הצעה לאפשר לבזק בחוק להחזיק יותר מ-50% ממניות חברות בנות מבלי להפוך אותן לחברות ממשלתיות נדונה ביום חמישי האחרון בישיבה המשותפת של ועדת החוקה והכספים בחוק ההסדרים החדש, בפרק שדן בתיקון לחוק החברות הממשלתיות.
בסעיף 47 פסקה 14 לחוק המוצע מופיע תיקון המאפשר לממשלה לפטור חברה בת ממשלתית מתחולת חוק החברות.
עוד נודע שבישיבה ביום חמישי נכחו כיו"ר הוועדה ח"כ רוני בראון, שהחליף את יו"ר הוועדה הקבוע, אברהם הירשזון. כמו כן, נכחו ח"כ אברהם בורג, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דידי לחמן מסר, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות איל גבאי, ושניים מנציגי בזק.
אין בכוונת הוועדה לקיים דיונים נוספים בתיקון המוצע לחוק, ובישיבה הבאה צפויה להתקיים ההצבעה על התיקון המוצע.
בתיקון לסעיף לחוק החברות הממשלתיות נאמר כי "חברה בת של חברה אשר הממשלה לפי הצעת הרשות ובאישור הוועדה, החליטה שטעמים של הפרטה ותחרות, כאחד, מחייבים שלא להחילן על חברת הבת; בהחלטה כאמור ובקביעת התנאים שבה, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים......
".....כדי להימנע מתחולת חוק החברות הממשלתיות נוטות חברות ממשלתיות, לא אחת, לוותר מראש על אופטימיזציה בניהול השקעותיהן בתאגידים אחרים לבל יהא מעמדם של התאגידים האמורים מעמד של חברה ממשלתית. לדוגמה: לעתים נוטה החברה הממשלתית להעדיף רכישה והחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בשיעור שאינו עולה על 50%, אף שהיקף השקעתה בתאגיד אמור לשקף החזקה באמצעי שליטה בשיעור גבוה מ-50%.
"בכך עלולה החברה הממשלתית, בין השאר, להיחשף לסיכון לא מבוקר ולהקנות יתרון ניהולי לשותפיה בתאגיד אף שהיקף השקעתם בתאגיד אינו מצדיק זאת. במקרים אחרים נמנעת החברה הממשלתית מלממש זכויות שיש בידיה בתאגיד אף שמבחינה אסטרטגית המימוש חיוני ביותר לחברה או נאלצת לממש זכויות בתנאים נחותים, כדי להימנע מכך שיוקנה לתאגיד מעמד של חברה ממשלתית".
חברות הכבלים טוענות ל"מחטף" בוועדה המשותפת וטוענות כי בדברי ההסבר לתיקון כתוב במפורש כי הדבר בא למנוע הסדרים ייחודיים (ולמעשה להכשיר הסדרים כאלה) כדוגמת השקעת 50% בפלאפון בידי שמרוק וחשיפת בזק בחברת הלוויין YES כנגד הקצאת כתבי אופציות.
המשמעות של החוק, לטענת הכבלים, היא לאפשר לבזק שליטה בחברות אלה מבלי שיחולו עליהן הוראות חוק החברות הממשלתיות.
נזכיר שבינואר השנה אישרה ועדת שרים להפרטה הזרמה של 60 מיליון דולר נוספים לחברת הלוויין YES ואת הגדלת החשיפה של בזק במיזם הלוויין עד ל-300 מיליון דולר באמצעות הקצאת אופציות של YES לבזק, ובכך נמנעה בזק מלהפוך את YES לחברה ממשלתית.
בזק הפיצה נייר עמדה שלה בטרם נפתח הדיון ובו העלתה שלוש הסתייגויות לתיקון לחוק המוצע. ראשית, בזק הלינה על הצורך בהכללת משקיף חיצוני מטעם רשויות הביטחון בדיוני הדירקטוריון. בזק טענה שאין צורך להעביר כל מידע למשקיף ואין הכרח שהוא ינכח בכל ישיבה של הדירקטוריון, אלא רק כשהחלטות בעלות משמעות בטחונית על הפרק.
שנית, בזק נדרשת להגיש דו"חות כספיים ולתת גילוי לכל מחלוקת הקיימת בין רשות החברות הממשלתיות לבין החברה בדו"חותיה.
שלישית, יש סעיף בחוק החברות שדן בהחלטות שדירקטוריון חייב לקבל בקביעת מינוי לעובדים בדרג של מנהל אגף ומעלה (כ-130 עובדים). כעת הדרישה היא להרחיב את הדרישה ולחייב את החברה לקיים דיון בדירקטוריון לגבי מינויים של כל עובדי החברה ולקבוע כללים ברורים לאופן הבחירה של כל עובד ועובד.
מנהל רשות החברות הממשלתיות, איל גבאי, אמר בדיון שהתיקונים המוצעים יאפשרו שליטה טובה יותר של המדינה בחברות הממשלתיות ומצד שני לאפשר את הפרטת החברות.
הצעה: לאפשר לבזק בחוק להחזיק יותר מ-50% מחברות בנות מבלי להפוך אותן לחברות ממשלתיות
ערן גבאי
18.5.2003 / 17:52