זרימת הנפט מנתיבי השיט של המזרח התיכון רשמה לאחרונה התאוששות מרשימה. היקפי היצוא הכוללים מאזור המפרץ חזרו לרמות הקרובות לאלו שלפני המלחמה, אך המערכת סובלת ממחסור חמור בדלקים מזוקקים - ובראשם הדיזל. בעוד שמכליות מעבירות כעת נפט גולמי בהיקפים נרחבים, בתי זיקוק שנפגעו מתקיפות טילים וכטב"מים בסעודיה, כווית, איחוד האמירויות ועיראק, הותירו את השוק העולמי עם מחסור חריף בתזקיקים.
ולמה זה חשוב? כי צרכנים אינם קונים נפט גולמי, אלא בנזין, דלק סילוני ודיזל, טההתאוששות בזרימת הנפט במיצר הורמוז אינה צפויה לפתור את הבעיה בזמן הקרוב. הממוצע השבועי של נפט גולמי שעבר במיצר הגיע ל-10.3 מיליון חביות ביום (76% מהרמה שטרם המלחמה), אך מטעני תזקיקים כמו בנזין ודיזל עמדו על 1.3 מיליון חביות ביום בלבד - כ-11% בלבד מסך הזרמים, לעומת נתח רגיל של מעל 20% לפני המלחמה.
המחסור החריף בתזקיקים מייצר זעזוע בשרשראות האספקה, ומזניק את מחירי הדלקים ברחבי העולם לרמות שיא. בישראל עלה מחיר הדלק לשיא כל הזמנים של 8.27 שקל ליטר בסוף השבוע, עד שהממשלה התערבה שוב עם הפחתה נוספת של מס הבלו, והמחיר ירד ב-50 אגורות.
בארה"ב, לעומת זאת, הממוצע הלאומי לגאלון דיזל הגיע בסוף החודש שעבר ל-6.53 דולר, ובקליפורניה נרשם שיא היסטורי של 8.44 דולר לגאלון - זינוק המשפיע ישירות על עלויות המזון וההובלה. ממשל טראמפ מפעיל לחץ בינלאומי להתמודדות עם המצב, ומדינות ה-G7 כבר הסכימו לשחרר 100 מיליון חביות נפט ודלק ממלאי החירום.
עם זאת, התאוששות מלאה של השוק אינה צפויה לפני שלהי 2027, בשל הזמן הממושך שיידרש לתיקון בתי הזיקוק והתשתיות שנפגעו. היבואניות הגדולות באסיה, כמו סין, יפן ודרום קוריאה, שומרות את מירב הדלק המזוקק לשימוש מקומי, מה שמותיר את ארה"ב כספקית כמעט יחידה בשוק שבו הדלק הולך ואוזל.
כדי להתגבר על השיבושים והפגיעה בתשתיות, יצואניות הנפט באזור נאלצות להסתמך על פתרונות מעקף מורכבים. בין היתר, נעשה שימוש בשרשרת העברות מטענים מספינה לספינה במפרץ עומאן, הגברת ההזרמה בצינורות עוקפים, ושימוש במכליות שאטל לאורך חוף עומאן.
מעקפים אלה כרוכים בעלויות גבוהות, התארכות זמני ההפלגה והנחות של עד 9 דולר לחבית כדי לפצות על הסרבול. בסעודיה, למשל, הוסט היצוא לחוף המזרחי בעקבות נזק שנגרם לצינור מזרח-מערב, וסך היצוא הסעודי התאושש בספטמבר לכ-7 מיליון חביות ביום (זינוק משמעותי מול אוגוסט). הפעלתו מחדש של הצינור וחידוש הטעינות בנמל ינבוע החזירו נתיב נוסף לפעילות, אך הצינור פועל מתחת לקיבולתו המלאה ונותר חשוף לאיומים.
בזירה הגאו-פוליטית והביטחונית, המצב במיצר הורמוז מוסיף להיות מתוח. יצוא הנפט הימי של איראן צנח בספטמבר לכמעט אפס בעקבות סגר ימי שהטילה ארה"ב, מה שפגע ביכולתה של טהרן להשתמש במיצר כנשק כלכלי, אך במקביל גל תקיפות איראני חדש על כלי שיט בסביבת המיצר מאיים להאט את קצב ההתאוששות.
איראן, מצידה, מבהירה כי המיצר יישאר סגור עד שארה"ב תמלא אחר שבעת התנאים מהסכם הביניים מחודש יוני, אף ששר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, ציין כי הצעה מעודכנת עשויה לאפשר את פתיחתו בתוך שבעה ימים אם תתקבל. מנגד, בכירים בתעשיית הנפט האמריקאית ממליצים לצי ארה"ב לתעדף ליווי צבאי למכליות תזקיקים, שמחיר מטען שלהן כפול מזה של נפט גולמי, בעוד כעת מרבית הליווי הוקצה למכליות ענק.