הדגמה מוצלחת בארה"ב: חברת מסוקים בקליפורניה צפויה להצטייד בקרוב במערכות מניעת התנגשויות של חברת הסטארט-אפ הישראלית סיקוניה. זאת לאחר אירוע הדגמה מוצלח של המערכת בפני כוחות כיבוי מכל רחבי ארה"ב, שהתקיים באוגוסט במחוז סן ברנרדינו שבקליפורניה, המחוז הגדול בארה"ב.
בזמן שמרחבי האוויר הופכים צפופים ומסוכנים מאי פעם עקב פעילות גוברת של רחפנים, כלי טיס לא מאוישים ומסוקים הפועלים בתא שטח מצומצם - במיוחד במשימות כיבוי אש והצלה - סיקוניה מנס ציונה פיתחה מערכת ייחודית למניעת התנגשויות כאלה, אשר משרטטת לכל מטוס נתיב התחמקות בטוח ממצב החירום.
"כלי טיס רבים, לעתים מגופים שונים, שפועלים יחד מעל תא שטח מצומצם וממוקד הם מתכון לאסון", אומר אל"מ (מיל') משה כהן, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה. כהן שירת שנים כטייס מסוקי קרב בחיל האוויר, ולאחר שחרורו קיבץ את הצוות של סיקוניה.
הצוות כולל את סא"ל (מיל') ד"ר אילן זוהר, CTO ומומחה לבקרת רחפנים; סא"ל (מיל') גיל ינאי, לשעבר טייס ניסוי ומפקד מרכז ניסויי טיסה בחיל האוויר, קברניט בואינג 787 באל על וסמנכ"ל פיתוח עסקי; אליהם הצטרפו טייס ניסוי נוסף, סא"ל (מיל') ערן בר-און, מנהל תחום אלגוריתמיקה וניסויי טיסה; ועימו בצוות האלגוריתמיקה סא"ל (מיל') ערן ניר, לשעבר קברניט יסעור, בוגר ממר"ם ויחידה טכנולוגית של חיל האוויר, וקברניט בואינג 787 באל על; מנהל התפעול ומהנדס המערכת רונן שטופמן, לשעבר מהנדס ניסויי טיסה בחיל האוויר; ומהנדס התוכנה מישה פויארקוב.
מי שזכה לבחון את המערכת מקרוב בשמי דרום קליפורניה הוא אנדראס מוסר, הטייס הראשי של חברת המסוקים האמריקאית הליסטרים (HeliStream), הפועל בחברה כבר 34 שנים. הליסטרים היא אחת מחברות המסוקים הבולטות במדינת השמש, ומפעילה צי מגוון הפועל בהכשרת טייסים, עבודות תשתית מורכבות לקווי מתח גבוה, משימות שירות וכיבוי אש, שבהן מתעוררת סכנה גוברת של התנגשויות בין מסוקי כיבוי וסיור, מטוסי כיבוי ורחפני תצפית.
אנדראס מגדיר את עצמו בהומור כמי שמטיס "הכול, החל מרובינסון R22 קל ועד לסיקורסקי בלק הוק". בארצות הברית פועלים כיום מעל ל-200 מסוקי בלק הוק אזרחיים המשמשים בעיקר למשימות כיבוי שריפות באמצעות מכלי גחון ייעודיים או דליי מים הנישאים על כבל ארוך. גם בישראל הזמין המשרד לביטחון לאומי 3 מסוקים כאלה למשימות כיבוי, לתגבור טייסת מטוסי הכיבוי הקיימת.
משימות הכיבוי, במרחב האווירי העמוס של דרום קליפורניה, מציבות סיכון חיים יומיומי. "אנחנו טסים כאן באחד המרחבים האוויריים העמוסים ביותר בעולם. מסוקים טסים לפי כללי טיסת ראייה, ואתה אחראי בעצמך על מניעת התנגשויות. בצוות של טייס יחיד זה גוזל המון אנרגיה ותשומת לב מהטייס, שאמור בכלל להטיס את המסוק ולבצע את המשימה".
לדבריו, כניסתם של רחפנים לזירות שריפה - בין אם רחפנים של סוכנויות חירום לצורכי מיפוי והערכת מצב ובין אם רחפנים פיראטיים של סקרנים - יצרה איום ממשי: "מספיק שמישהו חושב שהוא ראה רחפן באוויר, וכל פעולות הכיבוי נעצרות עד שמוודאים איפה הוא נמצא או שהוא יצא מהאזור. היו שריפות, אפילו באזור לוס אנג'לס, שסיכנו מבנים, והטיסות הופסקו בגלל רחפנים. באזור שלנו אפילו אירעה התנגשות בין מטוס כיבוי לרחפן. התנגשות כזו עם רובינסון או אפילו עם בלק הוק עלולה להפיל אותך, או לגרום לנזק כבד שישבית את הטיסה מיד". ביוון התנגשו באוגוסט שני מסוקי כיבוי בעת מאבק באש, כאשר אחד מהם התרסק לקרקע ושני טייסיו נהרגו.
במשך עשרות שנים הסתמך עולם התעופה על מערכות התרעה כמו ADS-B ו-TCAS במטוסי נוסעים ובמטוסי כיבוי. אולם לדברי אנדראס, המערכות הללו אינן מספקות מענה אמיתי לטייסי מסוקים בשטח.
"מערכת ADS-B מצוינת, אבל כל מה שהיא אומרת לי זה 'יש כאן מטרה'. היא לא אומרת לי האם התנועה מסכנת אותי או לא. המערכת גם לא מספקת לי הנחיות לאן לטוס במקרה של סכנת התנגשות. אם יש סביבי עוד ארבעה או חמישה כלי טיס, ה-ADS-B לא אומר לי מי מהם מהווה את הבעיה הדחופה".
"לפעמים, באימונים או באזורי תנועה צפופים עם שבעה-שמונה כלי טיס, אין לנו ברירה אלא פשוט לכבות את מערכת ההתרעה. היא מצפצפת ללא הפסקה, אתה לא מסוגל להבדיל בין מטרה אחת לאחרת, ואתה נאלץ לחזור לשיטה הישנה של 'להסתכל החוצה בעיניים'. בנוסף, מערכות בקרה דורשות כיסוי מכ"ם. ברגע שאתה מתרחק מעבר לטווח המכ"ם - למשל בשריפות יער באזורים הרריים - הן מפסיקות לעבוד".
כאן, לדבריו, נכנס היתרון הגדול של המערכת הישראלית: "החוזק של סיקוניה הוא שהיא אינה תלויה בניהול מרכזי. אתה יכול להיות באזור שאין בו איש, ואם יש כלי טיס אחר שמצויד ב-ADS-B - המערכת תזהה אותו. אבל מעבר לזה, סיקוניה אומרת לך: 'יש סביבך את כל המטרות האלה, אבל אף אחת מהן לא משנה חוץ מזו האחת - כי היא מטפסת לעברך, מתקרבת מולך או מנמיכה לכיוונך'".
"מערכות רבות יודעות לומר שיש בעיה, אלא שהן מצביעות על סכנת התנגשות גם כאשר אין סיכון. לזהות בעיה זה לא קשה. אבל לזהות רק את המצבים המסוכנים, את כל המצבים המסוכנים ולייצר פתרון מעשי, ישים ובטוח - זה האתגר האמצעי. סיקוניה לא רק נותנת התרעה, היא נותנת פתרון תמרון - ודואגת שפעולת ההתחמקות לא תכניס אותך לסכנה חדשה".
במהלך טיסת הניסוי בקליפורניה בחן אנדראס את המערכת בתרחישים המדמים עבודת כיבוי וטיסה צפופה: "בניסוי, המערכת עלתה על כל הציפיות שלי. היה מקרה שבו בגלל חוסר הבנה בקשר, אחד מכלי הטיס פנה לכיוון שהוא לא היה אמור לפנות אליו. המערכת זיהתה את המגמה מיד, שינתה את הפתרון והציגה לנו נתיב בטוח יותר. המהירות שבה היא הגיבה לשינוי בקרבה ובמגמת התנועה הייתה פשוט מרשימה".
גיל ינאי, טייס הניסוי הראשי של סיקוניה, מסביר כי "במהלך ההדגמה דימינו משימות של שיטור וכיבוי - מסוקים ורחפנים שטסים יחד במשימה משותפת; דימינו גם את מתאר התאונה הטראגית שאירעה ביוון. המערכת אפשרה לטייסים לפעול בחופשיות: כל עוד המרחב היה בטוח, הם עבדו כרגיל, וברגע שנוצר איום ממשי, המערכת הציגה מיד את תמרון ההתחמקות הנדרש. הוטס גם רחפן גדול שהעמידו לטובתנו שירותי הכבאות של מחוז סן ברנרדינו, עליו הותקנה מערכת CCAS, בעוד מערכת מקבילה הותקנה על מסוק הרובינסון שאנדראס הטיס. הראנו שמסוקים ורחפנים יכולים לפעול יחד בבטחה כאשר ה-CCAS מבטיח שלא יתקרבו באופן מסוכן אחד לשני. כאשר נוצר איום התנגשות, ה-CCAS נותן התרעה למטיס הרחפן; בהמשך, אם צריך, המערכת גם משתלטת על הרחפן ומסיטה אותו. אם עדיין המצב מסוכן, ה-CCAS נותן הוראות הטסה לטייס המסוק. ההוראות לטייס ניתנות באוזניות - בקשר הפנים של המטוס - ועל גבי מסך".
הצורך במערכת מקבל משנה תוקף על רקע שורת תאונות קטלניות שאירעו בשנים האחרונות ברחבי העולם, שבהן התנגשו מסוקי כיבוי זה בזה. אנדראס מזכיר את ההתנגשות שאירעה לפני מספר שנים בארה"ב בין מסוק כבד מסוג סיקורסקי סקייקרין לבין מסוק בל 407, בה נהרגו אנשי הצוות של המסוק הקטן, וכן את התאונה הקטלנית ביוון.
"הטייסים האלה הם טייסים מעולים. אנשים טובים שרוצים לבצע את העבודה ולחזור הביתה בשלום. אז למה זה קורה? זה קורה בגלל עומס יתר. המוח האנושי עסוק כל כך בכיבוי האש, בעשן, ברוחות ובמערבולות, עד שאתה מתרגל לקרבה של כלי טיס אחרים והמוח מפסיק לתפוס אותם כאיום. זה כמו מקרים של טיסה לתוך כבלי חשמל - בתשעה מתוך עשרה מקרים הטייס ידע שהכבל שם, אבל המוח שלו היה מוצף מכדי לייצר פתרון בזמן. כשאתה יוצא לכיבוי אש, המשימה הראשונה שלך צריכה להיות הכיבוי. אבל ברגע שמניעת התנגשויות הופכת להיות הדאגה המרכזית שלך במקום לכבות את האש, אתה הופך ללא יעיל", מסכם אנדראס.
הליסטרים צפויה להצטייד בקרוב במערכות ה-CCAS של סיקוניה. "אני עומד מאחורי זה במאה אחוז: הדאגה הגדולה ביותר שלי היא לא כשל במנוע או תקלה מכנית מורכבת. הדאגה מספר אחת שלי, גם בהווה וגם לעתיד - ככל שיהיו יותר שריפות ויותר מסוקים ורחפנים באוויר - היא התקרבות מסוכנת לכלי טיס אחר. זה האיום הגדול ביותר. מערכת ה-CCAS של סיקוניה מציגה פתרון אמיתי לבעיה קריטית במחיר סביר. אנחנו בהליסטרים מחכים לה בכיליון עיניים".