משפחת ספרא: אם תתקבל גישת דיסקונט לגבי פיבי - יהפכו חברות אחזקות מרכזיות במשק לחברות שקופות

היום הגישו הצדדים השונים לעסקת ספרא-בינו את תגובתם, לתגובה המורחבת שהגיש בנק דיסקונט לאחרונה, בעניין בקשתו למנוע העברת השליטה בפיבי לידי קבוצת בינו ליברמן, בטענה כי העברה זו שקולה למכירת הבנק הבינלאומי הראשון ולפיכך, כפופה לזכות סירוב ראשונה של דיסקונט.



בתגובת ספרא שהוגשה באמצעות משרד הרצוג, פוקס נאמן ושות', נטען שוב כי לדיסקונט לא קיימת עפ"י ההסכמים שנחתמו בשנת 1983 (עת דיסקונט רכש 26% ממניות הבינלאומי) זכות סירוב ראשונה, בעת מכירת השליטה בתאגיד האם של הבינלאומי - פיבי.



התגובה מתייחסת לחוות הדעת הכלכלית של פרופ' מנחם ביגר - אותה צירף דיסקונט, בה נטען כי מכירת השליטה בפי.בי שקולה כלכלית למכירת השליטה בבינלאומי.



בתגובה שהוגשה, נטען כי פרופ' ביגר מתעלם מכך שפיבי השקיעה מאות מיליוני שקלים בהשקעות שונות שביצעה, וקובע כי יש לנכות משווי ההשקעות את ההלוואות שנטלה פיבי לשם רכישת אחזקות אלה, ולפיכך למעשה מגיע למסקנה שערכן של אותן השקעות מלבד הבינלאומי הינו שלילי.



"טיעון זה הינו תמוה במיוחד, ועלול להוביל לתוצאות מוזרות", טוענים האחים ספרא, "האם המבקש טוען ברצינות כי השקעה ממונפת לאו השקעה היא?! האם המבקש טוען ברצינות, כי כאשר באים לבחון את היקף פעילותו של גוף עסקי מסוים, יש להתעלם מכל השקעה שלו שבוצעה באמצעות הלוואה, להבדיל מהשקעה אשר בוצעה בהון עצמי?!"



האחים ספרא מביאים בתגובתם את הדוגמא הבאה: "הבה נניח, כי לפני חצי שנה היתה פיבי רוכשת את גרעין השליטה בבנק הפועלים, ולשם כך נוטלת הלוואה במלוא עלות הרכישה. לשיטתו של דיסקונט, שווי אחזקה זו בפיבי היה אפס, ולפיכך עדיין היתה נתונה לו לשיטתו במקרה כזה זכות סירוב לדיסקונט, במקרה של מכירת השליטה בפיבי".



לפיכך לטעתם המבחן בו נוקט ביגר אינו רלוונטי שכן ביהמ"ש אינו נדרש לבצע הערכת שווי של פיבי כפי שהדבר לא נעשה בעניין אפריקה ישראל וניסיון ההשתלטות על הערוץ הרוסי. השאלה האמיתית היא מה היקף הפעילות העסקית של פי.בי והתשובה היא כי קיימת פעילות עניפה במאות מיליוני שקלים ולפיכך אין מדובר בכלי ריק.



"אם נצעד בתלם שמתווה המבקש, תהפוכנה חברות מרכזיות במשק באיבחת קולמוס של שכיר חרב, לחברות שקופות", אומרים האחים ספרא בתגובה, "די בכך שעיקר מאזנן של חברות אלו מומן על ידי הון זר כדי להפוך אותן לכלי ריק. התוצאה תהיה גם שקרן הון סיכון, שהשקיעה בעשרות מיזמים, שטרם הבשילו, תוערך בשווי אפס ולפיכך תינתן זכות סירוב ראשון בהעברת שליטה בה, לכל אחד משותפיה בכל אחד מן המיזמים בהם היא מחזיקה".



בתגובה נטען עוד, דיסקונט מנסה לבסס את התזה שלו על ציטוטים מעיתונות לפיה על ידי רכישת פיבי הגשים בינו את "חלומו" לרכוש את הבנק הבינלאומי.



"אפשר שעל ידי רכישת השליטה בפיבי, חפץ מר בינו לרכוש גם השליטה בבנק הבינלאומי. אפשר שלא. אין בפני בית המשפט כל ראיה קבילה להוכחת "ההילך הנפשי" של מר בינו ושל שותפיו לרכישת השליטה בפיבי", נטען בתגובה.



אולם מציינים ספרא בתגובתם כי שאלה זו כלל אינה רלוונטית שכן הם מעולם לא הביאו בחשבון את האפשרות למכור את מניות הבינלאומי. עפ"י תצהירו של Roberto Ruhman נציג המשפחה להשקעות שונות שצורף לתגובתם עולה כי משפחת ספרא חותרת להתרכז ולהרחיב את פעילותה בתחום הבנקאות הפרטית ולפיכך בחרה למכור השליטה בפי.בי כולה ולא אך בבנק הבינלאומי.



"אפילו חפץ מר בינו ברכישת הבנק הבינלאומי, הוא "יכול היה להישאר ברצון", מסכמים האחים ספרא בתגובתם.



במקביל הגישה גם פי.בי את תגובתה בעניין באמצעות עוה"ד יוסי בנקל ונירית אבטליון. בתגובה טוענת פיבי כי בתגובתו ביצע דיסקונט נסיגה טקטית לאחור, והוא אינו עומד עוד על כך שההסכם מקנה לו זכות סירוב ראשונה אלא שמאחר שמכירת פי.בי כמוה כמכירת הבינלאומי יש להחיל את ההלכה שנקבעה בעניין אפריקה ישראל ולקבוע שקמה לו זכות סירוב ראשונה.



בעניין זה טוענת פיבי כי הלכת אפריקה ישראל לא יוצרת זכות סירוב ראשונה יש מאין, אלא מהווה פסק דין של פרשנות חוזה על רקע נסיבותיו הספציפיים ומאחר וההסכם במקרה זה לא מעניק לדיסקונט לא במפורש ולא במשתמע זכות סירוב בעת מכירת מניות פי.בי אין מה לעשות היקש מהפסיקה בעניין אפריקה ישראל.