"שרשה לה פאם". חפשו את האישה. הביטוי הצרפתי המפורסם, שמניח שמאחורי כל שערורייה, תככים או סיפור מפוקפק מסתתרת אישה. מישהי שאפשר להאשים, גם אם לא ממש ברור במה. לפעמים החיפוש הזה מוביל לחשיפת האמת, ולפעמים הוא פשוט מסריח משוביניזם, צביעות ורצון לחסל אישה מצליחה.
לירן אבישר בן חורין היא הפאם התורנית. מנכ"לית משרד התקשורת לשעבר, מנכ"לית ארגון מסע, ראש מטה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שותפה בקרן ההשקעות קיסטון. קילומטראז' מקצועי שלא היה מבייש אף אחד מיושבי הכיסאות החשובים בכנסת. היא עוד לא הספיקה להתיישב על הכיסא של יו"ר ועדת הכספים הזמנית, וכבר חטפה טילי רעל מכל הכיוונים.
למה? כי היא נשואה לאיתי בן חורין, מבעלי משרד יחסי ציבור וייעוץ אסטרטגי מצליח, שמייצג תאגידים גדולים במשק. בנקים, חברות מזון וגופים פיננסיים, שחלקם עשויים להגיע לדיונים בוועדה. ומיד קמה מקהלת המזדעזעים, כאילו מעולם לא היה בכנסת חשש לניגוד עניינים. מעניין מה חמור יותר, חשש לניגוד עניינים של היו"ר הנכנסת, או חשד באונס שבגינו נחקר היו"ר הקודם, חנוך מילביצקי, שהכחיש את החשדות? גם נגד המינוי שלו נשמעו מחאות, אבל הוא אושר.
הכנסת שלנו מסריחה מניגודי עניינים. קשרים עסקיים, אינטרסים כלכליים, מקורבים ובני משפחה. מי שחושב שהבעיה התחילה באבישר בן חורין, כנראה לא ביקר בכנסת בשנים האחרונות. טוב שהנושא עלה. מצוין אפילו. תבדקו, תדרשו שקיפות, תקבעו מגבלות. ואם יתברר שהקשרים העסקיים של בעלה מונעים ממנה לעסוק בחלק גדול מהנושאים, צריך להתמודד גם עם זה. אבל מאיפה באה ההתנפלות הזאת על אישה שעוד לא ניהלה דיון אחד?
איש לא דרש מהגברים שכיהנו בתפקיד לוותר על הקריירה
מאיר שטרית כיהן כשר האוצר ובהמשך כשר במשרד האוצר, בזמן שאשתו רותי ניהלה משרד יחסי ציבור מצליח. כשעלה חשש לניגוד עניינים בתקופת כהונתו כשר התחבורה, המשרד שלה ויתר על תיק יחסי ציבור רלוונטי. שרים וראשי ממשלה החזיקו בחברות ובמניות, העבירו אותן לנאמנות והמשיכו בתפקידיהם. איש לא דרש מהם להתגרש או לוותר על הקריירה הפוליטית רק מפני שבני הזוג שלהם הצליחו בעסקים.
גם אבישר בן חורין כבר התמודדה עם הסוגיה הזאת. כשכיהנה כמנכ"לית משרד התקשורת, היה לה הסדר למניעת ניגודי עניינים, ובעלה ויתר על לקוחות מתחום התקשורת. היא התחייבה להימנע מטיפול בנושאים שעלולים ליצור בעיה. בדיון בכנסת כבר הודיעה שהיא מוכנה להחיל על עצמה את הכללים המחמירים ביותר ולהעביר לחבר כנסת אחר ניהול דיונים שבהם תהיה מנועה מלעסוק. יש כללים, יש ייעוץ משפטי ויש דרכים לטפל בניגודי עניינים. בשביל זה הם קיימים.
התרגלנו לחשוב שהכול רקוב. שכולם מושחתים עד שיוכיחו אחרת. שכל מי שמגיע לכנסת מחפש דרך לסדר לעצמו ולחברים שלו עוד כמה מיליונים. אני לא מוכנה לקבל את זה. אני עוד רוצה להאמין שנבחרי הציבור שלי מסוגלים להיות ישרים והגונים, שלא כל פוליטיקאי הוא נוכל בפוטנציה, ולא כל אישה שנשואה לאיש עסקים מצליח מתכננת לסדר לו הטבות על חשבון הציבור.
אבישר בן חורין תצטרך להוכיח את עצמה בהחלטות שתקבל, בהתנהלות שלה וביכולת להפריד בין התפקיד הציבורי לעסקים של בעלה. אם תיכשל, שתשלם את המחיר. בלי הנחות ובלי תירוצים. אבל קודם כדאי לאפשר לה לעבוד, במקום להתייחס אליה כאל עבריינית בגלל תעודת הנישואים שלה.
ואולי, אם לירן אבישר בן חורין הייתה קצת פחות מוכשרת, קצת פחות מצליחה, ובעיקר קצת פחות אישה, היו מחליקים לה את זה.