קרנות ההון סיכון הישראליות גייסו מאז 90' כ-150 מיליון דולר מתאגידים זרים במסגרת רכישות הגומלין שתאגידים אלה מחויבים לבצע בישראל - כך אמר מנכ"ל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת), אפרים שהם. על פי התיקון לחוק חובת המכרזים, חברות זרות הזוכות במכרזי ממשלה או במכרזים של חברות בבעלותה מחויבות לבצע רכישת גומלין בשיעור של 35% מהעסקה בישראל. בעת ההשקעה בקרנות הון סיכון או במרכזי מו"פ זוכות החברות הזרות ליחס מקל, כאשר כל דולר של השקעה מחושב לפי החזר של 1.5 דולרים. מסיבה זו מעדיפות החברות הזרות לבצע השקעות כאלה על פני רכישות רגילות.
לדברי שהם, חברות ענק כמו לוקהיד מרטין, בואינג וסימנס, שזכו במכרזים ממשלתיים בהיקפים של מיליארדי דולרים, העדיפו בשנים האחרונות לבצע חלק מרכישות הגומלין שאותן הן מחויבות לבצע בישראל כהשקעות בקרנות הון סיכון ובחברות סטארט-אפ.
"אנו מעודדים חברות לממש חלק מהתחייבויותיהן בישראל באמצעות השקעות מו"פ", אמר שהם. "הקרן הראשונה שבה השקיעו במסגרת זו היתה וריטאס, שהוקמה ב-90' וזכתה להשקעה מחברת אנגלו אמריקה שהעבירה לישראל פחם. חברות נוספות שנהנו מקיזוז רכישות הגומלין באמצעות השקעה בקרנות הון סיכון הן ג'נרל אלקטריק שהשקיעה בקרן גיזה, לוקהיד מרטין שהשקיעה בקרן יורופאנד, בואינג שהשקיעה ב-JVP וסימנס שהשקיעה בקרן סטאר".
לדברי שהם, הקיזוז מתייחס רק להשקעות שביצעו החברות בישראל, ולא להשקעותיהן בחו"ל. גם החברות דל, HP ואינטל קיזזו את רכישות הגומלין שלהן בישראל באמצעות השקעות בקרנות הון סיכון, הוסיף.
שהם אמר כי למרות חובת רכישות הגומלין, הדבר אינו מבטיח לקרנות ההון סיכון כי גופים אלה ישקיעו בהן גם בעתיד. "לוקהיד מרטין חייבת רכישות גומלין בישראל בסך 1.5 מיליארד דולר עד 2011, וכ-900 מיליון דולר מהם כבר הושקעו. אך ההשקעה בקרנות צריכה להיות מדיניות של התאגיד, והיא חייבת להיות אטרקטיווית מספיק", אמר. על פי הערכות הרשפ"ת, היקף ההשקעות הישירות של התאגידים בחברות סטארט-אפ טכנולוגיות באמצעות קיזוז חובת רכישות הגומלין הגיע בעשור האחרון לכמה עשרות מיליוני דולר.
שר המדע והטכנולוגיה, מודי זנדברג, פנה בשבוע שעבר לשר האוצר בנימין נתניהו, במכתב שבו טען כי כמה מהחברות הזרות המחויבות ברכישות גומלין אינן עומדות בהתחייבויותיהן. זנדברג ביקש מנתניהו לאפשר לאותן חברות להמיר את התחייבויותיהן להשקעות במחקר מדעי תשתיתי.
ברשפ"ת מקדמים בברכה את היוזמה, אך אומרים כי כבר עתה עומדות בפני החברות הזרות אפשרויות להשקיע במו"פ תשתיתי וכי כמעט שאין בעיית עמידה במחויבות כפי שציין זנדברג במכתבו. לדברי יו"ר הרשפ"ת, אבי אנג'ל, רק חברות מעטות, רובן מארה"ב, אינן עומדות בהתחייבויותיהן.
"יש כמה חברות שמוכרות חלקיקים אלקטרוניים ייעודיים בהיקפים קטנים של מיליוני דולרים, ולאלה קשה למצוא השקעות בישראל. לכן אינן עומדות במלוא ההתחייבות שלהן", אמר אנג'ל. עם זאת ציין כי מדובר בחברות שנמצאות בשולי הרשימה. "כ-15%-10% מכלל החברות הזרות אינן עומדות בהתחייבויות שלהן, שהיקפן 50-30 מיליון דולר", אמר.
הקרנות גייסו 150 מיליון דולר מתאגידים זרים במסגרת רכישות גומלין
עודד חרמוני
26.5.2003 / 8:55