות. לדברי עו"ד ורשה, אם היה עד לתאונה, חשוב לקחת את פרטיו. לגבי הנזק לאופניים, יש להשיג הצעת מחיר ממוסך או מחנות אופניים, גם אם אין כוונה לתקן אותם. בנזק כבד, עדיף לפנות לשמאי רכוש שיעריך אותו במדויק.
הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין.