החלטתו של קובי אלכסנדר לקחת את ורינט לסיבוב נוסף אצל משקיעים אמריקאים מעלה תהיות לא מעטות. מדוע דווקא עכשיו? האם מחיר המניה משקף את פוטנציאל הצמיחה של החברה? ובעיקר - כיצד תוכל חברת טכנולוגיה ישראלית לגייס הון בנאסד"ק בתקופת היובש הנוכחית?
ביום שני הגישה החברה הבת של קומברס תשקיף להנפקת מניות שנייה בהיקף של 100 מיליון דולר. החברה מתעתדת להנפיק 5 מיליון מניות באמצעות הבנקים להשקעות ליהמן ברדרס, פייפר ג'פרי ומורגן קיגן. בכך תהיה ורינט החברה הישראלית היחידה שתבצע הנפקת מניות בנאסד"ק ב-12 החודשים האחרונים. ההנפקה הישראלית האחרונה שהתקיימה בארה"ב, שהושלמה לפני שנה בדיוק, היתה אף היא של ורינט, שביצעה אז את גיוס ההון הראשון שלה בבורסת הטכנולוגיה האמריקאית.
ההנפקה הראשונה של ורינט, הפועלת בשוק של מערכות הקלטה דיגיטליות והיתה בעבר חטיבה בתוך קומברס, התבצעה לפי מחיר של 16 דולר למניה. מחיר זה שיקף שווי של 380 מיליון דולר לחברה, וכבר אז הורמו גבות לא מעטות בשאלה אם שווי זה הוגן. שאלה זו קיבלה משנה תוקף לאור תמחורן של מתחרותיה של ורינט, ובהן נייס הישראלית, שנסחרו במכפילים צנועים יותר, בעוד שהביצועים שלהן לא היו פחות טובים.
מאז ההנפקה ידעה מניית ורינט עליות ומורדות, ובשפל אף נחתה במחיר של 6 דולרים. ואולם בששת החודשים האחרונים ביצעה המניה התאוששות מרשימה ושייטה בטריטוריה של 20 דולר ערב פרסום הידיעות על החלטתו של יו"ר החברה קובי אלכסנדר להוביל אותה להנפקה שנייה. בימים האחרונים נחלשה המניה, גם על רקע הדילול הצפוי, ואתמול איבדה 3% ל-18.8 דולר.
לפי הערכות בשוק, מחירה הנוכחי של מניית ורינט גבוה מדי. את הטענה הזאת מאששות גם פוזיציות השורט הרבות הפתוחות במניה. בששת החודשים האחרונים גדל מספר זה בהתמדה. בנובמבר 2002 היה היחס בין הפוזיציות הפתוחות למחזור היומי הממוצע במניה 2.3 ימים, ובאפריל 2003 זינק יחס זה ל-8.4 ימים.
"לפני כמה ימים שקלתי להוציא עדכון ללקוחות הממליץ להיכנס לשורט על ורינט", אומר גורם בשוק ההון הישראלי. גורם זה אינו חריג בדעתו השלילית על מחירה הנוכחי של מניית ורינט. "המניה יקרה בכל קנה מידה", אומר עמית יונאי, אנליסט בבנק ההשקעות ING ברינגס. לדבריו, גם אם ורינט תצמח ב-50% ב-2003, תמחורה הנוכחי, במכפיל רווח של 45, הוא נדיב מדי.
ואולם ורינט אינה מתיימרת להציג קצבי צמיחה כאלה. היא אמורה לסיים את 2003 עם הכנסות של 182 מיליון דולר, עלייה של 15% בהשוואה ל-2002, והרווח צפוי לגדול לרמה של 55 סנט למניה, תוספת של 28% לעומת 2002. ב-2004 צפוי קצב הצמיחה לרדת.
דעתם של אנליסטים בבנקים להשקעות שעומדים להוביל את ההנפקה דומה
דעתו של בנק ההשקעות יו.בי.אס ורבורג לגבי מחיר המניה דומה. לפני חודשיים, כשמניית ורינט נסחרה במחיר של 17-16 דולר, הוציא האנליסט יונתן האף המלצת "הפחת" למניה, עם מחיר יעד של 13.5 דולר. בסקירתו ציין האף כי מכפיל של 34 על הרווח הצפוי ב-2003 הוא גבוה מדי לאור תחזיות לצמיחה של 20% בלבד בשנתיים הקרובות. "אנו מאמינים כי היחס בין הסיכוי לסיכון במניית ורינט אינו לטובת המשקיעים כיום", נכתב בסקירה של יו.בי.אס.
באופן מפתיע למדי, דעתם של אנליסטים בבנקים להשקעות שעומדים להוביל את ההנפקה של ורינט אינה שונה בהרבה. רק בפייפר ג'פרי מדרגים את המניה בהמלצת "תשואת יתר", בעוד שליהמן ברדרס ומורגן קיגן מסתפקים בהמלצת "נייטרלי" פושרת.
"קובי אלכסנדר הוא גאון פיננסי שמנצל את ההזדמנות להנפקה על אף שלוורינט אין שום צורך בכסף הזה", אומר יונאי. ואכן, בקופת המזומנים של החברה היו 134 מיליון דולר בתום ינואר 2003, ואין לה על הכוונת כל חברה המיועדת להירכש. ב-2000 קנתה ורינט את לורוניקס הקנדית, מתחרתה הגדולה, ויונאי סבור כי אין בשוק כיום חברה גדולה שעשויה לעניין את ורינט.
אלכסנדר ממשיך להדגים לשוק את נכונות האמרה העתיקה, שלפיה כסף מגייסים כשאפשר ולא כשצריך. ייתכן שהפעם הוא יוכיח כי מגייסים גם כשאי אפשר, ויצדיק שוב את המוניטין שלו כפיננסייר ותיק. רק לפני שבועות אחדים גייס אלכסנדר בעבור קומברס 350 מיליון דולר באג"ח להמרה שאינן נושאות ריבית. באמצעות אג"ח זול זה פרעה החברה חלק ניכר מאג"ח יקרה יותר, שהונפקה ב-2000 ונשאה ריבית.
השאלה היא האם כעת השוק יאפשר לוורינט את מה שלא איפשר לגיוון אימג'ינג, חברה ישראלית נוספת בנאסד"ק. גיוון ניסתה ב-2002 לצאת בהנפקת מניות שנייה חצי שנה לאחר השלמת ההנפקה הראשונה, וגם לה לא היה ייעוד מסוים לכספים. בשבועות שחלפו מאז הגשת התשקיף להנפקה השנייה ועד למועד המתוכנן לביצוע ההנפקה איבדה מניית החברה עשרות אחוזים, דבר שאילץ את בעלי המניות שלה לסגת מכוונתם המקורית.
לטובתה של ורינט יכולה לפעול העובדה שבמקרה שלה מדובר בהנפקה של מניות חדשות בלבד, ללא הצעת מכר של בעלי מניות קיימים. עם זאת, ייתכן שבעלי העניין ימכרו מניות במסגרת "גרין שו", מכירת מניות נוספות, במקרה של ביקוש גבוה למניות בהנפקה המקורית.
על אף מחירה הגבוה של מניית ורינט, מעריכים פעילים בשוק כי ההנפקה תצליח. "החברה מנצלת את הפופולריות של תחום הביטחון בארה"ב, ובמקרה הגרוע ביותר היא תנפיק במחיר הנמוך במעט ממחיר השוק הנוכחי", אומר יונאי מ-ING ברינגס.
גם הנפקתה הראשונה של ורינט התבצעה על רקע ההתלהבות מפעילות החברה בשוק הביטחוני. כמחצית מהכנסות החברה מגיעות ממכירת מערכות מעקב דיגיטליות, המאפשרות הקלטה ואחזור נוח של מידע, לגופים ביטחוניים. מתקפת הטרור על ארה"ב ב-11 בספטמבר הפכה את החקיקה האמריקאית לקפדנית פחות בכל הקשור לסמכויות האזנה וציתות לקווי תקשורת, כך שגם הביקוש למערכות אלה גדל.
השינוי התפישתי שחל בארה"ב היטיב אמנם עם חברות מסוגה של ורינט, אך הציפייה היתה שהחברה תציג קצבי צמיחה גבוהים יותר. באחרונה התקבל איתות מדאיג לגבי שוק זה, בדמותה של אזהרת הרווח החמורה שפירסמה חברת אי.סי טל, ישראלית נוספת הפונה למגזר הביטחוני עם מער
יו.בי.אס אינו מתלהב מהנפקת ורינט
סופי שולמן
22.5.2003 / 13:11