תוצאות ההשקעות בהיי-טק בישראל ברבעון הראשון ל-2003 כפי שפורסמו על ידי IVC, משקפות בסך הכל המשך המגמה בשנתיים האחרונות, כלומר ירידה בסך הכל ההשקעות או במקרה הטוב התייצבות מסוימת. ברבעון הראשון הושקעו בחברות היי-טק ישראליות כ-211 מיליון דולר שהינו סכום גבוה במידה מסוימת מסך כל ההשקעות ברבעון הרביעי ב-2002 שהיה כ-205 מיליון דולר - דבר המעיד על התייצבות. יחד עם זאת, סכום זה נמוך בלמעלה מ-44% מההשקעות ברבעון המקביל בשנת 2002.
אם תימשך השקעה בסדר גודל של יותר מ-200 מיליון דולר לרבעון, הרי סך כל ההשקעות על בסיס שנתי עשוי להגיע ליותר מ-800 מיליון דולר. סכום זה הוא עדיין סביר מבחינת המשק הישראלי. אולם אם תימשך מגמת הירידה וההתכווצות, אנו עשויים להגיע ב-2003 להתכווצות חסרת תקדים בהשקעות בסקטור ההיי-טק בישראל ולהיקף השקעות שיכול להסתכם ב-600-650 מיליון דולר במשך השנה. מגמה זאת עשויה להיות הרסנית לטווח ארוך למשק הישראלי ובאם תמשיך הלאה גם בשנת 2004, נגיע לשפל חסר תקדים בהשקעות בסקטור ההיי-טק הישראלי בעשור האחרון.
אין שום ספק כי כאשר הנפילה הזו תתרחש, תקום צעקה במשק, כיוון שיתברר לכל מי שכלכלת ישראל וסיכויי הצמיחה חשובים לו כי קיימת פגיעה משמעותית, אולי בלתי ניתנת לשינוי, בסיכויי המשק לחזור לצמיחה כלכלית ולצמצום שיעורי האבטלה.
כל אותם מקטרגים ומשמיצים למיניהם ביחס לפעילות סקטור ההיי-טק באופן כללי ותרומתו לצמיחה וביחס לתרומתם הספציפית של קרנות ההון סיכון הישראליות לפעילות סקטור ההיי-טק בישראל, עשויים למצוא את עצמם במבוכה במקרה הטוב. לצערנו העולם ממשיך להתנהל וירידה בהיקף ההשקעות, הפעילות והצמיחה של סקטור ההיי-טק בישראל אין משמעותה שהדבר קורה בעולם. ההשקעות ממשיכות לחפש את המקומות בהם ניתן להשיג תשואות סבירות וצמצום הפעילות של גורמים בינלאומיים במשק הישראלי משמעותו עלייה בפעילות במקומות אחרים בעולם. למזלנו - למרבה הפלא - תופעת הסארס במזרח הרחוק השפיעה לטובה במשק הישראלי כי ייתכן שחלק מהגורמים הטכנולוגיים המשקיעים כאשר מסתכלים על הסארס לעומת המצב הבטחוני הישראלי מעדיפים את המצב הבטחוני הישראלי. אם אנחנו לא מסוגלים לעזור לעצמנו, לפעמים המזל בא לקראתנו ואירועים חיצוניים לחלוטין משפיעים איכשהו לטובה.
יחד עם זאת אנו רואים שממשיכה ירידה משמעותית בהשקעות ראשוניות בחברות ישראליות וסך הכל ההשקעות הראשוניות ברבעון הראשון הסתכמו ב-34% מסך כל ההשקעות. כלומר רוב הכסף מיועד לתמיכה בחברות קיימות, בגיוסי המשך ולא בהשקעות ראשוניות.
המשך המגמה של צמצום במספר הסטארט אפים החדשים הינה התופעה הכואבת ביותר והקשה ביותר למשק ולסקטור ההיי-טק והפגיעה כאן עשויה להיות אנושה. אחד הגורמים העיקריים אשר משכו משקיעים למשק הישראלי הינה הכמות הגדולה יחסית של יזמים וחברות סטארט אפ שהוקמו בשנים האחרונות ובסופו של דבר מהכמות באה האיכות. בעולם של היום יזמים צעירים או מנהלים עם משרות בכירות בחברות קיימות נוטים פחות לקחת סיכונים מצד אחד, כשמצד שני המשקיעים, כולל מנהלי קרנות הון הסיכון הרבה יותר זהירים, חששניים והססניים בכל הקשור לביצוע השקעות חדשות. התוצאה של מגמה זו היא צמצום במספר המיזמים החדשים המוקמים בשנה.
עדיין היקף החלק היחסי של המשקיעים הזרים בהשקעות בהיי-טק במשק הישראלי הוא גבוה - מעל 50 אחוז שהינו שיעור ההשקעות הזרות ב-5 השנים האחרונות. תופעה המצביעה על כך כי המשקיעים הזרים המכירים את ישראל ואשר פעלו בישראל לא נרתעים מלהמשיך לפעול בישראל ולבצע השקעות כאן. אין ספק כי מעורבות משקיעים זרים במשק הישראלי הינה נקודת אור יחידה במינה בפעילות סקטור ההיי-טק.
התייצבות בהשקעות
זאב הולצמן
23.5.2003 / 9:00