מבטחים ומקפת שילמו עמלות מכספי העמיתים כדי להשיג לקוחות נוספים

במתחם התעשייה האווירית פועל כבר 30 שנה סניף של קרן הפנסיה מבטחים, שבשליטת ההסתדרות. לפי החשד של משרד האוצר, משמש הסניף צינור להעברת כספים לארגון עובדי התעשייה האווירית.



הסניף הוקם בשעתו כדי לשרת את צרכי העובדים במקום ולחסוך להם את הצורך לפנות למשרדי מבטחים ברחבי המדינה. לשם הפעלת הסניף בתעשייה האווירית, המעסיק 12 עובדים, מעבירה מבטחים 3% מתוך הפרמיה החודשית שהיא מקבלת לצורך הביטוח הפנסיוני המקיף לארגון עובדי התעשייה האווירית. מדובר בסכום של 7 מיליון שקל בשנה.



הסכום הלא מבוטל הזה מיועד לא רק לתפעול הסניף במתחם התעשייה האווירית, אלא גם למה שמוגדר כ"פעולות רווחה" של ארגון העובדים, כגון טיולים, אירועים חגיגיים, השתלמויות ושי לחגים - עניינים שאין קשר בינם לבין פנסיה.



במאי 2002 דרש אגף שוק ההון באוצר מקרן מבטחים לסגור את הסניף במתחם התעשייה האווירית, בנימוק שמדובר בהוצאה מיותרת. האוצר הביע תמיהה על כך שמבטחים, שסגרה 10 מתוך 15 סניפיה ברחבי המדינה במסגרת תוכנית התייעלות, נמנעה מלסגור את סניף התעשייה האווירית, ככל הנראה מחשש כי הדבר יגרום לעימות עם ועד העובדים בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד), שנציגיו אף מכהנים בדירקטוריון של הקרן. באוצר טוענים כי הסניף מיותר ונועד גם לשמש "כר פורה למינויים של מקורבים".



אלא שארגון עובדי התעשייה האווירית מצליח למנוע את סגירת הסניף. כץ אומר שהוא רואה בסניף משום "שיפור בשירות שהארגון נותן לעובדי החברה".







לנוכח סירוב ארגון העובדים לאפשר את סגירת הסניף על אף דרישת אגף שוק ההון, פנתה היועצת המשפטית של מבטחים, עו"ד חנה גרבל, לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. היא ביקשה מבית המשפט לחוות את דעתו על תקינות הזרמת הכספים ממבטחים לארגון עובדי התעשייה האווירית לצורך החזקת הסניף. בהחלטת ביניים קבע השופט יצחק לובוצקי כי החל ב-1 בינואר 2003 תפסיק מבטחים את הזרמת הכספים לסניף. השופט קבע גם שאם ארגון העובדים יתנגד לכך, תקטין הקרן את זכויות הפנסיה של מבוטחיה העובדים בתעשייה האווירית. כץ הגיב על החלטת בית הדין באומרו: "עד כמה שהדבר תלוי בנו, ההסדר לא ישונה וסניף מבטחים בתעשייה האווירית לא ייסגר".



בינתיים הצטבר בקופת ארגון עובדי התעשייה האווירית סכום של 40 מיליון שקל, שהועברו במשך השנים ממבטחים לארגון. מדובר בעודפי כספים המיועדים ל"פעולות רווחה", מעבר לסכום שנדרש להפעלת הסניף של הקרן במתחם התעשייה האווירית. "זו רק שאלה של זמן עד שמשרד האוצר יתבע את הכספים הללו", אמר אתמול בכיר במבטחים.



הדיל עם התאחדות התעשיינים



פרשה אחרת של העברת כספים ממבטחים לגוף חיצוני, הפעם התאחדות התעשיינים, שנמשכה 25 שנה, נפסקה רק בינואר 2003. מדי חודש נשלח צ'ק בסך מאות אלפי שקלים ממבטחים אל ההתאחדות ובכך תיגמלה אותה הקרן על פעולתה המתמידה לצירופם של רבבות עובדי המפעלים לשורותיה ולא לקרן פנסיה אחרת. כיום חברים במבטחים הוותיקה 25 אלף עובדים של מפעלים הקשורים להתאחדות התעשיינים.



מדובר בפעולה דו כיוונית: התאחדות התעשיינים העבירה באמצעות הנהלות המפעלים את דמי הגמולים (פרמיה) לקרן הפנסיה בסך עשרות מיליוני שקלים בחודש, ואילו מבטחים החזירה אליה 2% מהסכום שקיבלה. הסדר זה, שבמבטחים מכנים אותו "עמלה" שנועדה להמריץ את התעשיינים לצרף את עובדיהם למבטחים, מתפרש על ידי רבים בענף באופן חמור יותר: "מדובר במתנת שכנוע, שלא לומר מתן טובת הנאה כדי שמפעלי התעשייה לא יעזבו את קרן מבטחים", אומר בכיר בענף. בהתאחדות התעשיינים לא רואים כל פסול משפטי או מוסרי בעניין. "מבטחים משלמת עמלה על המאמץ שמשקיעות הנהלות המפעלים בגביית ההפרשות משכר העובדים עבורה", אומרים שם.



התשלומים הללו זרמו ממבטחים להתאחדות התעשיינים בקצב של 1.6 מיליון שקל בשנה מקרן מבטחים הוותיקה ועוד 1.6 מיליון שקל בשנה ממבטחים החדשה (במשך שבע שנות קיומה של קרן זו). הסכום שהצטבר עד סוף 2002 הגיע ל-51 מיליון שקל. בכל אותן שנים ראשי ההתאחדות שמרו על נאמנות כמעט מוחלטת לקרן מבטחים, ובכך תרמו לשימור מעמדה המונופוליסטי למעשה בענף הפנסיה. מבטחים החדשה והוותיקה מהוות קצת יותר ממחצית ענף הפנסיה, מבחינת מספר המבוטחים וההון הצבור בהן.



בשנים שלאחר הרפורמה בענף הפנסיה ב-95' אמרו התעשיינים כי הנהלות המפעלים שוקלות לפזר את ההפרשות בין כמה קרנות פנסיה, כך שמבטחים לא תהיה הקרן היחידה המבטחת את העובדים. לא הרבה קרה מאז. עובדי מפעלי התעשייה נותרו עדיין כמעט בגדר קהל שבוי של מבטחים. האם משרד האוצר ידרוש מקרן מבטחים כי תתבע לעצמה את הכספים ששילמה במשך השנים להתאחדות כ"עמלה"? במבטחים אומרים כי התשלומים לתעשיינים נעשו מתוקפו של הסכם גלוי עמם. עם זאת, גם במקרה זה, במבטחים אין שוללים את האפשרות כי האוצר יפנה אל הקרן וידרוש ממנה כי תפעל להשבת הכספים.



היסטוריה ארוכה ובעייתית



שתי הפרשיות הללו אינן שונות מהותית ממקרים אחרים, עליהם פורסם בעבר, של העברת כספים מקרן מבטחים לגורמים שלישיים, במישרין או בעקיפין. בראשית 94', ערב הבחירות להסתדרות, שימשה מבטחים מקור למימון כנסי בחירות של רשימת מפלגת העבודה בראשות חיים הברפלד, שהתמודדה בבחירות להסתדרות שהתקיימו במאי אותה שנה. זה לא מנע מהרשימה הזוכה בבחירות, רשימתו של חיים רמון שמספר 2 שלה היה יו"ר ההסתדרות הנוכחי עמיר פרץ, להשתמש באותה שיטה עצמה של ניצול המשאבים של מבטחים במערכת הבחירות הבאה להסתדרות, ב-98'.



העברת כספים מקרן פנסיה לגופים שמחוצה לה רווחה גם במקפת. קרן זו, לא פחות מאשר מבטחים, העמידה את משאביה לרשות מערכות הבחירות שהתקיימו בהסתדרות. כך קובע דו"ח חדש של רו"ח יהודה בר-לב, שמונה על ידי הממונה על שוק ההון אייל בן שלוש, כדי לבדוק את המתרחש בקרן זו בשנים האחרונות. לפי הדו"ח, מקפת העבירה תשלומים נדיבים לארגון הגמלאים שלה, כדי לממן כנסים של הארגון בהיכל התרבות בתל אביב ובהיכל שלמה בירושלים. הקרן התחייבה לכסות את רוב הוצאות מכשיר הטלפון הנ