שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר היו (רביעי) בכנס השנתי של איגוד בתי ההשקעות, כי הממשלה צפויה לאשר קיצוץ נוסף של 2.6 מיליארד שקל לצרכים דחופים נוספים של מערכת הביטחון. סמוטריץ' העביר ביקורת על מערכת הביטחון, ואמר כי המחלוקת שלו אינה על הצורך בהתעצמות, אלא "על הדרך לבצע אותה ביעילות כלכלית".
דבריו מגיעים שעות ספורות בלבד לאחר ההתפתחות התקציבית של הבוקר, כאשר שרי הממשלה התבקשו לאשר במשאל טלפוני מהיר בקבוצת הוואטסאפ שחרור של מיליארד שקלים עבור רכש ביטחוני מסווג ודחוף. חלק לא מבוטל מסכום זה מומן באמצעות הסטת תקציבים מתוך תוכנית החומש המיועדת לפיתוח החברה הערבית - מהלך שעורר ביקורת ציבורית ופוליטית נוקבת.
דבריו של סמוטריץ' מגיעים ברקע המשא ומתן המתוח סביב תקציב הביטחון לשנת 2026. בחודש יולי האחרון הגיעו האוצר והביטחון לפשרה זמנית שנועדה לאפשר המשך רכש מיידי מבלי לפרוץ את מסגרת התקציב ולהגדיל את הגירעון. כזכור, במערכת הביטחון דרשו תוספת אסטרונומית של כ-40 מיליארד שקלים מעבר לבסיס התקציב (העומד על 143 מיליארד שקלים), במטרה להגיע לתקציב שיא של 183 עד 188 מיליארד שקלים - דרישה שאותה נימקו במציאות הביטחונית החדשה, בחידוש המלאים וברפורמה באגף השיקום.
העברות הכספים של היום מצטרפות לשורת שינויים תקציביים מהירים שמקדמת הממשלה בחודשים האחרונים. רק ביולי האחרון אושרה הסטה של 497 מיליון שקלים מתוכנית החומש של החברה הערבית לטובת המשטרה והשב"כ, במטרה להפנותם למאבק בפשיעה. כעת, שוב מסומנים התקציבים האזרחיים והחברתיים כמקור תזרימי זמין לשליפה בעת חרום.
מעבר למספרים ולקיצוצים, סמוטריץ' ניצל את הבמה מול צמרת קהילת ההשקעות וההון בישראל כדי לשגר גם מסר פוליטי ברור לגבי עתידו האישי: שר האוצר הצהיר כי הוא מעוניין להמשיך בתפקידו כשר האוצר גם בממשלה הבאה.
במערכת הכלכלית מקבלים בדריכות את הדיווחים על הקיצוץ המתוכנן בהיקף של 2.6 מיליארד שקל. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה כעת היא אילו משרדי ממשלה ושירותים אזרחיים ייאלצו לספוג את המכה הפעם, והאם הלחץ המתמשך של מערכת הביטחון ימשיך לשחוק את המסגרות הפיסקליות של מדינת ישראל.