ענקית השבבים אנבידיה וחברת אפל התחייבו להעביר תרומה חסרת תקדים של 25 מיליון דולר כל אחת עבור הקמת אולם הנשפים המתוכנן של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בבית הלבן - כך עולה מדיווח של ה'וושינגטון פוסט', שחשף כי הפרויקט המגלומני כבר הצליח לגייס כ-333 מיליון דולר מתרומות פרטיות.
רשימת התורמים הבולטים כוללת גם את משפחת אדלסון, מהתומכות הפיננסיות הבולטות של טראמפ והמפלגה הרפובליקנית, שהתחייבה להעביר 25 מיליון דולר, לצד סכום זהה שהתחייב לתרום המיליארדר צ'ארלס ארגן, מייסד-שותף ויו"ר חברת התקשורת Dish Network. הנשיא עצמו, לפי הפרסום, אינו מופיע ברשימת התורמים.
מהבית הלבן נמסר בתגובה כי לא יפורסמו פרטים נוספים על זהות התורמים, שלדברי הדובר דיוויד אינגל, "מייצגים מגוון רחב של חברות אמריקאיות נהדרות". אינגל תקף את הביקורת הציבורית ואמר כי אותם מבקרים שטוענים כעת לניגוד עניינים מדומה, היו מתלוננים באותה מידה אם משלמי המסים האמריקאים הם אלה שהיו נאלצים לממן את השיפוצים הנחוצים הללו, שעיכובם נמשך כבר זמן רב.
באנבידיה מיהרו להבהיר את המניעים מאחורי הצעד החריג, ומסרו כי החברה גאה לתרום לקרן בלתי-מפלגתית שמטרתה לשרת את הציבור האמריקאי. דובר מטעם ענקית השבבים הדגיש כי כחברה אמריקאית, התמיכה בארצות הברית היא בעלת חשיבות עליונה ואינה תלויה באינטרסים עסקיים כלשהם. מנגד, בחברת אפל בחרו שלא להגיב לידיעה.
היקפו הפיננסי של הפרויקט והאופן הסודי שבו מנהל הממשל את גיוס הכספים מעוררים סערה משפטית ואתית נרחבת. ארגוני פיקוח ומומחים משפטיים טוענים כי התנהלות זו מעלה שאלות קשות בנוגע לשקיפות, להשפעת תורמים בעלי ממון ולהקפדה על נורמות אתיות ועל מנגנוני הפיקוח המקובלים.
רשימת התאגידים שהזרימו כספים לפרויקט אינה נעצרת בענקיות הטכנולוגיה. לפי ה'וושינגטון פוסט', ספקיות ענק של הממשל הפדרלי - ובהן לוקהיד מרטין, מייקרוסופט ופלאנטיר טכנולוגיות - העבירו 10 מיליון דולר כל אחת.
טראמפ הצהיר תחילה כי הוא ותורמים אמידים יממנו בעצמם את הפרויקט, שעלותו מוערכת ב-400 מיליון דולר, אך בהמשך ניסה לקבל מהקונגרס סכום של מיליארד דולר עבור בונקר תת-קרקעי ואמצעי אבטחה לחיזוק המתקן - ניסיון שלא צלח.
הממצאים המרכזיים בתחקיר מראים כי הרוב המכריע של הכספים שגויסו הגיע מחברות ומאנשים אמידים בעלי אינטרסים ישירים מול הממשל הפדרלי. יתרה מזו, מחצית מהסכום הכולל הגיע מחברות או מבכירים בחברות שהחזיקו בחוזים פעילים מול הממשל הפדרלי במהלך תקופת כהונתו השנייה של טראמפ בבית הלבן. אולם האירועים הוא רק חלק מסדרה של פרויקטים שטראמפ מקדם כחלק ממאמציו לעצב מחדש את וושינגטון באמצעות שינויים נרחבים וחד-צדדיים, שזכו לביקורת חריפה מצד מתנגדיו, אשר ערערו עליהם בערכאות משפטיות.
הקרב המשפטי על הבנייה הגיע עד לערכאות הגבוהות ביותר. בהחלטה שניתנה באוגוסט ברוב של 5 מול 4, אפשר בית המשפט העליון של ארה"ב לטראמפ להמשיך בביצוע עבודות הבנייה בזמן שמשפטיו מתנהלים, תוך ערעור על צו שיפוטי קודם. בדעת המיעוט, קבע נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, כי הפרויקט המדובר הוא "ככל הנראה בלתי חוקי".
המתקן המתוכנן, שלפי הצהרותיו של טראמפ אמור להכיל כ-1,000 אורחים, עורר זעם ציבורי נרחב עוד בטרם הוקם. משמרי אתרים ומתנגדים לממשל טוענים כי טראמפ חרג לחלוטין מסמכותו כאשר הורה להרוס את האגף המזרחי ההיסטורי של הבית הלבן - שבו שכנו משרדי הגברת הראשונה ובית הקולנוע ההיסטורי - כדי לפנות מקום למבנה החדש.
האולם המתוכנן, שישתרע על פני כ-8,360 מטרים רבועים, יכלול לפי טראמפ מקלטים נגד פצצות, מתקנים רפואיים מתקדמים, מערכות הגנה מפני רחפנים וטילים ואמצעי אבטחה נוספים. לנוכח הגל הגואה של הביקורת הציבורית והמשפטית, בממשל טוענים כעת כי המתקן נחוץ באופן קריטי למען הביטחון הלאומי - טיעון שבו השתמש הנשיא בעבר גם כדי לקדם הצעה שנויה במחלוקת אחרת להקמת "שער ניצחון".