בית משפט השלום בחיפה קיבל תביעת פיצויים של עובד שהותקף על ידי כלב, וחייב את בעליו הרשום של הכלב, וגם את מי שהחזיק בכלב ביום הנשיכה לפצות אותו. את פסק הדין נתן השופט הדר מסורי.
לפי כתב התביעה, באחד הבקרים בחודש פברואר לפני כ-4 שנים, נהג בן 55, ירד ממשאית של מקום עבודתו. כלב משוחרר, בלי רצועה ובלי זמם, התנפל עליו ונשך אותו בשתי ידיו. הוא נפצע בקרעים עמוקים ומדממים, ולדבריו איבד את הכרתו. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה והמומחה שמינה בית המשפט אף קבע לו נכות לצמיתות בשל צלקות מכאיבות ומכוערות, תוצאה מהנשיכות.
נהג המשאית טען בתביעה שהגיש נגד שני בעלי הכלב באמצעות עו"ד ד סארי חליאלה שמשרדו עוסק בנזקי גוף וליטיגציה אזרחית, כי השניים אחראים לנזק כלפיו גם בלי שהתרשל והכחיש שהתגרה בכלב.
בעל הכלב טען שהוא אינו קשור לאירוע: לדבריו נתן את הכלב לנתבע השני במתנה יום לפני התקיפה, ולא העביר את הרישום רק מפני שהמסירה הייתה בשבת.
מי שקיבל את הכלב "במתנה" טען שלקח את הכלב זמנית בלבד, לצורך זיווג עם כלבתו, ולכן בעליו האמיתי נשאר הבעלים והאחראי. עוד טען שבעל הכלב ידע שהכלב חולה ומסוכן ולא סיפר לו, ושהוא עצמו החזיק את הכלב קשור בכלוב והכלב ברח.
שני הנתבעים טענו שהתובע התגרה בכלב, והסתמכו על מסמך של לשכת הבריאות בעכו שבו נרשמה המילה "התגרות". לכן ביקשו לייחס לו "אשם תורם" מלא ולדחות את התביעה.
השופט קבע שאמנם יש סתירות בגרסאות נהג המשאית לגבי מקום האירוע ושעתו, אך הן אינן פוגעות במהימנות עדותו על עצם התקיפה. את טענתו של בעל הכלב שמסר את הכלב לצמיתות דחה. לדבריו הטענה לא הוכחה, לא ברישום, לא בהסכם ולא בעדויות, וגרסתו נסתרה בחקירה הנגדית, שבה הודה בעצמו שהכלב נמסר לצורך זיווג.
לצד זאת קבע השופט שמי שכביכול קיבל את הכלב במתנה, נחשב ל"מחזיק בכלב": הוא קשר אותו בשרשראות, שם לו זמם והחזיק אותו ליד כלבתו. לפי הפסיקה, המילה "או" בסעיף החוק, אינה מונעת חיוב של כמה אחראים, ולכן ניתן לחייב גם את הבעלים וגם את המחזיק. זאת כל עוד לשניהם הייתה שליטה ויכולת פיקוח על הכלב. את טענת ההתגרות דחה השופט, משום שמלבד הרישום במסמך הרפואי לא הובאה לה שום ראיה.
לגבי גובה הפיצוי, נקבע שלנהג המשאית לא נותרה נכות תפקודית: הוא חזר לעבודה, שכרו לא ירד, ולא נמצאה אצלו מגבלת תנועה. לכן לא נפסק לו פיצוי על אובדן השתכרות בעתיד. ביהמ"ש פסק לו פיצוי בסך 78 אלף שקל עבור כאב וסבל, אובדן שכר בעבר, עזרת בני משפחה והוצאות. מהסכום נוכה פיצוי מהביטוח הלאומי ולכן קיבל כ-58 אלף שקל.
שני בעלי הכלב חויבו גם לשלם את שכר טרחת עורך דין של נהג המשאית ובנוסף חויבו להעניק לו החזר עבור הוצאות חוות הדעת והאגרה.
עו"ד סארי חליאלה שמשרדו עוסק בנזקי גוף ודיני ניזיקין , ליטיגציה אזרחית וייצג את קורבן הנשיכה מסביר כי "אם ננשכת ע"י כלב, חשוב להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום לאחרונה ניתן פסק דין מנומק , מהפסק ניתן ללמוד כי האחריות לנזקי גוף שנגרמו מנשיכת כלב אינה מוגבלת בהכרח לבעלים הרשום בלבד, ויכולה לחול גם על מי שהחזיק בכלב בפועל, כאשר מתקיימים שליטה ויכולת פיקוח".
לדבריו, "ייחודו של פסק הדין הוא ביישום סעיף 41א לפקודת הנזיקין בנסיבות שבהן הכלב הועבר לצד שלישי זמן קצר בלבד לפני האירוע, ובקביעה כי ניתן להטיל אחריות ביחד ולחוד הן על הבעלים הרשום והן על המחזיק בפועל. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי טענת "התגרות" אינה מתקבלת על סמך רישום בודד בלבד, אלא מחייבת הוכחה ממשית".