הממונה על התחרות, מיכל כהן, החליטה להעניק פטור מאישור הסדר כובל להסכם מכר הגז הטבעי בין חברת "דליה חברות אנרגיה בע"מ" לבין שתיים מהשותפות במאגר הגז לוויתן - ניו מד אנרג'י ורציו אנרגיות. ההחלטה התקבלה לאחר התייעצות עם הוועדה לפטורים ולמיזוגים, ומתוך קביעה כי אין בהסדר כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות בשווקים הרלוונטיים וכי עיקרו אינו בהפחתת התחרות או במניעתה.
האישור ניתן ללא תנאים, אך הממונה נמנעה מלאשר כבילה אחת הנוגעת למגבלת הסחר המשני, והפנתה את הצדדים לבחינה עצמית של עמידתה בתנאי פטורי הסוג בחוק.
ההסכם, שנחתם ב-19 במאי 2026, עוסק באספקת גז טבעי ממאגר לוויתן עבור שני מתקני ייצור חשמל חדשים במחזור משולב (בהספק של כ-850 מגה-וואט כל אחד) אשר יוקמו על ידי חברות בנות בשליטת דליה: באתר תחנת הכוח אשבול באשדוד (אשבול אבשל אנרגיות בע"מ) ובאתר תחנת הכוח צפית (דליה אנרגיות הרחבה בע"מ). אספקת הגז צפויה להתחיל ב-1 בינואר 2030 ולהסתיים ביום השנה ה-20 למועד ההפעלה המסחרית של היחידות החדשות. על פי הערכת הצדדים, היקף רכש הגז הכולל תחת ההסכם צפוי להסתכם בכ-6.7 מיליארד דולרים.
במסגרת תנאי הטיעון והכמויות, ניו מד (המחזיקה ב-45.34% מלוויתן) ורציו (המחזיקה ב-15%) מתחייבות לספק גז על בסיס מחייב (Firm) בהיקף שנתי מצטבר של כ-1.3 BCM. החל ממועד שייקבע בין 1 בינואר 2034 ל-1 ביולי 2035 ועד לתום תקופת ההסכם, יוגדלו הכמויות היומיות כך שההיקף השנתי המצטבר יעמוד על כ-1.7 BCM. מנגד, דליה התחייבה לרכוש או לשלם עבור כמות שנתית מינימלית (Take or Pay - TOP) המחושבת מהכמות השנתית המותאמת. מחיר הגז מבוסס על מנגנון הצמדה לתעריף החשמל הכללי, התואם בעיקרו את התחייבויות בעלי החזקות בלוויתן שנלוו לאישור הייצוא מיום 17 בדצמבר 2025.
ההסכם כולל מנגנוני עדכון מחיר והפחתת כמויות. החל מ-1 באוקטובר 2041 ולמשך 90 יום, רשאי כל צד לבקש בחינה מחדש של המחיר, כאשר העדכון מוגבל לעלייה או הפחתה של עד 10%. ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה על המחיר המעודכן, הצד המבקש יהיה רשאי להפחית את הכמות החוזית היומית בהיקף של עד 30%. כמו כן, ניתנה לדליה אופציה לעדכן את מנגנון המחיר ביחס לגז המסופק ליחידות הקיטוריות הקיימות באתר אשבול (מהסכם אשבול 1 מאי 2024), כך שמחיר הגז בהסכם זה יחושב לפי המנגנון החל על המחזור המשולב, ביחס לחלקן של ניו מד ורציו בלבד.
בניתוח התחרותי ציינה הממונה כי שוק אספקת הגז הטבעי בישראל הוא ריכוזי ומתאפיין במיעוט שחקנים. מאגר לוויתן מחזיק בעתודות הגז הגדולות ביותר (כ-572 BCM נכון לסוף 2025, לפי הערכת השותפות), בהשוואה למאגר תמר (כ-271 BCM) ומאגרי כריש-תנין (כ-126 BCM). בשנת 2025 סיפק לוויתן כ-12% מסך צריכת הגז בישראל, תמר 47%, וכריש 8.41%. לפי תחזיות רשות הגז, צריכת הגז המקומית המצטברת עד שנת 2048 צפויה לעמוד על בין 464 ל-553 BCM, כאשר התרחיש המרכזי של ועדת דיין מניח ביקוש של 515 BCM. מגזר ייצור החשמל מהווה כ-79% מכלל צריכת הגז במשק המקומי.
בנוגע לחששות הפגיעה בתחרות, הממונה הבהירה כי הסכמים ארוכי טווח ותניות TOP יוצרים יציבות ומימון לפרויקטים, אך עלולים ליצור בלעדיות בפועל ולחסום כניסת שחקנים חדשים. עם זאת, החשש מופג במקרה זה לאור מנגנוני הפחתת הכמות העתידיים וגידול הביקוש הצפוי במשק. לגבי סעיף כבילת הסחר המשני - המגביל את דליה במכירת גז לצדדים שלישיים - ניו מד הפנתה בתגובתה להודעה על ביטול ההסכם מיום 25.9.26 אך ללא בקשה למשיכת בקשת הפטור. בשל דחיפות ההחלטה, הממונה לא נתנה תוקף מוחלט לגבי סעיף זה, והותירה את בחינת חוקיותו לאחריות הצדדים.