אחרי שביחד הציגה את משנתה הכלכלית, שתשולב במצע המפלגה, מפלגת ישר פורסת את התכניות שלה לשוק הדיור. אין כאן הגרלות ענק, מחיר מטרה חדש או הבטחה למחוק מאות אלפי שקלים ממחיר הדירה. ישר הולכת על משהו פחות נוצץ והרבה יותר מסובך. לנסות לגרום למערכת התכנון, הקרקע והבנייה של ישראל לעבוד.
נקודת המוצא שלה טובה. בישראל לא חסרות תכניות לדירות, אלא דירות שנבנות בפועל. המדינה יודעת לאשר עשרות אלפי יחידות דיור, להציג מספרים מרשימים ולסמן וי, אבל בדרך להיתר, לבנייה ולאכלוס חלק גדול מהן נתקע לשנים. לכן מציעה ישר לשנות את מדד ההצלחה. לא כמה דירות תוכננו, אלא כמה קיבלו היתר, נבנו ואוכלסו.
קל להסכים עם זה. הרבה יותר קשה לבצע. שוק הדיור מפוצל בין מינהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל, הותמ"ל, משרד השיכון, הרשות להתחדשות עירונית, הוועדות המחוזיות והמקומיות ועוד שורה של משרדי ממשלה וגופי תשתית. כל אחד מחזיק חלק מהסמכות, וכל אחד יכול גם לעכב. ישר רוצה להגדיר מחדש מי עושה מה, לחזק את מטה התכנון הלאומי ולהפוך אותו לגוף שיתאם בין כולם.
וזה כבר החלק הקשה. מי שינסה לגעת בסמכויות של רמ"י, מינהל התכנון, הוועדות המחוזיות ומשרדי הממשלה יפגוש גופים חזקים, עם כוח והרגלי עבודה שנבנו במשך שנים. ישר מבקשת גם לשנות את דרך הפעולה של רמ"י, כך שהקרקע לא תשמש רק למקסום הכנסות ממכרזים, אלא גם ככלי לקידום בנייה ותשתיות.
עוד מהלך מרכזי הוא העברת יותר כוח לרשויות המקומיות. ועדות מקומיות שיוכיחו יכולת יקבלו סמכויות נוספות, יוקמו צוותים להוצאת היתרים במקומות שבהם יש מלאי גדול של דירות מתוכננות, והרשויות יקבלו כוח אדם מקצועי ותקציבים. המטרה היא לקצר את הדרך מאישור התכנית להיתר הבנייה.
גם כאן הבעיה מוכרת. במשך שנים מדברים על ביזור סמכויות וחיזוק השלטון המקומי, ובפועל הממשלה מתקשה לשחרר שליטה. העברת סמכות בלי כוח אדם ותקציב רק מעבירה את הפקק מירושלים לעירייה. ישר! מציעה גם תקצוב והכשרה, אבל שוב, המבחן יהיה ביכולת להוציא את התכנית מהכוח אל הפועל.
התכנית נוגעת גם באחד העיוותים הגדולים של שוק הדיור. לראש עיר לא תמיד משתלם לקבל עוד אלפי תושבים. הם צריכים גנים, בתי ספר, כבישים ושירותים, בעוד הארנונה למגורים לא בהכרח מכסה את העלויות. מגדל משרדים, לעומת זאת, משתלם הרבה יותר לקופה העירונית. ישר רוצה לטפל ב"תושב הגרעוני", לשנות את מערך התמריצים ולבחון חלוקת הכנסות מאזורי תעסוקה ותעשייה. לצד זה היא מציעה בונוסים לקבלנים שיעמדו בלוחות זמנים, קנסות על עיכובים, תוספת של עשרות אלפי עובדים לענף והכנסת טכנולוגיות בנייה חדשות.
בתחום ההתחדשות העירונית הכיוון ברור. פחות הפשרת שטחים חדשים ובנייה רחוקה, ויותר חיזוק הערים הקיימות. התכנית מציעה להוסיף זכויות לפרויקטים שאיבדו כדאיות כלכלית, לאפשר במקרים מסוימים תוספת קומות וזכויות ולסבסד פרויקטים בפריפריה שלא יכולים לעמוד כלכלית בפני עצמם. בצפון רוצים לחבר את הצורך במיגון ובשיקום להתחדשות עירונית רחבה.
גם כאן לא חסרים רעיונות. הקושי הוא לחבר בין כדאיות כלכלית, תשתיות, רשויות מקומיות, יזמים ודיירים ולהביא פרויקט לביצוע.
עוד נקודה נכונה בתכנית היא המעבר מתכנון דירות לתכנון מקום שאפשר לחיות בו. שכונות חדשות אמורות להיבנות יחד עם תחבורה, מים, חשמל, מיגון, בתי ספר, מקומות עבודה, מסחר, תרבות ושטחים ירוקים. באזורי הביקוש הבנייה אמורה להתרכז יותר סביב תחבורה ציבורית עתירת קיבולת.
אחרי שנים שבהן שכונות נבנו לפני הכביש שמוביל אליהן, ובתי ספר וגנים הגיעו אחרי שהתושבים, החיבור הזה מתבקש. אלא שגם כאן צריך לגרום למשרד התחבורה, משרד החינוך, רמ"י, הרשות המקומית ושאר הגופים להתקדם יחד, משימה שממשלות מתקשות בה כבר שנים.
שאול מרידור, שהיה בין מגבשי התוכנית אומר שמשבר הדיור בישראל הוא לא גזירת גורל, אבל הוא לא ייפתר בעוד מבצע נקודתי או בהבטחה לעוד עשרות אלפי דירות על הנייר, "במשך שנים המדינה מודדת כמה יחידות דיור אושרו, במקום לשאול כמה דירות באמת נבנו וכמה שכונות הפכו למקום שטוב לחיות בו. התוכנית שגיבשנו משנה את נקודת המבט: לא מתכננים רק דירה, מתכננים את החיים שסביבה - תחבורה, חינוך, תעסוקה, תשתיות ומרחבים ציבוריים. במקביל צריך לשחרר את צווארי הבקבוק, להעביר יותר סמכויות לרשויות שיודעות לבצע ולייצר שוק שכירות יציב והוגן"
התכנית מקדישה חלק משמעותי גם לשוק השכירות. ישר מציעה לפרסם נתוני אמת על מחירי שכירות ורכישה לפי אזורים, להרחיב שכירות ארוכת טווח, לתת תמריצי מס לבעלי דירות שיחתמו על חוזים ארוכים ולקבוע כללים שיגבילו את קצב העלאת שכר הדירה בתוך תקופת החוזה. משרתים בסדיר, בקבע ובמילואים יקבלו עדיפות בתכניות השכירות ארוכות הטווח.
ויש גם טיפול בכמה נקודות שכל שוכר מכיר מהכיס. ישר רוצה לתקן את החוק כך שמי שהזמין את שירותי המתווך הוא שישלם עבורם, לקדם חוזי שכירות דיגיטליים, לתת סיוע משפטי לשוכרים וליצור מסלולים מהירים יותר לפתרון סכסוכים.
אחרי כל הספקנות אפשר לסיים במילה טובה. באקלים הבחירות הטעון, שבו עוסקים בעיקר בביטחון, פוליטיקה וטינוף על המתחרים, מרענן לראות שיש מפלגות שמתעניינות בכלכלה ובחיי היום יום של האזרחים. וזה לא פחות חשוב.