ההצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לערוץ 10, לפיה ישראל נערכת לעשות שימוש במטבעות קריפטוגרפיים כדי לעקוף סנקציות פיננסיות פוטנציאליות במערכת הבנקאית, עוררה הד נרחב בכלי התקשורת הכלכליים המובילים בעולם. הידיעה, שהתפרסמה ימים ספורים לפני הבחירות, על רקע מהלכים של מדינות במערב נגד גורמים בהתנחלויות, הובילה את העיתונות העולמית לנתח את השלכותיה על מעמדה של ישראל במערכת הכלכלית הבינלאומית.
בעיתון הבריטי "פייננשל טיימס" בחרו להעמיד במרכז הדיווח את תגובתו הבלתי שגרתית של בנק ישראל. העיתון הבליט את הודעת הבנק המרכזי לפיה מטבעות מבוזרים אינם יכולים להוות כלי לעקיפת סנקציות, לצד קריאתו לדרג המדיני לפעול למניעת מהלכים מענישים באמצעות שימור היחסים עם שותפות הסחר. בכתבה שולבו דבריו של פרופ' ערן ישיב מאוניברסיטת תל אביב, שהגדיר את האמירה כחסרת אחריות והזהיר מפני השוואה בין המשק הישראלי למדינות המנודות מהמערכת הפיננסית העולמית. בנוסף, העיתון קישר בין הצהרת נתניהו לבין הלחץ המדיני הגובר מצד בעלות ברית מסורתיות כמו בריטניה, צרפת וקנדה.
בסוכנות הידיעות הכלכלית "בלומברג" התמקדו במנגנונים הפיננסיים העומדים בסכנה ובחשש שנוצר במערכת הבנקאית המקומית. הדיווח הדגיש את ניתוחו של המפקח על הבנקים לשעבר, יאיר אבידן, שהזהיר כי הפסקת שירותי הקורספונדנט (בנק מתווך או מקשר) על ידי בנקים זרים עלולה לנתק בפועל את יכולתה של ישראל לנהל פעילות כלכלית בינלאומית ולהזיק למגזר ההייטק. לצד זאת, בבלומברג העניקו נפח נרחב לאמירותיו של נתניהו בנוגע לסיום המיועד של הסיוע הביטחוני האמריקאי, ולאתגר התקציבי שייווצר בעקבות הצורך לממן את הוצאות הביטחון באופן עצמאי.
באתר "יאהו פייננס" הובאו עיקרי הדיווח תוך דגש על הביקורת הפוליטית הפנימית והשלכותיה על התדמית הכלכלית של ישראל בעיני משקיעים זרים. הכתבה מבליטה את תגובותיהם של מנהיגי האופוזיציה, בהם יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, אשר טענו כי נתניהו מודה למעשה בקיומה של סכנת בידוד ומציע פתרונות המאפיינים מדינות הנתונות תחת משטר סנקציות כבד.
הסיקור המאוחד בגופי התקשורת הללו מצביע על מגמה אחידה: ההצעה להשתמש בטכנולוגיית קריפטו אינה נתפסת בוול סטריט ובבירות הפיננסיות כחדשנות טכנולוגית, אלא כאיתות לאפשרות של החרפת החיכוך בין המערכת הבנקאית הישראלית למוסדות הכלכליים הבינלאומיים.