חדרי הישיבות היוקרתיים של סיליקון-ואלי, מנהטן ודנבר ארה"ב היו בין הראשונים להתרוקן בשבוע האחרון עת מאות מנהלי קרנות הון סיכון ויזמי הייטק ישראלים הצטרפו לגל הישראלים המגיעים וממלאים את נתב"ג בדרכם לקלפי.
החלפת כיסא המנהלים המרווח במושב טיסה צפוף לא נעשה רק במסגרת החובה האזרחית, אלא גם כאקט של ניהול סיכונים והגנה על מפעל חיים, שנדחף מחשש ליכולת להמשיך להציג זהות ישראלית מעבר לים מבלי להפוך למוקצים.
החרדה המבעבעת מהנידוי הגיעה לשיאה עת ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בראיון תקשורתי בסופ"ש כי הנחה להכין תוכנית להתמודדות עם סנקציות בינלאומיות, בין היתר באמצעות מעקף המערכות הבנקאיות באמצעות קריפטו. נתניהו אמנם לא פירט אם הוא כלל מצפה לסנקציות ולאילו סוג של סנקציות הוא מתכוון - דוגמת אמברגו הנשק שישראל חוותה במהלך המלחמה או שמא עמוקות יותר - אך עדיין עורר גלי ביקורת בתעשיית הטכנולוגיה.
אחת הביקורות הייתה זו של אלון כהן, מייסד חברת הסייבר CyberArk, שנמכרה בסוף יולי אשתקד בעסקה משולבת של מניות ומזומן לפי שווי של 25 מיליארד דולר. כהן, שהינו גם מייסד חברת אבטחת המידע הפיננסי nsKnox, התרעם על אמירת נתניהו וכתב פוסט בו ציין בין היתר כי אף חברת הייטק לא תוכל לשרוד, ובוודאי שלא להתפתח, במדינה שהוצאה מתוך המערכות הבנקאיות הבינלאומיות ונאלצת להסתמך על מטבעות וירטואליים, שכן אף משקיע לא ישקיע בה. כדי לוודא הגעת האחרונים יש לבנות מולם אמון ולהציג יציבות ושקיפות בנקאית מלאה.
נזכיר כי ענף ההייטק ממשיך להוות את עמוד השדרה של המשק הישראלי, ונתוני דוח מצב ההייטק של רשות החדשנות הישראלית לשנת 2026 מחזקים זאת, אך הנתונים גם מציגים מורכבות ורגישות. שכן למרות ההתאוששות שחלה בתעשייה בשנים 2025 ו-2026, שיעור העלייה הריאלי הממוצע בשנים 2023-2025 עמד על כ-1.9% בלבד, לעומת ממוצע של כ6.5% בשנים 2008-2022. דבר שיצר פער מצטבר של כ-19 מיליארד שקלים מהתוצר המתוכנן ושל כ-57 אלף משרות חדשות.
בנוסף, למרות שייצוא ההייטק הגיע לשיא של כ-85 מיליארד דולר, המהווה כ-58% מכלל הייצוא של מדינת ישראל, התעשייה מגלה רגישות גבוהה לתנודות השער בין השקל לדולר, ולמרות המשך מגמת העלייה בשיעור המשרות הפנויות בענפי שירותי ההייטק, השטח מלמד כי החברות גם חוות אתגרים בגיוס עובדים.
כדי להבין את התחושות מקרוב, שוחחנו עם מספר משקיעים ויזמים ישראליים שהגיעו ארצה במיוחד כדי להצביע, אך יש לציין כי רובם סירבו להתראיין באופן גלוי מחשש כי יזוהו עם צד כזה או אחר.
המשותף ליורדים מהרכבת האווירית הוא הניסיון לקרר את חום המסילה עליה דוהרת תעשיית החדשנות המקומית באמצעות הכרעה שתאפשר להציג יציבות.
עזרא גרדנר, מייסד-שותף ומנהל השקעות ראשי בקרן ההון סיכון Varana Capital, המנהלת כמיליארד דולר ומהם מחצית הושקעו בכ-21 חברות ישראליות, לא חשש להתראיין בגלוי ומספר מדוע החליט לטוס במיוחד מחו"ל כדי להצביע בבחירות בישראל.
"אני איש עסקים, ולא מגיע כדי להמליץ על מפלגה או על הרכב קואליציוני", מספר גרדנר. "צריך להגיד ביושר שאין הרכב אחד שיהיה פתרון קסם וירצה את כל המשקיעים בעולם".
גרדנר מציין כי מאז 7 באוקטובר 2023 נרשמה התרחקות מסוימת מהאקוסיסטם הישראלי מצד משקיעים מאסיה ומאירופה, אך מנגד חלה התחזקות דווקא מצד משקיעים אמריקאים. אלו האחרונים רואים ביציבות רגולטורית, חיזוק היתרון הטכנולוגי בתחומי הבינה המלאכותית, המוליכים למחצה ותשתיות האנרגיה לדאטה סנטרים, כמפתח להשקעה.
"אני משקיע מקצועי כבר 27 שנה", ממשיך גרדנר, "ומעולם לא ראיתי את היתרונות של הטכנולוגיה, הכלכלה והיצוא הישראלים כה חזקים. למרות תקופת המלחמה נוצרה האצה טכנולוגית משמעותית בישראל, וההיסטוריה מכירה תקופות שבהן התמודדות לאומית גדולה האיצה פיתוחים, כמו המרוץ לחלל בתקופת קנדי בארה"ב.
"בישראל אני מזהה התקדמות בתחומי התעופה והביטחון, התחבורה והחיישנים, וגם בחקלאות. כשאני משווה את מה שאני רואה כאן לחברות באירופה ובאסיה, ובחלק מהמקרים גם בארה"ב, הפער לטובת ישראל גדל משמעותית".
גרדנר מוסיף כי "בארה"ב שואלים אותי הרבה על הבחירות בישראל, וחלק אף עוקבים שם אחריהן בהדיקות, ובעיקר מנסים לפענח המשמעות שלהן, שחורגת מעבר לגבולות המדינה. כאיש עסקים שעוסק בהבאת טכנולוגיה וייצוא ישראלי לארה"ב, חשוב לי להראות גם במעשים עד כמה זה חשוב לי. הקדשת כל הכרוך בעלייה למטוס והגעה לישראל להצביע זו הדרך שלי להראות לשותפים שלנו בעולם עד כמה אנו רואים בכך חשיבות".
אחד מהדברים שלראיית גרדנר צריך לחזק הוא הוצאת הפוליטיקה מהכלים הממשלתיים המקצועיים והצגת רשות החדשנות הישראלית באופן רחב יותר למשקיעים ולשותפים בחו"ל. "בשיחות עם גורמים פוליטיים וממשלתיים נתקלתי בהיסוס לעשות זאת, מתוך תפיסה שזה גוף שנועד לפעול בתוך ישראל. בעיניי זו טעות. יש לנו רשות חדשנות מקצועית ומנוסה מאוד, והיכולות שלה הן יתרון שצריך להכיר גם מחוץ לישראל.
"הממשלה הבאה צריכה לשדר לעולם שישראל היא מקום בטוח לפעילות ולהשקעה. אני מאמין בזה, וחשוב שהמסר הזה יישמע בבירור, גם אחרי השנים הקשות שעברנו. לצד זאת, התמיכה באנרגיה מתקדמת ובתשתיות לבינה מלאכותית צריכה לחצות מפלגות ולהימשך גם כשהממשלה מתחלפת.
"כאזרח ישראלי ואמריקאי כמעט כל חיי ונכד לסבא וסבתא שלחמו במלחמת העצמאות, אני מרגיש אחריות לישראל. ההשתתפות הדמוקרטית אינה מובנת מאליה באופן כללי, ובוודאי לא באזורנו, ועצם התקיימותה משדרת לעולם שישראל היא מקום בטוח להשקעה".
עומר דוידי, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת ה-AgTech הישראלית BeeHero , שגייסה כ-100 מיליון דולר מאז היווסדה, מנהל את החברה מזה 8 שנים מסנטה קרוז שבקליפורניה ארה"ב, וגם עבורו זו הפעם הראשונה מאז שהעתיק את חייו לחו"ל שהוא מגיע להצביע.
דוידי מספר כי "חוסר היציבות והקיטוב הם האתגר הגדול ביותר לישראל לראייתי, ולכן הכרעה דמוקרטית ברורה היא תנאי לחזרה למסלול של צמיחה ושקט תעשייתי. ההצלחה של ישראל נמדדת לא רק בפיתוחים הטכנולוגיים אלא גם בעוצמתה החברתית, הדמוקרטית והכלכלית.
"בתקופת המלחמה היו מצבים שבהם חצי מכוח האדם שלנו שהה במילואים ממושכים ולמרות לחצים להפוך את החברה לאמריקאית אנו נשארים גאים להיות חברה ישראלית עם מרכז פיתוח בארץ. 7 באוקטובר הזכיר לכולנו שאנו חייבים לדעת לעבוד יחד, ובמיוחד לאחר שהיחס מהמשקיעים, שהיה אוהד ומזדהה בחודשים הראשונים, נעשה מורכב יותר עם הזמן.
"התנודות החדות בשער החליפין והפגיעה בדירוג האשראי של ישראל השפיעו גם הם על העבודה שלנו מול משקיעים זרים ועל ניהול החברה. כך שהצורך ביציבות בישראל מורגש היטב כשמנהלים חברה ישראלית מעבר לים".
דוידי מוסיף כי מבחינתו "ההצבעה היא חלק מהאחריות לעתיד המדינה בה ממוקם גם מרכז הפיתוח שלנו. החברה צריכה סביבה שאפשר לעבוד בה, לתכנן בה ולהמשיך לבנות. קשה לנתק את זה מהמצב בישראל ומהיכולת שלה לחזור ליציבות. חוסר היציבות הוא בעיניי הקושי הגדול ביותר, והרבה ממנו נובע מהפוליטיקה הישראלית ומהקיטוב שנוצר.
"עצם ההכרעה תורמת ליציבות ומפחיתה את התחושה שהמערכת הדמוקרטית לא מתנהלת כפי שהיא צריכה. גם המחלוקות סביב מערכת המשפט הן חלק מחוסר היציבות שאנחנו חווים. בלי להיכנס לצד פוליטי כזה או אחר, אנחנו צריכים לראות שיש דרך וחזון קדימה.
"בישראל יש אנשים מצוינים ואיכותיים עם חוסן ודבקות במטרה שקשה למצוא במקומות אחרים, ויש בה פיתוחים, יזמויות ורעיונות שמשפיעים וישפיעו על בעיות עולמיות גדולות, דוגמת היכולת לשפר את החקלאות ואת ביטחון המזון. כדי להמשיך לעשות את זה, אנחנו צריכים יציבות שתאפשר לאנשים ולחברות לפעול".
עזרא גרדנר (משקיע)
• גיל: 49
• מקום מגורים נוכחי: דנבר, קולורדו, ארה"ב
• שם הקרן: Varana Capital
• תפקיד: מייסד-שותף ומנהל השקעות ראשי
• נכסים בניהול: כ-1 מיליארד דולר
• היקף השקעות בישראל: כ-500 מיליון דולר ב-21 חברות ישראליות
עומר דוידי (יזם)
• גיל: 39
• מקום מגורים נוכחי: סנטה קרוז, קליפורניה, ארה"ב
• חברה: BeeHero
• תפקיד: מייסד-שותף ומנכ"ל
• תחום פעילות: אג-טק. שירותי האבקה מדויקת
• סך גיוסים: כ-100 מיליון דולר
• מבנה החברה: מרכז פיתוח בישראל וחברות-בנות בארה"ב, בה יושבת ההנהלה, ובאוסטרליה.