כרמלטון במו"מ עם הפועלים למימון מנהרות הכרמל

קבוצת כרמלטון, זכיינית פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה, מנהלת בימים אלה משא ומתן מתקדם עם בנק הפועלים למימון הפרויקט, שעלותו כמיליארד שקל; זאת, לאחר שבנק דיסקונט, שהיה אמור להיות המממן העיקרי של הפרויקט, הודיע באוגוסט 2002 על התנערותו מהסכם המימון שנחתם ב-1999. ככל הנראה הושגה הסכמה עקרונית בין הפועלים לבין כרמלטון, אך עד כה לא נחתם סיכום בין הצדדים.



בבנקים מעריכים כי אי אפשר יהיה לקדם את מימון הפרויקט, כל עוד קיימת אי בהירות בעניין התביעה המשפטית של כרמלטון נגד דיסקונט. שר התחבורה אביגדור ליברמן אמר כי מדובר בהתקדמות משמעותית בקידום הפרויקט, שלו נחיצות תחבורתית רבה. ליברמן הוסיף כי להערכתו, בעקבות המגעים המתקדמים ניתן יהיה להתחיל בביצוע הפרויקט בזמן הקרוב.



כרמלטון זכתה בספטמבר 1998 במכרז שפירסמה המדינה להקמת שתי מנהרות דו-מסלוליות באורך של 5.5 ק"מ כל אחת; המנהרות יעברו מתחת לעיר חיפה ויקשרו בין מבואותיה הדרומיים עם מבואותיה הצפוניים. המדינה החליטה כי הפרויקט יוקם בשיטת BOT, שלפיה יזם פרטי מקים את הפרויקט במימונו ומתפעלו לאורך תקופה מוגדרת אשר בה הוא גובה תשלום מהמשתמשים, ובסיומה הוא מוחזר לידי הגוף הציבורי המזמין.



בימים אלה מתבררת בבית המשפט המחוזי בתל אביב התביעה שהגישה כרמלטון נגד דיסקונט; הקבוצה טוענת כי באוגוסט 2002 הודיע לה דיסקונט במפתיע על התנערותו מהסכם המימון. בכתב התביעה נטען כי ניסיונותיו של דיסקונט להשתחרר מההסכם נובעים מיחס הלימות הון נמוך של הבנק, המחייב אותו לצמצם את היקף האשראי שהוא מעניק.



בדיסקונט דוחים את הטענות של כרמלטון; הבנק טוען כי הוא זה שהופתע מההתפתחויות בפרויקט, אשר להן אחראיות המדינה וכרמלטון. לטענת הבנק, השינויים נעשו ללא תיאום עמו וללא קבלת אישורו.



בהסכם הזיכיון בין המדינה לכרמלטון נקבע כי כרמלטון תעביר למדינה תמלוגים בסך 267 מיליון שקל ותממן את עבודות ההקמה שיארכו 4-3 שנים. ואולם האישור הסטטוטורי התעכב זמן רב עקב התנגדות התושבים המתגוררים לאורך תוואי הסלילה, וניתן רק באחרונה. המדינה נענתה לדרישה של כרמלטון לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב העיכובים, והחליטה כי הפיצוי יסתכם ב-100-80 מיליון שקל, שיקוזזו מהתמלוגים שהתחייבה כרמלטון להעביר.



בנוסף, כדי לסייע לקבוצה בגיוס הכסף להקמת הפרויקט החליטה המדינה להעניק לכרמלטון ערבות לנפח תנועה מינימלי, בדומה לרשת הביטחון שניתנה לקבוצת דרך ארץ, זכיינית כביש חוצה ישראל. במסגרת רשת הביטחון שהוענקה לדרך ארץ בהסכם הזיכיון, נקבע יעד פדיון הנגזר ממספר הנסיעות הצפויות; בכל שנה ייבדק יעד הפדיון לעומת הפדיון בפועל, ואם יתברר כי הפדיון בפועל נמוך מהיעד - תפצה המדינה את היזם הבגין ההפרש, בשיעור קבוע מראש.