בעוד כשנה עלולים להיגמר מקומות הקבורה בבית העלמין באור יהודה. בבתי העלמין ירקון ואלעד נותרה שנה וחצי, בתל אביב ובראשון לציון כשלוש שנים ובחיפה כארבע - כך עולה מנתונים שהוצגו בעתירה שהוגשה השבוע לבג"ץ. תכנון והקמה של מבנה קבורה חדש נמשכים כשש שנים, כך שגם אם העבודות יחודשו מחר בבוקר, עלול להיווצר מחסור במקומות קבורה למשך שנים.
פורום חברות הקדישא בישראל, יחד עם חמש חברות מרכזיות בתל אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה, עתרו לבג"ץ בעקבות הקפאת פרויקטים להקמת כ-40 אלף מקומות קבורה חדשים, בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל. מדובר בפרויקטים בתל אביב ובחיפה. בירושלים נמצאים בסכנת עצירה פרויקטים נוספים להקמת כ-8,000 מקומות, והקבלנים בהר המנוחות כבר הודיעו על האטה והפסקת עבודות.
בעקבות אירועי 7 באוקטובר, המדינה מחייבת את החברות בתל אביב, בירושלים ובחיפה להחזיק אלפי מקומות קבורה פנויים לשעת חירום, מעבר למספר הנדרש בשגרה. המלאי הזה נועד לאפשר קבורה במקרה של אסון המוני, כמו רעידת אדמה קשה. בעתירה מזהירות החברות שהעיכוב בבנייה עלול לפגוע ביכולתן לשמור על המלאי שהמדינה מחייבת אותן להחזיק.
לטענת העותרות, המדינה מחייבת אותן לעבור לקבורה רוויה, שדורשת הקמת מבנים ומנהרות בעלויות של מאות מיליוני שקלים, בלי לאפשר להן לגייס את הכסף הדרוש. אחד ממקורות המימון שקבעה הוא מכירת חלקות קבר לאנשים שרוכשים אותן עוד בחייהם. התעריפים מבוססים על עלויות משנת 1997, ולא עודכנו בהתאם להתייקרות הבנייה והפיתוח.
החברות דורשות לעדכן את המחירים. בתל אביב, למשל, מוצע להעלות את המחיר המרבי לרכישת חלקת קבר בחיים מכ-19 אלף שקל לכ-34,900 שקל, לפני ההנחות הקבועות בחוק. במקרים שבהם ניתנות הנחות מצטברות של כ-40%, המחיר יעלה מכ-11,400 שקל לכ-21 אלף שקל. הזכאות לקבורה ללא תשלום לא תשתנה. הכסף שייגבה ממכירת החלקות, לטענת העותרות, ישמש להקמת מקומות קבורה לכלל הציבור.
טיוטת הצו לעדכון המחירים פורסמה להערות הציבור במאי 2026, אחרי עבודת הכנה ממושכת. ב-9 באוקטובר הודיעו המשנות ליועצת המשפטית לממשלה שאין מקום לקדם אותו בשלב הזה, בין היתר בגלל המגבלות החלות בתקופת בחירות. זאת אף שהיועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת קבעה שניתן לקדם את הצו גם בתקופה זו.
במכתב ששלח מנכ"ל המשרד לשירותי דת ב-25 באוקטובר, וצורף לעתירה, הוא הזהיר מפני עצירת עבודות הפיתוח והמנהור ופגיעה במלאי הקבורה לשעת חירום. המנכ"ל הבהיר שהעדכון הוכן עוד לפני הבחירות ואינו נחשב לשינוי מדיניות. לדבריו, "כל יום של גרירת רגליים מסב נזק כבד למשק הקבורה ולציבור בישראל".
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אשר אקסלרד ויעל זלינגר, מתבקש בג"ץ להורות לשר לשירותי דת להביא את הצו לאישור ועדת הפנים של הכנסת. אם הצו לא יקודם, מבקשות העותרות לבטל את החובה להקים מבני קבורה רוויה כל עוד לא הוסדר המימון, או להקצות קרקעות שיבטיחו מקומות קבורה לציבור.
מפורום חברות הקדישא נמסר: "אי אפשר להטיל על חברות הקדישא אחריות להיערכות לאסון המוני, ובאותה נשימה למנוע מהן את המקורות לפיתוח התשתיות הנדרשות. אנחנו מבקשים מבית המשפט לאפשר את השלמת ההליך המקצועי לפני שהמחסור יהפוך למשבר לאומי. ביום של אסון חלילה, יהיה מאוחר מדי להתחיל לתכנן ולהקים מקומות קבורה".
מהמשרד לשירותי דת לא נמסרה תגובה.