סופגנייה בשקל. יש דבר כזה. ביום שישי, בקניות באושר עד, מצאתי במקפיא מארז של 15 כדורי בצק קפואים של חאלעס ב־16.90 שקל. שקל ו־13 אגורות ליחידה. כל המארז עולה כמעט כמו סופגניית גורמה אחת. במחיר הזה הייתי בטוחה שייצרו את הבצק באיזו מאפייה קטנה בחור כלשהו. על האריזה היה כתוב "מאפיית אריאל". לפי מקור בשוק המאפיות, מאותו מפעל בחיפה יוצא הבצק של רוב הסופגניות המפונפנות שאתם רואים בוויטרינות.
"כ-80% מהסופגניות בשוק מיוצרות במאפיית אריאל. הרוב המוחלט של הקונדיטוריות הגדולות מייצרות באריאל כל אחת על פי המתכון שלה", אומר המקור. "אפשר להוסיף קצת יותר חמאה או להוריד מעט סוכר. אם באושר עד מוכרים סופגנייה קפואה פשוטה בשקל עשרים, מתכון של פטיסרי גורמה יעלה את המחיר בעוד חמישה עשר אחוזים, זאת אומרת מקסימום שקל ארבעים".
מאפיית אריאל הוקמה ב־1994. הבעלים הוא שי סלמן, והמנכ"ל הוא אופיר יוספי. חלק מהייצור יוצא מהמפעל באריזות של מותגים אחרים. אריאל מייצרת במותג פרטי בין היתר לאושר עד ולזוגלובק, ולפי הפרופיל העסקי שלה, היצוא מהווה כ־10% ממחזור המכירות.
בשוק הסופגניות הקפואות פועלות גם גידרון של שופרסל, שמספקת מאפים לפינות האפייה של הרשת, ועמית דברי מאפה, שמשווקת מוצרים קפואים ללקוחות עסקיים.
ב־2021 רכשה אריאל מוויסוצקי את מותג העוגיות "לחמי" ואת ציוד הייצור שלו. בדצמבר 2023 קיבלה את אישור בית המשפט לרכוש את נכסי קבוצת שיפון ואת רשת "האופה מבגדד", ובכך הרחיבה את פעילותה.
"כשעושים חישוב של עלויות התקורה כמו ארנונה, שכירות, חשמל, מים, עבודה וחומרים, גם אם משתמשים בחומרים המשובחים ביותר, שערות קדאיף וקרם פיסטוק, העלות של סופגנייה שבסיסה קפוא יכולה להגיע לחמישה שקלים או שישה שקלים מקסימום", אומר המקור. "הרווח פה הוא רווח עצום". בוויטרינה כבר דופקים עליה מחיר של 15 עד 20 שקל. לקחתם שש? בקופה זה 90 עד 120 שקל.
"גם קרואסון שנמכר ב-17 שקלים או 20 שקלים עולה עד ארבעה שקלים מקסימום", הוא אומר. "אין לי בעיה שאנשים ירוויחו. אבל כשמדובר בסמלי חג שהורים נאלצים לקנות לילדים שלהם, זה מכעיס". הוא קורא לזה "לסחוט לקוחות".
"רשתות המזון, המאפיות ורשתות הפטיסרי למדו היטב את הצרכן הישראלי, ושם המשחק הוא ניצול התזמון", אומר ד"ר חזי גור, מנכ"ל ומייסד המכון לחקר הקמעונאות. "למרות שהסופגניות מופיעות בוויטרינות כבר חודש וחצי לפני חנוכה, עיקר המכירות מתרכז בשבועיים בלבד. לא מעט סופגניות מגיעות מאותם מפעלי ייצור, אבל נמכרות בפערים של מאות אחוזים בזכות מיתוג, קישוט אופנתי ותחושת יוקרה.
"הצרכן הישראלי יקנה סופגניית פרימיום ב-20 שקלים פעם או פעמיים בחג, ובשאר הזמן יסתפק בסופגניות הבסיסיות. גם אם סופגניית היוקרה תאכזב אותו והוא ירגיש שלא קיבל תמורה לכסף, עדיין יישאר לו הסיפוק שהוא התפנק וקנה את מה שכולם מדברים עליו. מבחינת המשווקים זה כמעט משחק ללא סיכון, הרי עד חנוכה הבא הצרכן כבר ישכח את האכזבה ויתפתה מחדש. בסופו של דבר, בתעשיית הסופגניות לא תמיד מוכרים מוצר טוב יותר, אלא בעיקר סיפור יקר יותר".