מבט מהיר על וול סטריט יכול ליצור תחושה שהכול מצוין. הנאסד"ק טיפס לשיא חדש, ה-S&P 500 עלה בכמעט 13% מתחילת השנה ונמצא במרחק של כ-1% בלבד מהשיא שלו.
אבל כשפותחים את מכסה המנוע, מגלים שוק אחר לגמרי.
לפי Citadel Securities, בסוף ספטמבר רק כ-25% מחברות ה-S&P 500 נסחרו מעל הממוצע שלהן ל-50 יום. ברבעון השלישי המדד הרגיל עלה בכ-2%, אבל גרסתו שבה כל 500 החברות מקבלות משקל שווה ירדה בכ-2%, ומדד Russell 2000 של החברות הקטנות איבד כ-7%. במקביל, שבע ענקיות הטכנולוגיה עלו יחד בכ-11%.
MarketWatch מצאה תמונה חריפה אפילו יותר. מעל ל-40% ממניות ה-S&P 500 כבר נסחרות לפחות 20% מתחת לשיא שלהן ב-52 השבועות האחרונים. כלומר, חלק גדול מהמדד נמצא למעשה בשוק דובי, בזמן שהמדד עצמו עדיין נראה חזק.
איך זה בכלל אפשרי?
הסיבה היא שה-S&P 500 אינו נותן לכל חברה משקל זהה. ככל שחברה גדולה יותר, ההשפעה שלה על המדד גדולה יותר.
לפי Citadel, מיקרוסופט, אנבידיה, אפל ומטא לבדן הוסיפו ברבעון השלישי כ-300 נקודות למדד, יותר מפי שניים מהעלייה הכוללת שלו. יתר החברות יחד דווקא גרעו ממנו כ-150 נקודות. אנבידיה לבדה מהווה כיום בערך 8% מהמדד.
כך נוצר מצב שבו כמה חברות ענק הקשורות ל-AI יכולות להחזיק את המדדים ליד שיאים, בזמן שמסעדות, חברות נדל"ן, מניות קטנות, תעשייה וחברות רגישות לריבית סובלות.
והפיל בחדר הוא...
תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים נסחרת סביב 5.28%, לאחר שנגעה השבוע ב-5.34%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2002. ברבעון השלישי בלבד היא זינקה ביותר מ-80 נקודות בסיס.
למה זה חשוב? כי תשואה של יותר מ-5% באג"ח ממשלתית משנה את כל החשבון. משקיע יכול לקבל תשואה גבוהה יחסית בלי לקחת סיכון של מניה, וחברה שרוצה ללוות כסף צריכה לשלם ריבית גבוהה יותר.
ההשפעה כבר מורגשת. פעילות המיזוגים והרכישות בעולם צנחה ב-41% ברבעון השלישי לעומת הרבעון הקודם, בין היתר בגלל עלויות המימון הגבוהות.
בנדל"ן המסחרי, שיעור ההלוואות שנמצאות בטיפול מיוחד בשל קשיים חצה 12%, גבוה אפילו מהרמות שנרשמו בתקופת הקורונה.
אפילו ה-AI מתחיל להרגיש את הריבית
בום הבינה המלאכותית דורש כמויות עצומות של הון לבניית מרכזי נתונים, רכישת שבבים והקמת תשתיות חשמל.
מרכז הנתונים Hyperion של מטא בלואיזיאנה, לדוגמה, צפוי לעלות יותר מ-50 מיליארד דולר, כאשר כ-27 מיליארד דולר מומנו באמצעות אג"ח. במקביל, Morgan Stanley מעריך שכ-3 טריליון דולר של מבני מימון וחכירה הקשורים לענקיות הטכנולוגיה נמצאים מחוץ למאזנים שלהן.
כל עוד הרווחים ממשיכים לצמוח, השוק מסוגל לספוג את המימון הזה. אבל בריבית של יותר מ-5%, כל פרויקט חדש צריך לייצר תשואה גבוהה יותר רק כדי להצדיק את החוב.
וזה בדיוק הפער שמגדיר כרגע את המצב בוול סטריט. המדדים עדיין נראים חזקים, אבל מתחת לפני השטח יותר ויותר חברות כבר מתנהגות כאילו התנאים הפיננסיים הפכו קשים בהרבה. השאלה היא האם שאר השוק יצטרף בסופו של דבר לענקיות הטכנולוגיה, או שהמדדים הגדולים פשוט עדיין לא הדביקו את מה שכבר קורה לרוב המניות.