הישראלים בפנים: שלושת המועמדים שעשויים לרשת את מנכ"ל אנבידיה

במשך יותר משלושה עשורים היה ג'נסן הואנג הפנים, המוח והמנוע שמאחורי אנבידיה. הוא ייסד אותה ב־1993, הפך אותה מיצרנית כרטיסים גרפיים לחברה שמספקת את התשתיות שעליהן נשענת מהפכת הבינה המלאכותית, והוביל אותה לשווי של טריליוני דולרים.

אלא שכעת, בעקבות הפרשה האישית והחשדות לריגול שמטלטלים את החברה, הדירקטוריון כבר נערך לאפשרות שיצטרך למצוא לו מחליף. לפי בלומברג, אנבידיה אף נעזרת בחברת איתור חיצונית לבחינת מועמדים אפשריים, כאשר על הפרק גם מינוי מנכ"ל זמני.

נכון לעכשיו, לא פורסמה הודעה רשמית על הדחתו של הואנג או על מינוי מחליף. אבל עצם האפשרות כבר מעוררת סערה בוול סטריט. לפי רויטרס, כ-600 מיליארד דולר נמחקו משווי החברה במהלך השבוע, על רקע החששות מהמשבר הניהולי.

שני השמות המרכזיים שעולים בדיווחים הם איאן באק וקולט קרס, שניהם בכירים ותיקים באנבידיה. באק הצטרף לחברה בשנת 2004 והיה מהדמויות המרכזיות בפיתוח CUDA, פלטפורמת התוכנה שהפכה את השבבים של אנבידיה לכלי חיוני באימון ובהרצה של מודלי בינה מלאכותית. כיום הוא אחראי על מוצרי החומרה והתוכנה לתשתיות AI בקנה מידה עצום.

קרס, מנגד, מכהנת כסמנכ"לית הכספים מאז 2013. היא מכירה את הפעילות העסקית, את המשקיעים ואת מערכות היחסים עם וול סטריט. לפי רויטרס, היא נחשבת לאחת האפשרויות הבולטות לתפקיד מנכ"לית זמנית, אם הדירקטוריון יבחר להחליף את הואנג.

אבל לצד שני השמות האלה, עולים גם שמות שמוכרים היטב לתעשיית ההייטק הישראלית.

אחד השמות המסקרנים ביותר הוא ג'וני סרוג'י, מנהל החומרה הראשי של אפל ואחד המהנדסים המשפיעים בתעשיית השבבים.

סרוג'י, בוגר הטכניון, הצטרף לאפל ב-2008 והוביל את פיתוח השבבים העצמאיים שלה. תחת הנהגתו פיתחה החברה את המעבדים שמפעילים את מכשירי האייפון, האייפד ומחשבי המק.

אחד ההישגים המשמעותיים שלו היה חלקו במעבר של מחשבי אפל ממעבדי אינטל למעבדי Apple Silicon שפותחו בתוך החברה. המהלך העניק לאפל שליטה רבה יותר על הביצועים, צריכת החשמל וההתאמה בין החומרה לתוכנה.

באפריל האחרון קיבל סרוג'י קידום נוסף לתפקיד מנהל החומרה הראשי, עם אחריות רחבה על פיתוח החומרה של אפל. שמו כבר הוזכר בדיווחים בתקשורת הבינלאומית כאפשרות להחלפת הואנג, אך אין אישור שקיבל הצעה רשמית או שהוא מעוניין לעזוב את אפל.

מועמד אפשרי נוסף מבחינת ניסיונו הטכנולוגי הוא מיכאל כגן, המכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות הראשי של אנבידיה. כגן היה ממייסדי מלאנוקס הישראלית, שנרכשה על ידי אנבידיה בשנת 2020 תמורת כ-6.9 מיליארד דולר.

ההתמחות שלו נמצאת באחד התחומים החשובים ביותר למהפכת הבינה המלאכותית - תקשורת מהירה בין שבבים ומחשבים.

כדי להפעיל מודל AI מתקדם, לא מספיק להחזיק שבב חזק במיוחד. צריך לחבר אלפי שבבים למערכת אחת, כך שיוכלו להעביר ביניהם כמויות עצומות של מידע במהירות גבוהה.

כאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה שהגיעה ממלאנוקס, וכגן הוא אחד האנשים שמכירים אותה טוב מכולם. היתרון שלו הוא היכרות עמוקה עם אנבידיה ועם התשתיות הטכנולוגיות שלה. עם זאת, אין בשלב זה דיווח מבוסס שלפיו הדירקטוריון בוחן אותו רשמית לתפקיד המנכ"ל.

השם הישראלי השלישי הוא אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס לשעבר. בניגוד לכגן, שמגיע בעיקר מהצד ההנדסי, ולדמן כבר הוכיח יכולת לנהל חברה ציבורית בינלאומית, לפתח מוצרים, להתמודד עם מתחרות ולהוביל עסקאות ענק.

במשך שני עשורים הוביל את מלאנוקס, שהפכה לשחקנית משמעותית בתחום תקשורת המחשבים ומרכזי הנתונים, עד למכירתה לאנבידיה.

הניסיון הניהולי וההיכרות שלו עם תעשיית השבבים הופכים אותו לשם מעניין בדיונים על מנהלים שעשויים להתאים לתפקיד. אולם ולדמן אינו חלק מהנהלת אנבידיה כיום, ולא ידוע על מגעים בינו לבין הדירקטוריון.

לצד השמות הישראליים הוזכרו גם ליסה סו, מנכ"לית AMD ואחת המתחרות הגדולות של אנבידיה, ורנה האס, מנכ"ל ARM, שבעבר כיהן בתפקיד בכיר באנבידיה.

לשניהם ניסיון ניהולי וטכנולוגי נרחב, אך מעבר של מנכ"ל מחברה גדולה אחת למתחרה ישירה הוא תהליך מורכב במיוחד, ואין דיווח מאומת על הסכם עם מי מהם.

הואנג היה מעורב באופן אישי בהחלטות הנדסיות, באסטרטגיית המוצרים ובמערכות היחסים עם הלקוחות והספקים הגדולים בעולם. ייתכן שמחליפו, אם ימונה, יידרש לחלוק חלק מהאחריות הזאת עם מנהלים נוספים.

עבור אנבידיה, מדובר בהרבה יותר מחילופי מנכ"ל. זו עשויה להיות הפעם הראשונה מאז הקמתה שבה תצטרך להוכיח למשקיעים שהצלחתה אינה תלויה באדם אחד.