"חשבים": ביה"ד עשוי להפחית פיצוי לעובד עקב הלנת שכר שנבעה ממצוקה כלכלית של המעביד

אחת מהשפעותיו של המיתון הינה התרחבות תופעת הלנת השכר. מעבידים לא מעטים מתקשים לשלם משכורות במועדן או נאלצים לשלם משכורות חלקיות. רבים מהם מנמקים לפני עובדיהם את העיכוב במצוקה הכלכלית ומוסיפים כי סיבה זו נופלת בגדר נסיבות שאינן בשליטתם. משום כך, הם טוענים, לא חל על העיכוב דין הלנת שכר ומשום כך אין עליהם לפצות את העובדים בדמי הלנת שכר, כקבוע בחוק.



הצוות המשפטי של מרכז המידע קו לעובד מקבוצת חשבים לעיבוד מידע עסקי והפצתו מציין כי הוראות חוק הגנת השכר, המסדירות את מועד תשלום שכר העבודה והוראת החוק, הקובעות מהו שכר מולן, הן הוראות מוחלטות כך ששכר המשולם לאחר המועד הקבוע בחוק נחשב למולן בלא כל תלות בנסיבות, שהביאו לעיכוב בתשלום. "מכאן, שכל איחור בתשלום שכר מכל סיבה שהיא, לרבות מצוקה כלכלית, הוא בגדר הלנה, המחייבת פיצויי הלנה לעובדים, ששכרם עוכב או שולם בחלקו".



על השאלה אם מצוקה כלכלית עשויה להביא להפחתת פיצוי ההלנה על ידי בית הדין משיב הצוות המשפטי של "חשבים" כי החוק אכן מאפשר לבית הדין להפחית פיצויי הלנה "בגלל טעות בתום לב או בנסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה". כאשר הובאה הסוגיה לבית הדין לעבודה הוא החליט כי מצוקתו הכלכלית של המעביד הצדיקה את הפחתת פיצויי ההלנה לגובה של ריבית והצמדה בלבד.



"החוק אינו מאפשר לגורם כמצב כלכלי קשה של המעביד להלין שכר, אך בית הדין עשוי להתחשב בכך בבואו לקבוע את היקף הפיצוי שיינתן למי ששכרם הולן".