בזמן שהכלכלה העולמית מתמודדת עם האטה ולחצי אינפלציה גוברים, בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעדכנים כלפי מעלה את התחזית למשק הישראלי: הצמיחה ב-2026 צפויה לעמוד על 4.5% והאינפלציה תתרסן. עם זאת, בדוח התחזיות החדש מזהירה הקרן כי החוב הציבורי הגבוה והריביות העולמיות מעמידים בסכנה את יציבותן של הכלכלות המובילות.
העדכון לגבי ישראל, שנכלל בדוח "תחזית הכלכלה העולמית" (World Economic Outlook) שפורסם הבוקר (שלישי), מעלה את תחזית הצמיחה לשנת 2026 בנקודת אחוז שלמה (מ-3.5% בתחזית אפריל ל-4.5%), בעוד התחזית ל-2027 נותרה ללא שינוי ברמה של 4.4%. השיפור בתחזית הישראלית בולט במיוחד על רקע הורדת התחזיות הכוללת לאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, שהושפעה בין היתר מהסגירה הממושכת של מיצר הורמוז (על אף שהדוח אינו כולל התייחסות מילולית ישירה לישראל).
עם זאת, השוואה לתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מיולי מציגה חלוקה שונה של קצב הצמיחה: בבנק המרכזי צפו צמיחה של 4% ב-2026 ו-5.5% ב-2027. בחינה של שנתיים אלו ביחד מראה כי תחזית הקרן נמוכה במעט מזו של בנק ישראל (כ-9.1% לעומת כ-9.7%), מה שלמעשה מעיד כי בקרן המטבע מעריכים שחלק מהצמיחה הוקדם מ-2027 ל-2026.
בגזרת המחירים, בקרן המטבע צופים כי האינפלציה בישראל תרד ב-2026 ל-1.8% (לעומת 2.3% בתחזית הקודמת). מדובר במגמה הפוכה מהתחזית העולמית ומהמגמה במדינות המפותחות, שבהן הועלתה תחזית האינפלציה ב-0.3%-0.5%. שיעור האבטלה בישראל צפוי להישאר נמוך כמעט ללא שינוי, ברמה של כ-3%, בעוד העודף בחשבון השוטף צפוי להתכווץ ל-1.1% תוצר (לעומת כמעט 2% בתחזית הקודמת).
האזהרה הגלובלית: הגרעונות והחובות מגבילים את הממשלות
בזירה הגלובלית, קרן המטבע מציגה תמונה מורכבת בהרבה. הקרן מזהירה כי הכלכלות המרכזיות בעולם עומדות בפני לחץ גובר לרסן גרעונות פיסקליים ולבנות מחדש כריות ביטחון פיננסיות, כשרמות החוב הגבוהות ועלויות הלוויה העולות מגבילות את יכולתן של ממשלות להגיב לזעזועים עתידיים.
לפי תחזית הקרן, הצמיחה העולמית צפויה להאט מ-3.5% ב-2025 ל-3.1% ב-2026, בטרם תתאושש ל-3.4% ב-2027. האינפלציה הגלובלית הכללית צפויה לעלות ל-4.7% ב-2026 - בעיקר בשל התייקרות מחירי האנרגיה והמזון - ולאחר מכן לרדת ל-4.1%.
בקרן מצביעים על כך שממשלות ניצלו את הרזרבות הפיסקליות שלהן כדי לספוג את השפעות מגפת הקורונה והשיבושים שנלוו לה. כעת, כשהלחצים להוצאות הקשורות להזדקנות האוכלוסייה, שינויי האקלים וצרכי הביטחון הלאומי נמשכים, מרווח התמרון הממשלתי מצומצם.
בנוסף, הגידול בסחר העולמי צפוי להתמודד עם לחצים מצד מכסים והתאמות בשרשראות הייצור, לצד חוסר-איזון גלובלי שצפוי להצטמצם בצורה צנועה בלבד. בקרן מזהירים כי הסיכונים לתחזית נוטים כלפי מטה: עימות ממושך או מוחרף במזרח התיכון עלול להותיר את מחירי האנרגיה והמזון ברמה גבוהה ולהחמיר מאזנים פיסקליים, בעוד הערכה מחדש של התשואות מהשקעות בבינה מלאכותית עלולה לצמצם השקעות ולהדק את התנאים הפיננסיים. בשורה התחתונה, הקרן קוראת לצעדים ממוקדים לבנייה מחדש של כריות הביטחון הכלכליות.