הכנסות המדינה ממסים זינקו מתחילת השנה ב-13.3% והגיעו ל-443.7 מיליארד שקל, 52 מיליארד שקל יותר מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה. גם אחרי שמביאים בחשבון את עליית המחירים, שינויים במסים ותשלומים חריגים, מדובר בעלייה של 8.8%. כך עולה מדוח הכנסות המדינה ממסים לחודש ספטמבר, שפרסם היום משרד האוצר. בזמן שהמדינה גובה הרבה יותר מסים, ההוצאות של המשרדים האזרחיים כמעט לא גדלו.
בחודש ספטמבר בלבד גבתה המדינה 46.1 מיליארד שקל במסים, עלייה של 6% לעומת ספטמבר בשנה שעברה. באוצר מסבירים שהסכום היה יכול להיות גבוה יותר, אלא שבגלל חגי תשרי נדחו תשלומי מסים לאוקטובר. מדובר בכחצי מיליארד שקל במע"מ ובעוד כמה מאות מיליוני שקלים במסים אחרים.
מהדוח עולה שהחברות שילמו בספטמבר 12% יותר מסים מאשר בשנה שעברה, בעוד הגבייה מעצמאים ירדה ב-10%. באוצר מסבירים שחלק מהעצמאים דחו את תשלומי המס לאוקטובר בגלל החגים. כשמסתכלים על השנה כולה, התמונה משתנה. מינואר ועד סוף ספטמבר עלתה הגבייה מעצמאים ב-15%, לעומת עלייה של 7% בגבייה מחברות.
בשוק הנדל"ן המדינה דווקא גובה פחות כסף. בספטמבר ירדו ההכנסות ממסים על עסקאות נדל"ן ב-18%, והסתכמו ב-1.3 מיליארד שקל, לעומת 1.6 מיליארד שקל בשנה שעברה. ההכנסות ממס רכישה, שמשלמים כשקונים דירה או נכס אחר, ירדו ב-16%. ההכנסות ממס שבח, שמשלמים על הרווח ממכירת נכס, ירדו ב-20%. באוצר מסבירים שגם כאן החגים השפיעו על הגבייה, אבל הירידה נמשכת גם כשמסתכלים על תשעת החודשים הראשונים של השנה, שבהם נגבו 3% פחות מסים מנדל"ן.
לעומת זאת, ההכנסות ממע"מ ממשיכות לעלות. בספטמבר גבתה המדינה 14.7 מיליארד שקל מהמס שאנחנו משלמים כמעט על כל מוצר ושירות שאנחנו קונים. מדובר בעלייה של 8% לעומת השנה שעברה, אחרי שמביאים בחשבון את התשלומים שנדחו בגלל החגים. חלק מהעלייה נובע מכך שהמדינה החזירה לעסקים פחות כסף על מע"מ. מתחילת השנה עלו ההכנסות ממע"מ ב-7%.
בשוק ההון נרשמה בספטמבר ירידה של 9% בגביית המסים. ההכנסות ממס על ניירות ערך ירדו ב-14%, אבל מתחילת השנה הן דווקא עלו בכ-53% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
ומה עושה הממשלה עם כל הכסף שנכנס לקופה? מתחילת השנה גדלו הוצאות הממשלה ב-3.4%, הרבה פחות מהעלייה בהכנסות. הוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-9.7%, בעוד ההוצאות של המשרדים האזרחיים, ובהם משרדי החינוך, הבריאות והרווחה, עלו ב-0.3% בלבד. כלומר, למרות שהמדינה גבתה עוד עשרות מיליארדי שקלים במסים, היא כמעט לא הגדילה את הסכום שהיא מוציאה על המשרדים שנותנים שירותים לציבור.
העלייה בהכנסות, לצד הגידול הקטן יחסית בהוצאות, עזרו לצמצם את הגירעון, שהוא ההפרש בין הכסף שהמדינה מכניסה לזה שהיא מוציאה. מתחילת השנה הגיע הגירעון ל-29.5 מיליארד שקל, לעומת 56.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, בספטמבר עצמו הוציאה הממשלה 10.1 מיליארד שקל יותר משהכניסה, לעומת 9.5 מיליארד שקל בספטמבר שעבר.
הגירעון של 12 החודשים האחרונים נשאר על 3.2% מהתוצר, ללא שינוי לעומת אוגוסט. באוצר מעריכים שהוצאות הממשלה יגדלו בקצב מהיר יותר עד סוף השנה, כך שהפער בין ההכנסות להוצאות עשוי להשתנות בחודשים הקרובים.