מאות מטופלים הגישו תביעות משפטיות נגד יצרניות תרופות ה-GLP-1 (המוכרות כתרופות ההרזיה), בטענה כי השימוש בהן הוביל לאובדן ראייה פתאומי. התביעות, שמכוונות נגד החברות נובו נורדיסק ואלי לילי, מאשימות אותן באי-מתן אזהרה למטופלים על כך שהתרופות מתוצרתן עשויות להיות מקושרות לאוטם לא-תרשתי של עצב הראייה הקדמי - מצב רפואי הנגרם מירידה בזרימת הדם לעצב הראייה ועלול לגרום לנזק מתמשך.
לפי דיווח ב-USA Today, התובעים מציינים כי פיתחו את התסמונת לאחר שימוש בתרופות הכוללות את אוזמפיק, ויגובי, מונג'רו, זפבאונד וטרוליסיטי. בין התובעים נמצא גבר בן 63, חולה סוכרת, שהחל ליטול אוזמפיק בשנת 2023 ואיבד את הראייה בעין אחת כארבעה חודשים לאחר מכן. מכיוון שלא ידע מה הגורם לכך, המשיך בנטילת התרופה ובשנת 2024 איבד את הראייה גם בעין השנייה, וכעת מוגדר כעיוור מבחינה חוקית. טענתם המרכזית של התובעים היא כי לא ניתנו להם הנתונים הדרושים כדי להעריך את הסיכון לראייתם.
מנתוני קליבלנד קליניק עולה כי "עיוורון אוזמפיק", היא תופעה נדירה המובילה לאובדן ראייה פתאומי וללא כאב, ואין כיום טיפול מוכח להחזרת המצב לקדמותו, אף שחלק מהמטופלים משפרים את ראייתם בהדרגה. לצד זאת, קיים קושי משפטי להוכיח קשר סיבתי ישיר, שכן סוכרת ומצבים בריאותיים אחרים מעלים כשלעצמם את הסיכון לבעיות עיניים, והאבחון לאחר נטילת התרופה אינו מהווה הוכחה לכך שהיא הגורם.
נושא תוויות האזהרה עומד במרכז המחלוקת. בשנת 2025 קבעו הרגולטורים באירופה כי "עיוורון אוזמפיק" היא תופעת לוואי נדירה מאוד של סמגלוטיד, הרכיב הפעיל באוזמפיק ובויגובי, והחלו להוסיף אותה לעלוני התרופות.
שתי החברות דוחות את הטענות.
בהודעה מטעם נובו נורדיסק נמסר כי החברה לא זיהתה סיכון לתסמונת בניסויים הקליניים האקראיים שביצעה, והגדירה את התביעות כחסרות שחר.
מחברת אלי לילי נמסר כי בטיחות המטופלים נמצאת בראש סדר העדיפויות שלה והיא מנטרת דיווחים הנוגעים לתרופותיה.
במקביל, בהודעה של מומחי עיניים מאוגוסט 2026 צוין כי הסיכון הכולל לתופעה בקרב משתמשי GLP-1 נותר נמוך.