מהמט קרוונג'י, טורקי מובטל בן 28, בסך הכל רצה לחסוך כסף לחתונה שלו. בעצת קרוב משפחה הוא השקיע 2.5 מיליון לירות טורקיות, כ-51 אלף דולר, בקרן השקעות שהציגה תשואות מרשימות. כעבור שבועיים בלבד, כשניסה למשוך את כספו, הוא גילה שהדבר כבר אינו פשוט.
קרוונג'י הוא רק אחד מתוך 455,758 משקיעים שנקלעו לאחת מפרשות ההשקעות הגדולות בתולדות טורקיה. פרשה שהחלה כהזדמנות להתעשר במהירות, והסתיימה בקריסת אמון, הקפאת כספים וחקירת חשדות למניפולציה בשוק ההון.
תשואה של 4,233% בשנה אחת
כדי להבין איך הכול התחיל, צריך לחזור ל-2025. האינפלציה הגבוהה בטורקיה והשחיקה המתמשכת בערך הלירה הובילו אזרחים לחפש השקעות שיגנו על החסכונות שלהם.
אחת האפשרויות הפופולריות הייתה קרנות השקעה, שמנהלות את הכסף עבור המשקיעים ורוכשות באמצעותו מניות ונכסים פיננסיים. אלא שחלק מהקרנות הציגו ביצועים חריגים לחלוטין.
קרן TLY של חברת Tera Portföy דיווחה על תשואה של 4,233% בשנת 2025. לשם המחשה, השקעה של 10,000 לירות בתחילת השנה הייתה מגיעה, לפי תשואה כזו, לשווי של כ-433 אלף לירות בסופה.
באותה שנה בדיוק, מדד המניות המרכזי בטורקיה עלה ב-14.6% בלבד. מספר המשקיעים בקרן זינק מ-11 בתחילת 2025 ליותר מ-43 אלף בסופה. במהלך 2026 הוא כבר חצה את רף 100 אלף המשקיעים, והקרן הגיעה לנכסים בשווי מיליארדי דולרים.
איך מייצרים תשואה שנראית בלתי אפשרית?
לפי החשדות, הסוד לא היה יכולת יוצאת דופן לבחור מניות מוצלחות, אלא מנגנון שהזין את עצמו. חלק מהקרנות רכשו כמויות גדולות של מניות בחברות קטנות יחסית, שבהן מעט מניות זמינות למסחר. כאשר קונים מניות כאלה בכמויות גדולות, המחיר שלהן עשוי לזנק גם בלי שחל שיפור אמיתי בעסקי החברה.
העלייה במחיר המניות הגדילה את השווי המדווח של הקרן, התשואות החריגות משכו משקיעים חדשים, וכספם שימש לרכישת מניות נוספות. כך נוצר מעגל שבו כסף חדש סייע להעלות את המחירים עוד יותר.
לדוגמה, קרנות של חברת Pusula רכשו מניות בחברת המזון Gündoğdu במחיר של כ-340 לירות בפברואר 2026. באוגוסט כבר בוצעו רכישות במחירים של יותר מ-1,500 לירות למניה.
אלא שהייתה בעיה מהותית - שווי שמופיע בחשבון ההשקעות אינו בהכרח כסף שאפשר למשוך בפועל.
הרגע שבו הכל התפוצץ
בסוף אוגוסט החמיר הרגולטור הטורקי את המגבלות על ריכוז השקעות בקרנות ועל החזקת מניות בעלות סחירות נמוכה. בספטמבר החלו חלק מהקרנות להתקשות להחזיר כספים למשקיעים שביקשו לצאת. כדי לשלם להם, נדרשו הקרנות למכור מניות, אבל מכירות גדולות במניות שהמסחר בהן דל עלולות לגרום לצניחת מחירים.
כך הפך מעגל העליות למעגל ירידות. ב-17 בספטמבר הורה הרגולטור לפרק 131 קרנות שנוהלו בידי שבע חברות. בקרנות המעורבות הוחזקו נכסים בהיקף של יותר מ-20 מיליארד דולר, והמשבר טלטל גם את הבורסה באיסטנבול.
הפרשה מגיעה עד לצמרת השלטון
החקירה התרחבה במהירות. לפי הרשויות, יותר מ-430 בני אדם נחקרו בחשד למניפולציות ולשימוש במידע פנים, ו-112 נעצרו. ב-6 בנובמבר נעצרה גם פאטמה בטול סאיאן קאיה, שרה לשעבר ובכירה לשעבר במפלגת השלטון של הנשיא ארדואן. היא חשודה בעבירות הקשורות לשוק ההון ולקשרים עם גורמים המעורבים בפרשה. קאיה ובעלה הכחישו מעורבות בפעילות בלתי חוקית.
ומה לגבי החוסכים? לפי נתונים שהציג שר האוצר הטורקי ב-5 בנובמבר, כ-420 אלף משקיעים כבר קיבלו תשלומים בהיקף מצטבר של כ-2.6 מיליארד דולר, אך רק כ-179 אלף מהם קיבלו בחזרה את מלוא קרן השקעתם נטו. היקף ההפסדים הסופי עדיין אינו ידוע, והחקירה נמשכת.