טובה שטרסברג כהן: פער בין שווי שוק של דירה למחיר הנקוב בחוזה, אינו יוצר חזקה שמדובר בחוסר תום לב

המושב בנושא מיסוי מקרקעין במסגרת הכנס השלישי של לשכת עורכי הדין נפתח בדברים מפי המנחה פרופ' יצחק הדרי. פרופ' הדרי התייחס לדבריו של נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, שיש לפרש את חוקי המס כפי שמפרשים את שאר החוקים, על פי תכלית החקיקה וטען שרשויות המס לא הפנימו את דבריו של הנשיא ברק והם מפרשים את חוקי המס ככתבם וכלשונם.



הדרי הביא כדוגמה את ההלכה שנקבעה בפסק דין מ.ל השקעות בנוגע להוצאות מימון לרכישת נכס. על פי ההלכה יש לראות בהוצאות אלה כהוצאות מותרות בניכוי, למרות שאין בחוק הוראה מפורשת בנושא. בסוף דבריו קרא פרופ הדרי לקבוע בחקיקה קבועה הוראות שונות שכיום מוגדרות כהוראות שעה.



שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) טובה שטרסברג כהן דיברה על הבעייתיות שנוצרת כאשר ישנו פער במחיר הנקוב בחוזה מכירה של מקרקעין לבין שווי השוק של אותו המקרקעין. כאשר ישנו פער בדרך כלל דורשות רשויות המס שיוטל מס על פי שווי השוק ולא על פי המחיר הנקוב בחוזה.



לדברי שטרסברג כהן, אחד המבחנים לבדיקת שיעור מס השבח הוא התנהגות בתום לב. לדעתה, עצם קיום פער בין שווי השוק לבין המחיר הנקוב בחוזה, אינו יוצר חוסר תום לב וזאת בניגוד לדעתה של השופטת בן פורת שטוענת שהפער הנ"ל יוצר חזקה חלוטה שמדובר בחוסר תום לב.



היועצת המשפטית של מס הכנסה, עורכת הדין שולה בנדל, תקפה בחריפות את ההלכה שנקבעה בפסק דין מ.ל השקעות והוסיפה שנציבות מס הכנסה הגישה בקשה לעריכת דיון נוסף בנושא בבית המשפט העליון.



לדעתה, הרשימה של ההוצאות המותרות בניכוי בחוק מס שבח, היא רשימה סגורה. בנדל טוענת שבית המשפט העליון שגה בהנחותיו ובמסקנותיו. לסכום דבריה אמרה בנדל כי בית המשפט העליון פוגע בפסיקתו בוודאות החוק ויוצר אנדרלמוסיה.



הדובר האחרון במושב היה עו"ד מאיר מזרחי שטען שבעקבות הרפורמה במס עבר היתרון שהיה בקביעת שומה במס הכנסה לקביעת שומה במס שבח. מזרחי ציין מספר יתרונות עיקריים שמראים לדעתו שעדיף לפעול במסגרת מס השבח ולא במסגרת מס ההכנסה. מזרחי הוסיף ואמר שלמרות שהרפורמה במיסוי מקרקעין נכנסה לתוקף לפני כשנה וחצי, אין עדיין רווח בחלקים מסוימים של הרפורמה במס, משום שלא תוקנו התקנות הדרושות.