תיקו הרסני: מה יקרה לנו אם לא תהיה הכרעה בבחירות?

מערכת הבחירות הנוכחית הייתה נטולת דרמות מקפיצות דופק, אף שהיא נחשבת לאחת הגורליות בהיסטוריה של מדינת ישראל. השחקן הכי בולט בשטח היו הסקרים. הם אלה שהשפיעו באמת על סדר היום, והם אלה ששידרו לאורך הדרך אווירה של תיקו. מבוי סתום. דדלוק.

לא ברור אם הסקרים השפיעו על המאזן בין הגושים, או שהמאזן בין הגושים הוא זה שהשפיע על הסקרים. מה שבטוח הוא שאנחנו עומדים בפני חוסר הכרעה בעייתי מאוד. כמו שזה נראה כרגע, אחרי שאביגדור ליברמן חיסל את אופציית התמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות, לפחות לכאורה, הרי שאם לא תתרחש הפתעה יוצאת דופן בתוצאות האמת, נדמה שפנינו לבחירות חוזרות, נוסח 2019 עד 2023. תקופה שבה ממשלת מעבר נצחית הייתה בשלטון והמשק התקשה להמריא.

מכיוון שנראה שלשם אנחנו הולכים, החלטנו לבדוק מה ההשלכות של המבוי הפוליטי הסתום על הכלכלה הישראלית, והאם פנינו לתקופה מדשדשת שאליה כולנו צריכים להיערך.

דפנה אבירם־ניצן ורועי קנת־פורטל מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מזהירים מההשלכות של חוסר ההכרעה על השירותים הציבוריים לאזרח. "אם לא תקום ממשלה שתצליח להעביר את תקציב 2027, המדינה תיאלץ להתנהל באמצעות תקציב המשכי, שמגביל את ההוצאה החודשית ל־1/12 מההוצאה המותרת בחוק", הם מזהירים. "התקציב מתעדכן לפי גידול האוכלוסייה בשלוש השנים האחרונות, אבל לא לפי עליית המחירים. ככל שהזמן עובר, הכסף שעומד לרשות משרדי הממשלה נשחק".

כדי להבין באילו סכומים מדובר, הם מסתמכים על נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת. "אם לדוגמה תקציב 2026 לא היה עובר, המדינה הייתה צריכה להסתפק בכ־606 מיליארד שקל במקום 699 מיליארד שאושרו בפועל. פער של 93 מיליארד שקל, שהם 13.3% מהתקציב. זה לא הסכום שיחסר בהכרח ב־2027, אבל הוא ממחיש מה עלול לקרות כשהמדינה נאלצת לפעול בלי תקציב חדש.

"מכיוון שהוצאות הביטחון צפויות להישאר גבוהות גם בתקופת ממשלת מעבר, מי שישלמו את המחיר יהיו בעיקר המשרדים האזרחיים - החינוך, הבריאות והרווחה, שסובלים ממחסור בתקציבים ובקיצוצים גם בשגרה. הם יתקשו להרחיב שירותים, לפתוח תוכניות חדשות ולהתמודד עם הצרכים הגדלים של הציבור. לפי המכון, ההוצאה האזרחית בישראל נמוכה כבר היום בכ־10 נקודות אחוז תוצר מהחציון במדינות ה־OECD".

הנפגעים העיקריים מכך יהיו כמובן העשירונים הנמוכים, שאין להם אפשרות לשלם על שירותים שהמדינה לא תספק. גם מעמד הביניים ייאלץ להוציא יותר על רפואה פרטית, חינוך ושירותי רווחה. כך, בלי להעלות את המע"מ או את מס ההכנסה, השיתוק הפוליטי עלול להגדיל את יוקר המחיה ולהעמיק את הפערים החברתיים.

גם העמותות והארגונים החברתיים, שהוכיחו את חשיבותם מאז 7 באוקטובר, עלולים להיפגע. תקציב המשכי מגביל התקשרויות והתחייבויות חדשות, וחלקן מחייבות אישורים מיוחדים. המשמעות היא שגופים המסייעים לנזקקים ולאוכלוסיות מוחלשות עלולים להישאר בלי הכסף הדרוש להמשך פעילותם.
הנזק לא ייעצר שם. השקעות בתשתיות עלולות להתעכב, פרויקטים חדשים לא ייצאו לדרך, ותקציבים של רשות החדשנות ורשות ההשקעות עשויים להיפגע. "ה־OECD הזהיר בדצמבר 2025 מפני קיצוצים רוחביים וקרא להגן על ההשקעות בחינוך ובתשתיות. דווקא אלה עלולים להיפגע כשאין ממשלה שיכולה לקבוע סדרי עדיפויות חדשים", קובעים השניים.

בצד החיובי של המשוואה עומד הריסון התקציבי שמוטל על ממשלת המעבר בעל כורחה. תקציב המשכי מגביל את ההוצאות ולכן עשוי לצמצם את הגירעון בטווח הקצר, אבל המחיר עלול להיות האטה בצמיחה, ירידה בהכנסות ממיסים ועלייה בהוצאות הריבית.

ומה עם חברות דירוג האשראי? הן לא אוהבות מדינות שמתקשות לנהל את התקציב שלהן. ב־13 באוקטובר הותירה חברת פיץ' את דירוג האשראי של ישראל ברמה A עם תחזית שלילית, והזהירה שחוסר יציבות פוליטית עלול להקשות על צמצום החוב ולהגדיל את עלויות המימון של המדינה. וכשהממשלה משלמת יותר ריבית, נשאר לה פחות כסף לאזרחים.

לנוכח התחזית המדאיגה הזאת, דווקא שוק ההון הישראלי משדר רוגע מפתיע. הבורסה לא מתנהגת כאילו היא חוששת ממשבר פוליטי מתקרב, השקל חזק, ופרמיית הסיכון של ישראל, שמשקפת את המחיר שהמשקיעים דורשים תמורת הסיכון שבהשקעה במדינה, ירדה משמעותית. מתברר שהמשקיעים כבר נערכים לתיקו, וחלקם אפילו רואים בו תרחיש עדיף על פני המשך כהונתה של הממשלה הנוכחית.

"הסיבה ששוק ההון רגוע תקופה ארוכה היא ההערכה שאנחנו הולכים למצב של דדלוק", אומר רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות IBI. "ושיהיה בלוק חוסם של גוש השינוי עם המפלגות הערביות. יש מנעד של תרחישים. אם השוק היה חושב שהממשלה הנוכחית תמשיך לקדנציה הבאה, השווקים היו מגיבים מאוד קשה. הפרמטרים שבוחנים את פרמיית הסיכון, השקל, אג"ח בחו"ל, נמצאים במצב טוב. לא רואים העלאת סיכון, או הידרדרות במעמד הבינלאומי".

לאן עוד יש להידרדר?
"באירופה ואצל חברות הדירוג מצבנו לא טוב. שוק המניות ירד מהשיא של האופוריה סביב איראן, כשחשבנו שהאיום האיראני הוסר. ואם מסתכלים על התמחור של שוק המניות בישראל לעומת העבר, הוא 30% יותר גבוה ממה שנסחר, מה שמעיד על אופטימיות. היה סוג של תיקון אחרי האופוריה הזו. מבחינת השווקים, יש הסתברות גבוהה לתרחיש אופטימי, אבל לא הכי אופטימי של הקמת ממשלת שינוי. אם תושבע ממשלה כזו, אני צופה תגובה חיובית בשווקים מתוך הבנה שהלחץ הבינלאומי יפחת.

"אני גם מאמין שהרבה מדינות באירופה ייתנו תקופת חסד לממשלה חדשה כדי לפתוח דף חדש. גם חברות הדירוג יצפו לשינוי בגישה שתהיה יותר עניינית, תנוהל טוב יותר, עם פחות משרדים מיותרים".

בניתוח שהכין IBI לקראת הבחירות נבחנו שלושה תרחישים מרכזיים: הקמת ממשלת שינוי, המשך כהונתה של הקואליציה הנוכחית ותקופה ממושכת של חוסר יציבות פוליטית. בבית ההשקעות מעריכים כאמור שהחלפת הממשלה עשויה לשפר את מעמדה הבינלאומי של ישראל, לחזק את מוסדות המדינה, לעודד השקעות ולתמוך בצמיחה. היא צפויה גם להוריד את פרמיית הסיכון, לחזק את השקל ולהשפיע לטובה על שוק המניות.

לעומת זאת, המשך כהונתה של הממשלה בהרכבה הנוכחי עלול להביא לתגובה שלילית, בעיקר על רקע החשש מהחרפת היחסים עם מדינות אחרות, מהמצב הביטחוני ומהפגיעה במוסדות המדינה. התרחיש השלישי, שבו אף גוש לא מצליח להקים ממשלה יציבה, מציב בעיה אחרת - המדינה ממשיכה לתפקד, אבל מתקשה לקבל החלטות, לאשר השקעות ולתכנן קדימה.

גוזלן: "במצב כזה אי אפשר להביא תקציב, וכשדברים תקועים והוצאות הביטחון לא יורדות, אי אפשר לקדם פרויקטים של תכנון ופרויקטים ארוכי טווח. במגזר העסקי לא נכנסים ליזמויות חדשות, אין את הוודאות שכל כך חשובה לכלכלה. מכיוון שנקודת המוצא בשוק ההון יותר אופטימית, תרחיש שינגוד אותה עלול להוביל דווקא לכך שהשוק ילך אחורה. לא נפילה, אלא צמיחה פחות חיובית, תשואות פחות גבוהות. זו לא קטסטרופה, כי הציפייה תהיה שאולי בבחירות הבאות יבוא השינוי".

התחזית של IBI מתייחסת גם לענפים המרכזיים במשק. בבנקים, למשל, תוצאות הבחירות צפויות להשפיע בעיקר על רמת הסיכון, הריבית והרגולציה, ופחות על הפעילות השוטפת. בענף הנדל"ן המניב, היכולת של חברות לגייס כסף והמחיר שישלמו עליו יהיו גורמים מרכזיים, לצד הביקוש למשרדים ולשטחי מסחר.

בשוק הדיור למגורים עלולות להתעכב החלטות על שיווק קרקעות, אישורי בנייה ומיסוי משקיעים. אלה החלטות שמשפיעות על היצע הדירות ועל המחירים שמשלמים הרוכשים. גם קבלנים שצריכים להחליט אם להתחיל פרויקט חדש יתקשו לעשות זאת בלי לדעת לאן הולכים הריבית, המיסוי והמדיניות הממשלתית.

בענף האנרגיה המתחדשת, שבו נדרשים אישורים וחיבורים לרשת החשמל, שיתוק פוליטי עלול לדחות הקמת מתקנים והשקעות חדשות. בתחום הגז והנפט, הרחבת מאגרים וחתימה על עסקאות יצוא נוספות תלויות אף הן בהחלטות הממשלה, בעוד הפעילות שכבר אושרה צפויה להיפגע פחות.
הלאה. חברות הטכנולוגיה המספקות שירותים למשרדי הממשלה ולמערכת הביטחון עלולות להמתין למכרזים חדשים, ובענף המזון יש משמעות למדיניות התחרות, לעלויות היבוא ולכוח הקנייה של הציבור.

בתעשיות הביטחוניות, שהביקוש למוצריהן נשען גם על מגמות ההתחמשות בעולם, החשש העיקרי הוא מעיכובים באישור הזמנות ובהחלטות על רכש. במילים אחרות, ממשלה שאין באפשרותה לקבל החלטות יכולה להשפיע על המשק גם בלי להעלות מיסים או לקצץ בתקציב באופן רשמי.

אלא שלא כולם משוכנעים שהפוליטיקה היא הגורם שיכריע לאן תלך הבורסה. אריאל מולדובן, משנה למנכ"ל פסטרנק שוהם ניהול השקעות, מבקש להפריד בין השפעת הבחירות על הפעילות הכלכלית לבין ביצועי המניות, שלא תמיד נעים באותו כיוון. "ישראל מגיעה לבחירות במצב כלכלי טוב יחסית", אומר מולדובן. "האינפלציה ביעד של בנק ישראל, ואנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שמורידות ריבית, המטבע חזק, פרמיית הסיכון ירדה לאזורים שלפני המלחמה. מצד שני, המניות המקומיות לא זולות.

"תרחיש של חוסר ודאות לא אהוב על המשקיעים, ליזמים יש פחות מצב רוח להשקיע, חושבים פעמיים לפני קניית חברות או השקעה בתשתיות, יש פחות תקציבים. אם לוקח כמה שבועות להקים ממשלה, ההשפעה מינורית. אבל אם יקרה מה שהיה פה בין 2019 ל־2022, מערכות בחירות תכופות, ההשפעה על הכלכלה תהיה משמעותית יותר - אבל זה לא אומר בהכרח ששוק המניות יירד. אם תהיה פה ממשלה שהמשקיעים יאהבו ובהכרעה ברורה, כנראה שמדדי הפיננסים ותל אביב 90 יעלו, אבל אלו בדרך כלל השפעות קצרות שנמשכות מספר ימים. מה שמשפיע בסופו של דבר על ביצועי המניות והמדדים אלה הרווחים של החברות וכמה משקיעים מוכנים לשלם על הרווחים האלו".

ולמצב הגיאופוליטי אין שום השפעה?
"בוודאי שיש, אבל הוא לא המרכיב העיקרי. בשלוש השנים האחרונות הממשלה לא זכתה להסכמה רחבה. שלוש שנים של מלחמה שלא ראינו מקום המדינה, ואנחנו עדיין אחד השווקים הטובים בעולם. כי מה שקובע הם רווחי החברות. יש לנו חברות בתחום הטכנולוגיה, הסייבר, שההשפעה של זהות הממשלה לא משמעותית לביצועים שלהן. גם ההשפעה על הבנקים, שמהווים חלק גדול מהמדדים, לא גדולה".

אפילו שבקדנציה הזאת הממשלה הטילה מיסוי כבד על הבנקים.
"נכון, ועדיין מניות הבנקים יותר מהכפילו את עצמם בשנים האחרונות, בעיקר בזכות הריבית הגבוהה והיעילות. אין לאף אחד כלים לדעת מה יהיו הגזירות שתטיל הממשלה. כחלון כשר תקשורת פעל לטובת האזרח ובתקופתו שווי חברות התקשורת צנח בעשרות אחוזים. אולי דווקא ממשלה שלא תעשה פעולות משמעותיות היא זו שתחזק את שוק המניות. אי אפשר לדעת. אנחנו מכירים פוליטיקה, והרי לא כל מה שפוליטיקאים אומרים הם עושים או מצליחים לעשות. הרבה ממשלות רצו להוריד מחירי דירות ולא קרה כלום.

"לכן אני חוזר שוב: הרווחים של החברות וכמה המשקיעים מוכנים לשלם עליהם (מכפיל רווח), זה מה שקובע את ביצועי המניות. לתוצאות הבחירות יש בדרך כלל השפעות לטווח קצר בלבד. כרגע כולם רואים את חוסר ההכרעה וכבר תמחרו חלק ממנה".

וכאן בדיוק נמצא הפער בין שוק ההון לבין שאר המשק. המשקיעים יכולים להמשיך להרוויח גם בתקופה שבה הממשלה משותקת, כל עוד החברות מצליחות להציג תוצאות טובות. אבל תלמידים שזקוקים לכיתות נוספות, חולים שממתינים לטיפול, משפחות שזקוקות לסיוע ועסקים שמחכים לאישורים ולתקציבים - כל אלה תלויים גם בתפקוד הממשלה.

אם ישראל תיגרר שוב לבחירות חוזרות, מדדי המניות עשויים להמשיך לעלות, השקל יכול להישאר חזק והבנקים ימשיכו להרוויח. הציבור, לעומת זאת, עלול לגלות שהתיקו הפוליטי, שכבר מזמן הפסיק לרגש את המשקיעים, קורע את הכיס ומקשה עליו עוד יותר להתמודד עם היומיום.