באופן חסר תקדים, תבצע הממשלה קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה לפני הבחירות, כדי לממן רכישת מסוקי אפאצ'י ורכש ביטחוני דחוף נוסף שדורשת מערכת הביטחון. גורמים במשרד האוצר מאשרים שהקיצוץ יתבצע מתקציב 2026, למרות שהכסף מיועד למימון רכישות שתוכננו לשנת 2027. היקף הקיצוץ עדיין לא נקבע, והוא ייקבע אחרי שמשרד הביטחון וראש הממשלה יעבירו לאוצר את הדרישה התקציבית הסופית.
המשמעות היא שמשרדי הממשלה ייאלצו לוותר על חלק מתקציביהם עוד השנה כדי לממן רכישות צבאיות שלא נמצא להן כסף. הקיצוץ עלול לפגוע גם בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה, דווקא לפני הבחירות, כשהממשלה בדרך כלל נמנעת מצעדים שעלולים לפגוע בשירותים לציבור. בשלב הזה עדיין לא ברור כמה יקוצץ מכל משרד.
מאחורי המהלך עומד המשבר בין משרד האוצר למשרד הביטחון סביב רכישת 12 מסוקי אפאצ'י מתקדמים מארצות הברית. צה"ל הגדיר את הרכישה כצורך ביטחוני דחוף, ועדת נגל, שבחנה את צורכי מערכת הביטחון, תמכה בה, וגם ועדת השרים להצטיידות אישרה את העסקה. אלא שכשהגיע הזמן לבצע את ההזמנה, התברר שאין למערכת הביטחון מספיק כסף כדי לשלם עליה.
האמריקאים דרשו מקדמה של מיליארד דולר כבר עכשיו, למרות שהמסוקים אמורים להגיע לישראל רק בשנת 2030. מתוך הסכום הזה, למערכת הביטחון חסר מקור מימון ל-288 מיליון דולר, פחות ממיליארד שקל, שאמורים היו להיות משולמים השנה או לכל המאוחר בשנת 2027. בגלל הוויכוח בין המשרדים, ההזמנה לא הושלמה בזמן, למרות החשיבות הביטחונית שלה. עם זאת, יש סימנים שהאמריקאים עדיין מוכנים להמתין, ושאם יימצא הכסף החסר, אפשר יהיה להשלים את הרכישה.
במשרד הביטחון ביקשו לדחות את המימון לשנה הבאה, אלא שגם הפתרון הזה נתקל בהתנגדות של משרד האוצר. תקציב 2026 כבר מתקרב לסיומו, ולשנת 2027 עדיין אין תקציב מאושר. אבל גם בלי תקציב מאושר, הממשלה כבר התחייבה להוצאות גדולות בשנים הבאות, ואין לה אפשרות להוסיף עוד הוצאות בלי למצוא להן מקור מימון.
הסיבה לכך היא הנומרטור, הכלי שנועד למנוע מהממשלה להזמין היום ולשלם בשנים הבאות בלי שיהיה לה כסף. הוא מחשב את ההוצאות שהממשלה כבר התחייבה להן ומגביל את האפשרות להוסיף עליהן התחייבויות חדשות. התקציבים לשנים 2027 עד 2029 כבר עמוסים בהוצאות מתוכננות, ואפילו עברו כמה קיצוצים רוחביים כדי לעמוד במסגרת התקציב.
במערכת הביטחון ניסו למצוא פתרון אחר והציעו לדחות הזמנות צבאיות שתוכננו לשנה הבאה, ולהשתמש בכסף שיתפנה כדי לממן את המסוקים. אלא שבאוצר התנגדו, בטענה שחלק מההזמנות שמשרד הביטחון מבקש לדחות כלל לא אושרו. במילים פשוטות, אי אפשר לממן רכישה חדשה באמצעות ביטול הוצאה שלא היה אישור לבצע מלכתחילה. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד דודי קופל, הבהיר שלא ניתן לעקוף בדרך הזאת את מגבלות התקציב.
במערכת הביטחון טענו שמשרד האוצר לא מציג בצורה שקופה את החישובים של הנומרטור, ושלא ברור כמה כסף באמת נותר להתחייבויות חדשות. באוצר, לעומת זאת, עומדים על כך שמערכת הביטחון לא יכולה לבצע הזמנות מעבר לתקציב שאושר לה, גם כשהרכישה חשובה ודחופה.
הפתרון שנמצא הוא קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה כבר בשנת 2026, כדי לאפשר את הרכישות שתוכננו לשנה הבאה. מדובר במהלך חריג במיוחד בעיתוי שלו, ערב הבחירות, ובשעה שהממשלה עדיין מחזיקה בתקציבים קואליציוניים שאפשר לבחון את העברתם למטרות אחרות.
אם רכישת המסוקים כל כך דחופה לביטחון ישראל, ואם כל מה שחסר כדי להשלים את העסקה הוא פחות ממיליארד שקל, עולה השאלה מדוע הממשלה מעדיפה לקצץ בתקציבי המשרדים האזרחיים במקום להשתמש בכספים קואליציוניים שנותרו בתקציב 2026, או לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב 2027. בינתיים, הפתרון שנבחר מטיל את מחיר הרכש הביטחוני גם על המשרדים שאחראים לבריאות, לחינוך ולרווחה של אזרחי ישראל.