היחס הצרפתי לתעשיות הביטחוניות הישראליות ממשיך להידרדר. בעוד שבפריז מתכוננים לפתוח ב־3 בנובמבר את יורונאבל, תערוכת הנשק הימי הגדולה בעולם, ממשלת צרפת כבר הודיעה למארגנים כי היא מציבה שוב "מסגרת מוגדרת ומגבילה מאוד" למציגים הישראליים הלא־ממשלתיים שישתתפו בתערוכה המתקיימת בוילפנט שליד פריז.
מדובר בהמשך ישיר למדיניות שצרפת מפעילה כבר שנתיים ברצף, מאז שבאוקטובר 2024 נאסרה לראשונה השתתפותן של חברות ישראליות ביורונאבל - איסור שבוטל אז בסופו של דבר בבית משפט מסחרי בפריז.
התבנית חוזרת על עצמה גם בזירות נוספות. ביוני האחרון, בתערוכת יורוסאטורי, צרפת אסרה על נציגות ממשלתית ישראלית ועל פתיחת ביתן לאומי, והגבילה את החברות הישראליות להצגת מוצרים התורמים אך ורק להגנה אווירית וטילים בליסטיים, תוך איסור מוחלט על הצגת אמצעי לחימה התקפיים. בפועל, ארגוני התערוכה אף חסמו בלוחות עץ גישה לביתנים של חברות כמו סמארט שוטר, קונטרופ, אירונאוטיקס ומארום, חלקן לצמיתות.
התבנית הזו נחשפה לראשונה בצורה הקשה ביותר בסלון האווירי בלה בורז'ה ביוני 2025, אז הוקמו קירות שחורים סביב ביתני התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות בלב הלילה, רגע לפני פתיחת התערוכה - ועכשיו, לקראת המהדורה הבאה של לה בורז'ה ב־2027, מגיעה לחברות הישראליות ההודעה שלא יוקצה להן מקום משמעותי בתערוכה בנימוק שהמקום אזל.
במשרד הביטחון מתארים זאת כמדיניות שיטתית שמטרתה להדיר את הטכנולוגיה הביטחונית הישראלית מהבמה הבינלאומית, תחת כסות של שיקולים מדיניים.
מכרז של 5.5 מיליארד אירו
בניגוד חד לקו הצרפתי, ממשלת שוויץ הודיעה כי ברק MX של התעשייה האווירית עלתה לשלב האחרון במכרז הגנה אווירית בכ-5.5 מיליארד יורו. היא תתמודד מול ה-SMPT NG הצרפתית איטלקית.
הרקע למכרז הוא משבר אמון חריף סביב רכישת מערכת הפטריוט האמריקאית. שוויץ הזמינה ב־2022 חמש סוללות פטריוט בעלות מוערכת של כ־2.5 מיליארד יורו, עם אספקה ראשונה שתוכננה ל־2026. לוח הזמנים כבר נדחה ב־4 עד 5 שנים בשל המלחמה באוקראינה, ולאחרונה הודיעה וושינגטון לברן כי המלחמה באיראן תוביל לעיכובים נוספים - כך שצפוי כעת עיכוב כולל של חמש עד שבע שנים, ואספקה שתידחה אל 2032-2034. במקביל לעיכוב, גם המחיר זינק לכ־5 מיליארד יורו.
שוויץ כבר שילמה כ־700 מיליון יורו עבור מערכות הפטריוט, אך לאחר שוושינגטון עדכנה את הממשלה בקיץ שעבר על עיכובים נוספים באספקה, משרד ההגנה השוויצרי עצר תשלומים. כעת הודיעה הממשלה כי תצטייד בינתיים במערכת אחרת וצבא שווייץ יצטרך לבחור עד תחילת 2027 בין המערכת הישראלית לאירופית, תוך התייחסות לשיקולים כלכליים ומבצעיים.
מערכת עם ניסיון מבצעי
ברק MX, שפותחה על ידי התעשייה האווירית בהשקעה עצמית של מאות מיליוני דולרים, היא מערכת רב־שכבתית המצוידת בארבעה סוגי מיירטים בטווחי פעולה של 15, 35, 70 ו־150 ק"מ, המסוגלים להתמודד עם מטוסים, מסוקים, רחפנים, טילי שיוט וטילים בליסטיים. ניתן לשגר בכל פעם את המיירט הכי זול שיכול להשמיד את המטרה כדי לחסוך בעלויות.
בניגוד למערכת SAMP/T האירופית, ברק MX מגיעה עם ניסיון מבצעי אחרי שימשה במלחמה בין ישראל לאיראן. המערכת כבר נמכרה למספר מדינות, ביניהן סלובקיה החברה בנאט"ו בעסקה של 560 מיליון יורו, מרוקו, קפריסין, אזרבייג'ן, קולומביה ותאילנד, יוון רכשה אותה לאחרונה, ולפי מקורות זרים גם איחוד האמירויות.
ה־SAMP/T NG הצרפתית־איטלקית של קונסורציום יורוסאם (MBDA, Thales ולאונרדו) עוד לא צברה ניסיון מבצעי בגרסת ה-NG, והיא יקרה משמעותית: כ-400 מיליון יורו לסוללה לעומת פחות מ-100 מיליון לברק, וכ-2 מיליון יורו למיירט, לעומת 350 אלף דולר עד מיליון דולר למיירטי הברק.
לברק MX יתרון נוסף: קווי ייצור שאינם עמוסים על ידי לקוחות ענק כמו מדינות המפרץ שמתחרות כיום על סוללות פטריוט, ויכולת אספקה מהירה יחסית, בתוך שנתיים מההזמנה.