חוקרים: העלאת רף הדרישות מהעובדים ואיום בפיטורים פוגעים בהישגי הארגון

ידיעה שהתפרסמה לפני ימים אחדים סיפרה כי המנכ"ל החדש של סונול, עמי סגיס, הודיע לעובדי החברה כי מי שיאחר לעבודה ולא יתייצב כנדרש בשעה שבע וחצי בבוקר, יפוטר מיידית מהעבודה. ההודעה יצרה מתח בקרב עובדי החברה, עד כדי חשש מפני פיטורים.



ואולם עובדי סונול אינם היחידים; המיתון במשק, התפוצצות בועת ההיי-טק והירידה במכירות וברווחיות ברוב ענפי המשק, יצרו מתיחות ביחסים בין ההנהלות לעובדים. עובדים רבים טוענים כי חלה עלייה בלחץ המופעל עליהם לשפר את איכות ביצועיהם ולקבל על עצמם מטלות חדשות, במקביל לאיומים בפיטורים.



ד"ר טלי דביר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, אומרת כי מתיחות ביחסי העבודה, כתוצאה מהעלאה מתמדת של רף הדרישות מהעובדים ומחשש תמידי של מפני פיטורים, לא תסייע לארגון להשיג את מטרותיו; לדבריה, ההיפך הוא הנכון.



דביר, העוסקת בחקר רגשות בארגון, אומרת כי מנהל המבקש לדרבן את עובדיו באמצעות "בעיטה חזקה בישבנם", יעורר אצלם רגשות שליליים - עצבנות, כעס, לחץ, דיכאון, חרדה, עוינות ואף נטיה לאלימות. לדבריה, הפעלת רגשות חיוביים, כגון התלהבות, שמחה, השראה והתרגשות, עדיפה לאין ערוך לשיפור ביצועיו של הארגון.



"מחקרים חדשים מראים כי מנהל שיעורר אצל הכפופים לו אך ורק רגשות חיוביים", אומרת דביר, "יובילם להישגים טובים יותר ממנהל המפעיל אצל עובדיו גם את הרגשות השליליים - לא כל שכן מנהל המתמקד רק בהפעלת הרגשות השליליים". לדבריה, אחד הממצאים העולים מהמחקרים החדשים הוא שמנהל טוב הוא זה שמפחית רגשות שליליים אצל עובדיו.



"ממצא זה סותר הנחות קודמות של חוקרים, ולפיהן קיימת חשיבות גם לרגשות שליליים כגון כעס ועצבנות, כדי להצליח באופן אקטיבי במשימת הניהול", אומרת דביר. "מצאנו שכל סוג של רגש על סקאלת הרגשות השליליים מזיק יותר לתפקוד העובדים מאשר מועיל".