וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"בור של 31 מיליארד דולר": באוצר הודו שהופתעו מהפסקת הסיוע האמריקאי

עודכן לאחרונה: 16.11.2026 / 17:25

בדיון בוועדת הכספים הזמנים התברר כי באוצר לא יודעים מתי ייפסק הסיוע, בזמן שישראל כבר התחייבה על סכומי עתק מעבר להסכם הקיים. סגנית הממונה על התקציבים הזהירה כי ללא הכספים תיאלץ הממשלה להעלות מסים, להגדיל את החוב או לקצץ בביטחון

לירן אבישר עונה לטענות על ניגוד העניינים/יהודה שלזינגר

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ לירן אבישר בן חורין, קיימה היום (שני) דיון בנושא ההשלכות המאקרו-כלכליות של הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי. במהלך הדיון חשפו נציגי משרד האוצר כי לא היו מודעים מראש לתוכניות להפסקת הסכם הסיוע, וכי מדינת ישראל הסתמכה על יתרת הכספים בהסכם הנוכחי ועל כספי סיוע עתידיים בהיקף כולל של למעלה מ-31 מיליארד דולר. באוצר ציינו כי בשלב זה אין ודאות לגבי סיום הסיוע או התזמון שבו הדבר יקרה, וכי הפסקת ההסדר משמעותה פגיעה של כחצי אחוז תוצר בשנה.

תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, הציגה נתונים שלפיהם תקציב הביטחון גדל ל-8% תוצר ב-2026 (לעומת 4.4% ב-2022), הגירעון הממוצע בשנות המלחמה עלה ל-5.1%, ויחס החוב לתוצר גדל לכ-69% (לעומת 60% ב-2022). לדבריה, הצורך לממן את הביטחון הוביל לעלייה בנטל המס ולדחיקת ההוצאה האזרחית. "מה יהיה תקציב הביטחון ואיך יראה, ישפיע או על החוב של מדינת ישראל או על רמת החיים שבה", הדגישה לוי בונה, והוסיפה כי "מבחינת רמת החיים עשינו שינויים משמעותיים שהעלו את נטל המס באחוז שלם של תוצר, זה חלק מהמחירים ששילמנו על הצורך לממן את הביטחון".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ לירן אבישר בן חורין/דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

שירה עמיאל בן אבא, סגנית הממונה על אגף תקציבים והאחראית לתקציב הביטחון, ציינה כי במסגרת ההסכם הביטחוני עם ארה"ב (MOU) לשנים 2019-2028, היקף הסיוע השנתי עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה. לדבריה, ההסכם הנוכחי כולו מחויב קדימה, ומשנת 2029 ואילך יש התחייבויות דולריות של כ-24.8 מיליארד דולר מעבר למסגרת ההסכם הקיים. עוד הוסיפה כי משרד הביטחון מחזיק כיום בתקציב של כ-161 מיליארד שקלים, אך טוען כי הוא זקוק ל-25 מיליארד שקלים נוספים.

בהתייחסותה לידיעה המוקדמת על הפסקת הסיוע אמרה עמיאל: "שאלתם, אז אני כן אתייחס. אנחנו לא ידענו על ההודעה. לפני שהודיע אותה נשיא ארצות הברית לא הייתה איזושהי עבודת מטה בהקשר הזה, שאנחנו ידענו לפגוש לפני. אני כן אומר שלקראת הסכם הסיוע הבא יש צוות בהובלת משרד הביטחון שמתעסק במבנה הסיוע, איך רוצים לבנות את התוכנית לסבב הבא בעצם לעשור הבא, כשכמובן גם גובה הסיוע, התזרים איך זה בדיוק נראה בהיבטים של היחס הזה בין כסף סיוע ותוכניות עבודה משותפות. הדברים האלה בדיון, גם עכשיו אנחנו עוד מנסים להבין מה המשמעות של ההודעה, כלומר, אני לא יודעת להגיד עכשיו בביטחון אם יש הפסקה של הסיוע בסוף השנה הזאת או בסוף ההסכם ב 28 אנחנו ממתינים להבין בצורה טובה יותר לאן הדברים הולכים". באשר לאפשרויות הפעולה ציינה: "בסוף אפשר או להפחית מהוצאות הביטחון או להעלות מסים או להגדיל את החוב. ככל שלא יגיע הסכום הזה, תצטרך הממשלה להחליט מה התמהיל בין הדברים האלה. שיבואו לבנות את תקציב 27, תצטרך הממשלה באיזה אופן היא מחילה את הדברים".

sheen-shitof

עוד בוואלה

הלוואה לחינוך: איך להשקיע בעתיד הילדים בלי להיכנס לסחרור כלכלי?

בשיתוף הפניקס

"לא הייתה עבודת מטה לפני שנשיא ארה"ב הודיע על הפסקת הסיוע". טראמפ ונתניהו/לשכת העיתונות הממשלתית, מעיין טואף

במהלך הדיון נשמעו עמדות חלוקות מצד חברי הכנסת. ח"כ חנמאל דרופמן טען כי בטווח הארוך צמצום התלות חיובי: "אני חושב שבסוף בראייה לטווח ארוך זה מבורך, שבראייה רחבה, בטח של מדינת ישראל, התלות הזאת היא לא נכונה. התלות בסיוע האמריקאי בסוף אנחנו מדינה ריבונית וגם בתחום הביטחון יש לנו סדרי עדיפויות משלנו". ח"כ יצחק קרויזר הוסיף כי יש היגיון בהורדת התלות, אך הדגיש כי המערכת צריכה להיות ערוכה לכך.

מנגד, ח"כ שאול מרידור מתח ביקורת חריפה על ההתנהלות וטען כי מדובר בהחלטה שהתקבלה ללא עבודת מטה: "הציבור הישראלי הולך לשלם כל שנה 12 מיליארד ש"ח יותר כל שנה, לא כי צריך, אלא כי נתניהו החליט שבא לו לוותר על זכויות קיימות של מדינת ישראל כי בא לו. הוא לא התייעץ באנשי המקצוע, זו עוד עדות שיש להקים ממשלה ולפנות את האיש הזה מהכיסא, קיבלנו אותה". ח"כ נעם תיבון הצטרף לביקורת: "לא ברור מה העסקה שנתניהו עשה עם טראמפ, החלטות של אדם אחד, ככה לא עובדת מדינה. יש חוסרים גדולים מאוד בצה"ל היום, לא כל דבר אפשר לייצר בישראל ולא כל דבר אפשר לקנות בחו"ל. הדבר השלישי, מי אמור לשלם את הבור התקציבי האדיר הזה, האתגר הכי גדול שלנו, איך לכסות את הבור, לא על הגב של אזרחי מדינת ישראל".

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ אבישר בן חורין: "זה דיון ראוי אם נכון להיגמל מכספי הסיוע ואיך ובמה צריך להחליף אותו, אך ממש מטריד אותי בתור אזרחית שיושבים פה סגני ראש אגף התקציבים, בכירים באגף במשרד האוצר ומצהירים: לא ידענו על הפסקת התקצוב, קמנו בבוקר ושמענו הודעה של נשיא ארצות הברית יחד עם העולם. שמענו שהם גם לא יודעים האם מדובר בהפסקה מידית, או בסוף 28 בסיום ההסכם. זה צריך להטריד כל אזרח במדינת ישראל". יו"ר הוועדה הוסיפה: "הדבר השלישי שמטריד אותי שהם אומרים לי שגם ההסכם הבא מחויב. זאת אומרת, התנהגנו כאילו יש לנו את הכסף שהודיעו לנו לפני שבוע שאין לנו אותו. אז גם אם חושבים שנכון להיגמל צריך לעשות עבודת מטה. צריך לעשות הערכות איך נגמלים בסכומי עתק כאלה כי בסוף התוצאה היא אחת, התוצאה היא שהכסף הזה חוזר בתצורת מסים לאזרחים העובדים והמשרתים זה כמעט התוצאה היחידה".

  • ועדת הכספים

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully