הלם. תדהמה. אירוע בסדר גודל חסר תקדים, שהשאיר את זקני טוויטר בלי אוויר. מיד אחרי שבנק לאומי דיווח על רווח מטורף של שלושה מיליארד שקל ברבעון, העלה המנכ"ל, חנן פרידמן, סרטון שבו ניסה להסביר למה זה דווקא טוב שהבנק מרוויח כל כך הרבה כסף. הסרטון עשה באזז מטורף ברשת, אבל הסיפור הגדול הוא מה שקרה אחר כך. פרידמן נשאר לענות לגולשים.
מנכ"ל של אחד הבנקים הגדולים בישראל יצא מהסיירת החשאית שלו, עמד מול הלקוחות ודיבר איתם. כן, זה קרה. לא מלאך, לא שרף ולא בוט. חנן פרידמן בכבודו ובעצמו, עונה לשאלות של אנשים מהשורה.
לא ניכנס עכשיו לטיעונים שהעלה בסרטון. עם חלקם אני מסכימה, אחרים מופרכים בעיניי. גם על הרווחים העצומים של הבנקים יש הרבה מה להגיד. אבל הפעם הסיפור הוא עצם האירוע. מנכ"ל בנק גדול בישראל מצא לנכון לדבר עם הלקוחות שלו בגובה העיניים, בלי להתחבא מאחורי דוברים ויועצי תקשורת.
פרידמן, שכבר ניסה להנגיש את עצמו באמצעות הקמפיין של "סיירת מנכ"ל", והזמין את המוני בית ישראל לשלוח לו הודעות בפרטי, הבין כנראה שאין תחליף לשיחה ישירה. גם לא סיירת של פקידות לוחמות, שלוקחות בשבילו את ההודעות ומטפלות בפניות.
והגולשים לא עשו לו הנחות. הם שאלו שאלות קשות, פרובוקטיביות ומעצבנות, על השירות הגרוע בבנקים, על הרווחים המוגזמים ועל התופעה המקוממת של מפקחים לשעבר, שקופצים לכיסאות הדירקטורים בבנקים שעליהם פיקחו עד לפני רגע. פרידמן שמר על קור רוח, הגיב בנימוס ובענייניות והראה שאפשר לענות גם לשאלות שלא ממש מתחשק לשמוע.
אחד הטיעונים שהעלה בסרטון היה שלאומי צריך להיות רווחי, כי מי שמחזיק במניות הבנק, שמתנהל ללא גרעין שליטה, הוא הציבור. מצוין. אם הציבור הוא הבוס של הבנק, המנכ"ל צריך לדבר איתו על בסיס קבוע. ברשתות החברתיות, אבל גם דרך העיתונאים, בראיונות שוטפים, כמו שעושים מנהלים בכירים בחברות הגדולות בעולם. לא רק כשהבנק מפרסם דוחות נוצצים, אלא גם כשיש בעיות, ביקורת ושאלות קשות. עיתונאים הם לא אויב שצריך להתחמק ממנו, אלא מי שאמורים לשאול בשם הציבור את השאלות שהמנהלים פחות אוהבים לשמוע.
אחרי שהתמכרנו לבוטים, למערכות AI ולגימיקים טכנולוגיים מתוחכמים, חזרנו לתקופת האבן, שבה אנשים היו מדברים עם אנשים. כמה שלא נתאמץ, לשיחה אנושית אין תחליף. ומי שמנהלים לנו את הכסף, גובים מאיתנו ריביות ועמלות ומקבלים החלטות שמשפיעות על החיים שלנו, צריכים להיות זמינים. אם לא בסניף, לפחות ברשת.
אני מתעלם מהשפה הבוטה ועונה לגופו של עניין. אני בעד תחרות. תעודדו אותה, תכניסו לישראל עוד שחקנים בינלאומיים ותורידו חסמים. אתם מדברים על זה כבר שנים, והגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. אנחנו מחכים לתחרות, מברכים עליה ומוכנים להתחרות בכל שחקן שייכנס. אנחנו גם מוכנים להיכנס לשווקים חדשים שבהם אין תחרות היום כדי לחולל אותה. ולגבי מס היתר, ראוי שתציג לציבור את התמונה האמיתית. לאומי הוא בנק ללא גרעין שליטה. רווחי הבנק שייכים לבעלי המניות, שהם, ברובם, הציבור הישראלי שמחזיק במניות דרך קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלו. כשמטילים מס נוסף על הרווחים האלה, פוגעים בציבור הישראלי, בחוסכים לפנסיה. מספיק עם הפופוליזם. זה מס על הציבור ותו לא. אני לא מרוויח פחות בשכרי בגלל המס הזה. אפשר לתמוך במס כזה, אבל צריך לומר ביושר שזה מס על הציבור ולא על הבנקים. נקודה. ובכל מקרה - זה מס שהורס את יכולת הצמיחה של המשק הישראלי שזקוק למימון בנקאי עצום כדי לתמוך בצרכים של מדינת ישראל בשנים הקרובות.
— Hanan Friedman (@Hanan_Friedman) November 17, 2026
נילי בן טובים מרשות המסים הבינה את זה עוד קודם, כשהפכה לאטרקציה בטוויטר. הכול התחיל כשניסתה להסביר למה מס על טיסות הוא רעיון גאוני, בטענה שמדובר ב"אזור לא ממוסה" שצריך לטפל בו. הגולשים הסתערו עליה עם ערימות של רטיו והסתלבטויות. "גם אוויר לא ממוסה", הזכירו לה, אחרים הציעו להטיל מס על שנ"צ, והיא חטפה מכל כיוון.
אבל בן טובים לא התקפלה. היא נשארה, ענתה, הסבירה והתווכחה. למרות ההסתלבט הכבד, היא עמדה בזה בגבורה והפכה ליקירת הפיד. היום פונים אליה, מתייגים אותה ומתייעצים איתה בסוגיות של מיסוי. מי היה מאמין שעובדת בכירה ברשות המסים תהפוך לכתובת שאנשים מחפשים מרצונם החופשי.
מנהלי בנקים, חברות גדולות, בכירים במגזר הציבורי, תהיו פרידמנים ובן טובים. צאו מהלשכות, תפסיקו להתחבא מאחורי דוברים ותדברו עם הציבור. זה הרבה יותר אפקטיבי מקמפיין במיליונים. וגם הרבה יותר זול.
