משרד האוצר קובע שאין לאשר את עסקת מכירת צים במתווה הנוכחי. בחוות דעת מזהירים גורמי המקצוע שהמהלך ישאיר בישראל חברת ספנות קטנה יותר, שתלויה במידה רבה ברוכשת הגרמנית, שתהיה במקביל גם מתחרה ישירה שלה בשוק האמריקאי. לכך מצטרפים חשש מהשפעה זרה של קטר וסעודיה, תחזיות עסקיות אופטימיות מאוד, צי ישן יחסית ואובדן הקווים העצמאיים למזרח הרחוק.
חוות הדעת גובשה בהובלת מנכ"ל משרד האוצר ובהשתתפות החשבת הכללית, אגף התקציבים, הכלכלן הראשי והלשכה המשפטית. השורה התחתונה שלה ברורה: הסיכונים במתווה שהוצג גדולים מהיתרונות שלו ומהסיכונים הכרוכים באי-אישור העסקה. עם זאת, הדלת לא נסגרת בפני עסקה אחרת בעתיד, אם יוצג מתווה שיצמצם באופן משמעותי את הסיכונים וייבחן מול צרכי המדינה בתחום הספנות.
לפי ההסכם שפורסם בפברואר, האפאג-לויד תרכוש את צים בשווי מוערך של כ-4.2 מיליארד דולר. הפעילות הגלובלית ורוב קווי הסחר הבינלאומיים יעברו לידי חברת הספנות הגרמנית, והפעילות הישראלית תועבר לחברה חדשה בבעלות קרן פימי. היא תחזיק בקווים הפוקדים את ישראל, במטה בחיפה, בכוח האדם הישראלי ובאחריות לעמוד בתנאי מניית הזהב של המדינה.
החברה החדשה אמורה לקבל לפחות 16 אוניות, 12 מהן בבעלות ו-4 בחכירה, וכן את 61 הימאים הישראלים וכ-80 עד 120 עובדי היבשה החיוניים. אלא שחלקים מרכזיים בפעילות שלה ימשיכו להישען על הרוכשת, ובהם אספקת מכולות, רכישת קיבולת, הסכמי סלוטים ושירותים וסוכנויות בחו"ל.
בקו לארה"ב, למשל, אמורה החברה הגרמנית לרכוש 85% מהקיבולת ב-2027, שיעור שיירד בהדרגה עד 40% ב-2036. בקווי הים התיכון והים השחור שיעור הרכישה יתחיל ב-50% ויירד בהמשך. הבעיה שמזהים מחברי חוות הדעת היא שמי שאמורה לספק חלק מהתשתית החיונית לפעילות תהיה במקביל גם מתחרה ישירה, בעיקר בשוק האמריקאי.
החשש לא נוגע רק להפרה מלאה של ההסכמים. גם מחלוקת על זמינות מכולות, עיכוב באספקתן או מתן עדיפות לרשת הקווים של החברה הגרמנית עלולים לפגוע בפעילות הישראלית. בתרחיש קיצון שבו ההסכמים המרכזיים יופרו, נכתב שלא סביר שהחברה תשרוד יותר משנים ספורות. היא עלולה להישאר בלי צי מכולות מספק, בלי בסיס רחב של לקוחות וקשרים בינלאומיים ובלי מנגנוני כיסוי ההפסדים שנקבעו בעסקה. גם הליך משפטי עלול להימשך שנים ולא לתת מענה בזמן אמת.
בחומרים שהועברו למדינה לא נכללה גם תוכנית מגירה מפורטת למקרה שלא ניתן יהיה להסתמך על מערך המכולות והשירותים של הרוכשת. לא פורט מאילו ספקים אחרים יהיה ניתן לשכור מכולות, באילו היקפים, בתוך כמה זמן והאם ניתן יהיה לשמור כך על היקפי הפעילות המתוכננים.
סימן שאלה נוסף נוגע לקרן פימי. לפי המתווה, היא אמורה לקבל את הפעילות הישראלית ללא תמורה מיידית, ואינה נדרשת להזרים הון עצמי עם הקמת החברה, למעט הלוואה של כ-80 מיליון דולר למימון הון חוזר, שאמורה להיפרע בתוך כמה חודשים. האוניות והנכסים אמורים להירשם באופן שייצור לחברה הון עצמי של כ-500 עד 700 מיליון דולר.
מכאן עולה בעיית תמריצים. במקרה של הצלחה פימי תיהנה מהתועלת, בעוד שהחשיפה שלה לכישלון מוגבלת יחסית. אם החברה תיקלע לקשיים, המדינה עלולה למצוא את עצמה תחת לחץ להזרים כספים, להעמיד ערבויות או לתת סיוע כדי לשמור על צי זמין לשעת חירום ועל רציפות האספקה. חוות הדעת מעלה גם תהייה נוספת: אם התחזית העסקית אכן טובה כפי שהוצג, לא ברור מה ההיגיון בהעברת חברה בעלת נכסים ושווי משמעותי ללא תמורה מיידית.
גם התחזית עצמה מעוררת ספק. המודל העסקי מניח שמחיר ההובלה הממוצע למכולה בשלושת הקווים יעלה מכ-1,067 דולר ב-2027 לכ-1,732 דולר ב-2036, עלייה מצטברת של כ-60%. מדובר בהנחה משמעותית בענף תנודתי, שמחירי ההובלה בו מושפעים היום גם משיבושים גיאופוליטיים שמאריכים את נתיבי השיט ומצמצמים את הקיבולת האפקטיבית.
הנתונים ההיסטוריים לא מחזקים את ההנחה הזאת. כ-30% מהתוצאות השנתיות של קווי החברה בשנים 2018 עד 2025 היו הפסדיות. הקו לארה"ב, שאמור להיות העוגן המרכזי של הפעילות החדשה, הפסיד גם ב-2024 וגם ב-2025. בתרחיש שבו מחיר ההובלה נשאר ברמה של כ-1,067 דולר למכולה לאורך התקופה, החברה צפויה להרוויח בשנים הראשונות ובהמשך לעבור להפסדים הולכים וגדלים.
הרגישות לשינויים במחירים גבוהה במיוחד. לפי הניתוח, ירידה של 30% במחירי ההובלה במשך שלוש שנים ביחס לתחזית עלולה לפגוע ברווח וב-EBITDA בכ-300 מיליון דולר בשנה, כמעט 900 מיליון דולר במצטבר.
בעיה נוספת היא הצי שיישאר בישראל. מדובר באוניות בנות 11 עד 16 שנים, המונעות בדלק מסורתי, בזמן שהענף העולמי עובר בהדרגה לאוניות חדשות וחסכוניות יותר, המונעות ב-LNG ובדלקים ירוקים. לצים יש כיום 28 אוניות המונעות ב-LNG, אבל הן לא יעברו במסגרת העסקה. המשמעות היא שהפעילות המקומית תישאר עם צי ישן יותר, חשוף יותר לעלויות דלק ולמיסי פחמן, ועם יתרון קטן יותר מול חברות גדולות שמחדשות את הציים שלהן.
חשש נוסף נוגע לאובדן הקווים העצמאיים למזרח הרחוק. בשנת 2025 הגיעו לישראל מהמזרח הרחוק כ-651 אלף TEU, וצים הובילה כ-125 אלף מהם, נתח של כ-20%. מדובר במזון, חומרי גלם, ציוד רפואי, רכיבים לתעשייה וציוד חיוני וביטחוני.
אחרי השלמת העסקה לא יישאר לחברה הישראלית קו עצמאי למזרח הרחוק והיא תיאלץ להסתמך על הסכמי סלוטים עם חברות זרות. בשעת חירום או תחת איום על נתיבי השיט, מבטחים זרים עלולים לאסור על אוניות לפקוד את ישראל, והשליטה התפעולית לא תהיה בידי החברה המקומית. מבחינת מחברי חוות הדעת, הסכם מקום באונייה זרה לא נותן למדינה את אותה גמישות שנותן קו ישראלי עצמאי.
הפער בין החברה הקיימת לזו שתישאר בישראל משמעותי. כיום מדובר בחברת ספנות שנמנית עם עשר הגדולות בעולם, עם פריסה גלובלית, 116 אוניות ועוד 23 בהזמנה. במקומה תישאר חברה קטנה בהרבה, עם פחות גמישות, פחות יתירות ופחות כוח שוק.
אל כל אלה מצטרפת סוגיית בעלי המניות בחברה הרוכשת. קטר מחזיקה בכ-12.3% מהמניות וסעודיה בכ-10.2%. לפי חוות הדעת, האחזקות האלה מייצרות סיכון להשפעה זרה אנטי-ישראלית ועלולות לאפשר הפעלת לחצים בנושאים שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם האינטרסים של ישראל, בעיקר לנוכח ההישענות על שירותים שיישארו בידי החברה הגרמנית.
כדוגמה מובא הניסיון של קרן העושר הקטרית QIA, המחזיקה ב-10.4% ממניות פולקסווגן וב-17% מזכויות ההצבעה, להשפיע לפי הפרסומים על עסקה בין החברה הגרמנית לרפאל. הניסיון לא הצליח, אבל הוא מוצג כדוגמה לאפשרות שבעל מניות מדינתי ינסה להפעיל את כוחו גם מטעמים שאינם עסקיים.
לצד זאת מציינים מחברי המסמך גם גורמים שממתנים את הסיכון. האחזקות הקטריות והסעודיות נוצרו בעקבות עסקאות רכישה קודמות ולא כהשקעה אסטרטגית מכוונת, ולשתי המדינות שני נציגים בלבד מתוך 16 חברי הדירקטוריון. למרות זאת, נותר פער משמעותי בהיערכות לתרחיש שבו לא ניתן יהיה להסתמך על המכולות והשירותים של החברה הגרמנית.
לכן ההמלצה היא לא לאשר את המתווה הנוכחי. אם תוצע עסקה חדשה שתצמצם באופן מהותי את הסיכונים, ולאחר שרשות הספנות תעדכן את צרכי ישראל בתחום, ניתן יהיה לבחון אותה מחדש. במקביל ממליצים גורמי המקצוע לבצע עבודת מטה מיידית שתבחן מחדש את האינטרסים החיוניים של המדינה, את מניית הזהב, את היכולת לשמור על שליטה ישראלית אפקטיבית ואת הצי שנדרש לצרכים הלאומיים לאורך זמן.
מחברת האפאג-לויד נמסר: "העמדה שהוצגה מתייחסת להצעה המקורית ואינה מביאה בחשבון את השיפורים המשמעותיים שהוכנסו מאז לעסקה. האפאג-לויד ופימי הקשיבו בקשב רב לטענות שהעלתה מדינת ישראל, ובדיוק כדי לתת להם מענה גובש והוגש מתווה משופר באופן משמעותי.
אנו קוראים לגורמים הרלוונטיים לבחון את המתווה המשופר ונשמח להמשיך בשיח ולהציג את השינויים שהוכנסו. במקביל, אנו פועלים לשיפורים משמעותיים נוספים במתווה, ובהם הרחבת סמכויות המדינה במסגרת מניית זהב מעודכנת וחיזוק צי האוניות בבעלות צים ישראל באמצעות אוניות מכולה חדשות, גדולות ויעילות יותר.
בכוונתנו להגיש לגורמים הרלוונטיים את מלוא פרטי המתווה המשופר במהלך 45 הימים הקרובים. אנו בטוחים כי המתווה המחוזק נותן מענה לחששות שהועלו ויסלול את הדרך לאישור העסקה".