נתוני ה-OECD לשנת 2023 שמפורסמים על ידי הלמ"ס היום (חמישי) מספרים את הפער המשמעותי במערכת החינוך של ישראל, כאשר ישראל מקדישה 7.1% מהתוצר לחינוך, לעומת 5.3% בממוצע ממדינות ה-OECD, אך ההוצאה לתלמיד נמוכה מהממוצע כמעט בכל שלבי החינוך.
בגיל הרך הפער גדול במיוחד 7,104 דולר לילד בישראל לעומת 13,904 דולר במדינות המפותחות. גם בהשכלה הגבוהה ההוצאה לתלמיד נמוכה בכ־35%, וחלקו של המימון הפרטי גבוה משמעותית.
על פי הנתונים, ישראל היא אחת המדינות שמשקיעות את השיעור הגבוה ביותר מהתוצר המקומי הגולמי שלהן בחינוך, אך כאשר בוחנים כמה כסף מושקע בכל תלמיד, התמונה משתנה באופן משמעותי.
בחינוך היסודי, התמונה מעט שונה - ישראל השקיעה 13,945 דולר לתלמיד, לעומת 13,639 דולר בממוצע במדינות המפותחות.
בחינוך העל-יסודי, ניתן לראות כי הפערים שוב מתרחבים. ההוצאה לתלמיד בישראל עמדה על 12,798 דולר, לעומת 14,994 דולר בממוצע.
באקדמיה, ההוצאה לסטודנט בישראל עמדה על 14,966 דולר, לעומת 22,878 דולר בממוצע.
כמה משקיעים בכל תלמיד?
אחד ההסברים המרכזיים לפער בין ההשקעה הגבוהה מהתוצר לבין ההוצאה הנמוכה לתלמיד הוא המבנה הדמוגרפי של ישראל. לפי הנתונים, בשנת 2023 היו בני0-24 כ-43% מאוכלוסיית ישראל, לעומת 28.6% בממוצע מהמדינות המפותחות. כתוצאה מכך, גם כאשר ישראל מקדישה לחינוך נתח גבוה יחסית מהתוצר שלה, התקציב (העוגה) מתחלקת בין מספר גדול יותר של תלמידים וסטודנטים.
בשנת 2023 עמד חלקה של ההוצאה הציבורית במימון מוסדות החינוך בישראל, ללא החינוך הקדם- יסודי, על 79.9%, לעומת 82.9% בממוצע במדינות ה-OECD. בחינוך היסודי והעל-יסודי, כולל מכינות קדם- אקדמיות, שיעור המימון הציבורי בישראל עמד על 90.5%, זהה לממוצע במדינות הארגון.
המעבר להשכלה הגבוהה היא שונה לחלוטין. בישראל הגיע שיעור המימון ממקורות פרטיים ל־58.6% מסך ההוצאה, לעומת 32.9% בלבד בממוצע. רק לשם השוואה, בממלכה המאוחדת עמד שיעור המימון הפרטי על 78.2%, ובאוסטרליה על 66.1% . כאשר בנורווגיה המימון הפרטי עמד על 8.8% בלבד ובלוקסמבורג על 11.7%.
ההוצאה הממשלתית לתלמיד בישראל, לפי המדד הכולל המוצג בנתונים, עמדה על 10,913 דולר לעומת 13,599 דולר. במוסדות החינוך היסודי, העל- יסודי והמכינות הקדם-אקדמיות עמדה ההוצאה הממשלתית בישראל על 12,064 דולר לתלמיד, לעומת13,227 דולר בממוצע במדינות הארגון.
גם כאן ניתן לראות כי בהשכלה הגבוהה הפער גדול. ההוצאה הממשלתית לסטודנט בישראל עמדה על 6,202 דולר, לעומת 15,960 דולר בממוצע במדינות ה-OECD. כלומר, ההוצאה הממשלתית בישראל נמוכה בכ־61% מהממוצע.
לצד זאת, בחלוקה לפי שלבי חינוך, ישראל הקדישה לחינוך היסודי, העל־יסודי ולמכינות הקדם- אקדמיות יחד 4.9% מהתמ"ג, לעומת3.3% במדינות המפותחות. בהשכלה הגבוהה, לעומת זאת, שיעור ההוצאה בישראל עמד על 1.3% מהתמ"ג, פחות מהממוצע במדינות הארגון 1.4%.
על פי הנתונים ניתן לראות כי מצד אחד, ישראל משקיעה בחינוך שיעור גבוה מהתוצר שלה, נתון שמעיד על היקף המשאבים הכולל המופנה למערכת, אך מהצד השני, ההשקעה הנמוכה לתלמיד בגיל הרך, בחינוך העל- סודי ובהשכלה הגבוהה מעלה שאלות על היקף המשאבים העומדים לרשות מוסדות החינוך.