הם קמים בבוקר לעבודה, מנסים להתפרנס, לשלם את החשבונות, ואולי גם לחסוך קצת כסף לעתיד. אבל לא מעט צעירים בישראל מרגישים שהם עובדים קשה ולא מגיעים רחוק, מה שלא רחוק מהמציאות. חלקם כבר חושבים לעזוב את מקום העבודה, אחרים רוצים להחליף מקצוע לגמרי, והשכר, מתברר, כבר לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. הם רוצים להרוויח מספיק, אבל גם שיהיה להם זמן לחיות.
מסקר חדש שנערך ביוזמת עמותת 121, שמובילה את שותפות "המקפצה" ופורום ארגוני תעסוקת צעירים, עולה ש-59% מהמשתתפים שוקלים לעזוב את מקום העבודה שלהם, ו-46% חושבים להחליף מקצוע. האיזון בין העבודה לחיים האישיים חשוב ל-53% מהם, אפילו יותר משכר גבוה, שנבחר על ידי 45%. אפשרויות קידום מעניינות 40%, עבודה עם משמעות ותחושת תרומה חשובה ל-37%, ו-35% רוצים ביטחון תעסוקתי.
בסקר השתתפו 142 צעירים בני 18 עד 40, שהתבקשו לספר על מצבם הכלכלי, על העבודה שלהם, על השפעת המלחמה ועל החששות מהעתיד. רק 30% מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות וגם לחסוך. ל-25% כמעט לא נשאר כסף בצד אחרי תשלום החשבונות, 13% בקושי מצליחים לגמור את החודש, שיעור דומה נעזרים כלכלית במשפחה או באחרים, ו-4% נכנסים למינוס או לוקחים הלוואות כדי להסתדר.
39% כבר משקיעים בשוק ההון, ועוד 34% היו רוצים להתחיל. כמעט אחד מכל חמישה עובד בעבודה נוספת, ו-7% משקיעים בנדל"ן או בנכסים אחרים. לצד הרצון להרוויח יותר, יש גם רצון למצוא עבודה שתהיה מעניינת ומספקת, ולא בהכרח בתחום שנחשב למכניס במיוחד.
מי שחושב שכל הצעירים חולמים לעבוד בהייטק, שיסתכל על המספרים האלה. 43% היו רוצים לעבוד בחינוך, בטיפול או בעבודה חברתית, לעומת 12% בלבד שבחרו בהייטק ותוכנה. 25% מעדיפים עסקים, ניהול ויזמות, 14% מתעניינים ברפואה ובמקצועות הבריאות, ו-11% בבינה מלאכותית. למרות האפשרות ללמוד מקצוע בקורסים קצרים, 54% עדיין מעדיפים תואר אקדמי, לעומת 20% שבוחרים בהכשרה מקצועית קצרה.
המלחמה פגעה לא רק בתחושת הביטחון, אלא גם ביכולת לעבוד ולהתפרנס. 42% סיפרו על חרדה, שחיקה נפשית או חוסר יציבות, ו-41% התקשו להתרכז בעבודה או בלימודים. אצל 16% נפגעה ההכנסה, 17% התקשו למצוא תעסוקה ו-11% פוטרו, הוצאו לחל"ת או נאלצו לסגור עסק.
גם בלי קשר למלחמה, הלחץ בעבודה מורגש היטב. 42% מתמודדים עם עומס, 41% מתקשים להתרכז או לסיים משימות, ול-35% העבודה פוגעת בשינה או גורמת למחשבות טורדניות. כמעט שליש מרגישים שחוקים, איבדו עניין במה שהם עושים או לא מוצאים משמעות בעיסוק שלהם.
במקביל לכל אלה, הבינה המלאכותית כבר נכנסה לחיי היומיום שלהם. 66% משתמשים בכלים האלה גם בעבודה וגם לצרכים פרטיים, אבל 47% לא עברו שום הכשרה לשימוש בהם. 26% למדו בעצמם, ללא תשלום, ורק 18% קיבלו הדרכה במקום העבודה.
השימוש בטכנולוגיה החדשה לא אומר שהם יודעים איך ייראה העתיד המקצועי שלהם. 47% לא חוששים שהבינה המלאכותית תפגע בהם, אבל 28% כבר מתקשים להחליט איזה מקצוע כדאי ללמוד היום. 8% מעריכים שייאלצו להחליף תחום או לעבור הכשרה נוספת, שיעור דומה חושש שיתקשה למצוא עבודה או להתקדם, ו-6% מפחדים שהמקצוע שלהם ייעלם.
49% מתכוונים ללמוד להשתמש בכלי בינה מלאכותית, 46% רוצים להרחיב את הידע המקצועי שלהם ו-20% שוקלים ללמוד תחום חדש או להחליף מקצוע. רק 19% לא מתכננים לעשות שינוי.
מהמדינה הם מצפים בעיקר לעזרה שתאפשר להם להשתלב בשוק העבודה המשתנה. 45% רוצים יותר הכשרות מקצועיות, 40% מבקשים לעודד שעות גמישות ועבודה מהבית, ו-35% מעוניינים בלימודי בינה מלאכותית וטכנולוגיה שיהיו זמינים יותר. 31% רוצים סיוע במציאת עבודה ו-28% מבקשים ייעוץ וליווי מקצועי.
למרות הקשיים, רוב המשתתפים עדיין מאמינים שיצליחו להתפרנס בכבוד. 26% בטוחים בכך, 51% חושבים שכנראה יצליחו, ו-23% מעריכים שיתקשו להגיע להכנסה שתאפשר להם לחיות כמו שהיו רוצים. הם אולי לא מרוצים ממה שיש להם היום, אבל עדיין מאמינים שיוכלו לשנות את המצב.
הסקר נערך בין 4 באוגוסט ל-8 בספטמבר 2026. נסייג שמדובר במדגם קטן של 142 משתתפים, שלא עבר שקלול סטטיסטי, ולכן אי אפשר להסיק ממנו על כלל הצעירים בישראל.
אתי פרץ היימס, יו"ר משותף פורום ארגוני תעסוקת צעירים: "הנתונים משקפים את הטלטלה המתרחשת בשוק העבודה בכלל, ובפרט בקרב הדור הצעיר שהוא מהווה את המנוע המחולל של הכלכלה הישראלית.
הממשלה צריכה להתייחס לקבוצת אוכלוסיית הצעירים. דור אשר חי במציאות של יוקר מחיה שוחק, שירות מילואים, חשש מהשפעות ה AI על עתידם התעסוקתי. אנחנו קוראים לממשלה שתקום לפעול באופן ייעודי לטובת צעירי ישראל, ולייצר מענה הוליסטי כך שכל צעיר וצעירה יקבלו במקום אחד הכוונה, ליווי, הכשרה, מענים נלווים בכניסה לשוק התעסוקה על מנת שיעלו על נתיב תעסוקה מתפתח ומותאם לכישוריו וליכולתו של הצעיר".
ליאת עילם, מנכ"לית עמותת 121 שמובילה את שותפות "המקפצה" לקידום מערך ההכשרות המקצועיות בישראל: "הסקר מראה שצעירים רבים רוצים לשנות כיוון מקצועי, אבל לא בהכרח יש להם את הכלים לעשות זאת. לקראת הבחירות הקרובות, המפלגות צריכות להציג תוכניות ברורות להשקעה בהכשרות מקצועיות, שיאפשרו לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות, להשתלב במקצועות מבוקשים ולשפר את שכרם. בעולם עבודה שמשתנה במהירות, במיוחד לנוכח מהפכת הבינה המלאכותית, הכשרות מקצועיות הן לא מותרות, אלא השקעה חיונית בעתידם של הצעירים ובצמיחת המשק".