וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרשימה השחורה של האו"ם: כך הפך מאגר מידע כלי להגשת תלונות פליליות

16.11.2026 / 9:42

האיום המשפטי החדש על חברות ישראליות: מחקר שבדק 238 חברות מגלה שרוב הקמפיינים החלו עוד לפני הפרסום באו"ם, אך הרשימה משמשת להחרפת הלחץ - בעיקר באירופה. חברות עם פעילות בינלאומית חשופות פי 11 מחברות מקומיות

מתחמי מגדלי הייטק/ראובן קסטרו

במשך יותר משלוש שנים מפרסומה, "הרשימה השחורה" של האו"ם כמעט שלא שימשה בסיס להליכים משפטיים. אלא שמאז 7 באוקטובר 2023 חל שינוי חד: הרשימה מוזכרת בתלונות פליליות, בפניות לרגולטורים ובפעולות נגד חברות ושותפיהן העסקיים.

המידע עולה ממחקר חדש של חברת Repshield, המתמחה בחיזוי וניהול סיכונים לחברות בינלאומיות, שיוצג היום (שני) בכנס שיקיימו Good Vision מקבוצת פאהן קנה והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), בנושא התמודדות עם חרמות וסנקציות נגד חברות ישראליות.

המחקר בחן 238 חברות שנכללו במאגר האו"ם מאז פרסומו הראשון בפברואר 2020 ועד עדכונו האחרון בספטמבר 2026. הוא מצא כי בין 2020 ל-7 באוקטובר 2023 תועד צעד משפטי אחד בלבד שעשה שימוש ברשימת האו"ם, לעומת עשרה צעדים משפטיים, רגולטוריים ויוזמות באסיפות בעלי מניות מאז 7 באוקטובר, שבכולם הוזכרה הרשימה.

חלק מהעלייה נובע מכך שחברות נוספו לרשימה רק ב-2025 וב-2026. אבל גם כשבודקים רק את החברות שנמצאות ברשימה מאז 2020, ושנגדן אפשר היה לפעול לאורך כל התקופה, הפער נשמר: צעד אחד לפני אוקטובר 2023, ושמונה צעדים אחריו.

אולם עצרת האו"ם/רויטרס

אירופה במוקד הפגיעה בחברות

עשרת הצעדים שננקטו מאז אוקטובר 2023 תועדו בשמונה מדינות: הולנד, ספרד, צרפת, אירלנד, נורווגיה, איטליה, גרמניה וצ'ילה. הם כללו שלוש תלונות פליליות, תביעה אזרחית, תלונות לרגולטורים, תלונות לנקודות הקשר הלאומיות של ה-OECD והצעות החלטה באסיפות בעלי מניות.

אחד הממצאים הבולטים במחקר מצביע על הרחבת השימוש ברשימה גם נגד שותפים של החברות. הממצא ממחיש כיצד הלחץ על חברות עלול להתרחב גם לגורמים המקיימים איתן קשרים עסקיים, ולהפוך לסיכון עבור חברות הפועלות בשווקים בינלאומיים.

צחי גבריאלי, מנכ"ל Repshield ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים לשעבר, הסביר: "הרשימה השחורה של האו"ם הייתה קיימת במשך שנים, אבל מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים שינוי משמעותי באופן שבו משתמשים בה נגד חברות. היא הפכה ממאגר מידע לכלי שמוזכר בתלונות פליליות, בפניות לרגולטורים ובמהלכים נגד שותפים עסקיים. העובדה שכיום יותר צעדים מופנים דווקא נגד השותפים בחו"ל צריכה להדליק נורה אדומה אצל כל חברה ישראלית שפועלת בזירה הבינלאומית. מי שמזהה את האיום בשלב מוקדם יכול להיערך אליו, במקום לגלות אותו רק כשהוא הופך למשבר".

sheen-shitof

עוד בוואלה

הלוואה לחינוך: איך להשקיע בעתיד הילדים בלי להיכנס לסחרור כלכלי?

בשיתוף הפניקס

הפגנה פרו פלסטינית, דאם סקוואר אמסטרדם, 7 במרץ 2026/ניב אהרונסון

חברות בינלאומיות: יעד לקמפיינים פי 11 ממקומיות

המחקר מצא כי בסך הכול התנהלו קמפיינים אקטיביסטיים נגד 33 מתוך 238 החברות שנכללו ברשימה לאורך השנים. חברות בעלות פעילות בינלאומית היו יעד לקמפיינים בשיעור גבוה פי 11 מחברות הפועלות בישראל בלבד: 34.6% לעומת 3.2%. עוד נמצא כי ב-91% מהמקרים הקמפיינים החלו עוד לפני הכללת החברות ברשימת האו"ם. כלומר, הרשימה לא הייתה נקודת המוצא של מרבית הקמפיינים, אך עשויה לשמש בהמשך כלי נוסף להפעלת לחץ משפטי, ציבורי ופיננסי.

פילוח לפי ענפים מגלה כי חברות התיירות והאירוח המקוונים הן החשופות ביותר לקמפיינים מבין החברות שנכללו ברשימה: חמש מתוך שבע חברות בענף היו יעד לקמפיינים, לצד ארבע מתוך 11 חברות בענף הבנקאות והפיננסים. בענף החקלאות והמזון זוהו קמפיינים נגד שבע מתוך 47 חברות, בענף הנדל"ן נגד שלוש מתוך 20, בענף התחבורה נגד שלוש מתוך 17 ובענף הבנייה וחומרי הבניין נגד שתיים מתוך 46 חברות.

גם בזירת ההשקעות תועדה פעילות משמעותית: המחקר זיהה 30 חברות שנכללו ברשימה והוחרגו מהשקעות של לפחות גוף פיננסי אחד, ובהם קרנות פנסיה, בנקים וגופי השקעה. עם זאת, המחקר אינו קובע קשר סיבתי, ואינו יכול להפריד בין השפעת הרשימה לבין השפעת המלחמה, אלא מתעד מה קרה בפועל.

עברי ורבין/יואב לייבל

קו חם להתמודדות עם חרמות

על רקע ממצאי המחקר, Good Vision, המתמחה באחריות תאגידית ובניהול סיכוני ESG, תציג היום בכנס מדריך חדש לחברות ישראליות לזיהוי מוקדם של איומים ולהתמודדות עם חרמות, סנקציות וקמפיינים בינלאומיים. המדריך מציג מודל בן ארבעה שלבים: זיהוי סיכונים ואיומים; ניטור שוטף של ארגונים, דירוגים ויוזמות בינלאומיות; הכנת תשתיות ארגוניות, לרבות מדיניות זכויות אדם ותוכניות לצמצום סיכונים; ודיאלוג עם בעלי עניין ודיווח שקוף על פעילות החברה. במקביל, החברה משיקה קו חם למתן ייעוץ ראשוני לחברות המבקשות לבחון את חשיפתן לאיומים אלה ולהיערך אליהם מראש.

עברי ורבין, מנכ"ל Good Vision מקבוצת פאהן קנה, מסר: "מאז 7 באוקטובר חברות ישראליות רבות מתמודדות עם מתקפות גלויות וסמויות, מפגיעה במוניטין ועד לסנקציות של ממש. המחקר ממחיש כיצד קמפיין נגד חברה יכול לעבור מהרחוב לבתי המשפט, לרגולטורים ולמשקיעים, ואפילו לפגוע בשותפיה העסקיים בחו"ל. אלא שרבות מהחברות שנפגעות מעדיפות לשתוק, מחשש שהפרסום יחמיר את הפגיעה בהן. השתיקה הזו מקשה על חברות אחרות ללמוד ולהיערך. לכן יזמנו, יחד עם IATI, את הכנס, ואנחנו משיקים מדריך וקו חם שיסייעו לחברות לזהות איומים מוקדם ולהתמודד איתם לפני שהם הופכים למשבר".

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), הוסיפה: "המציאות הגיאופוליטית מחייבת את תעשיית ההייטק והחדשנות הישראלית להיערך לאיומים חדשים. חברות ישראליות הפועלות בעולם נדרשות להתמודד לא רק עם אתגרים עסקיים ותחרותיים, אלא גם עם לחצים משפטיים, רגולטוריים וציבוריים שעלולים להשפיע על פעילותן ועל קשריהן עם שותפים בינלאומיים. הכנס שיזמנו עם Good Vision נועד להעניק לחברות ידע וכלים מעשיים להתמודדות עם האתגרים האלה".

המחקר בחן את כל 238 החברות שנכללו במאגר האו"ם בין פברואר 2020 לספטמבר 2026, על בסיס מקורות פתוחים במספר שפות, ובהם פרסומים בתקשורת, מסמכים משפטיים ורגולטוריים והחלטות השקעה. צעד פורמלי נספר רק אם תועד בשני מקורות בלתי תלויים לפחות. החלטות של מועצות עירוניות, שאילתות פרלמנטריות וצעדים שתועדו במקור אחד בלבד לא נספרו.

  • חרם

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully