מעצרו של עזרא הראל הוארך ביום; ישוחרר מחר בערבות של 4.5 מיליון שקל

מאת אסף ברגרפרוינד ורותם שטרקמן



מעצרו של איש העסקים עזרא הראל הוארך הבוקר ביום נוסף. הראל אמור להשתחרר ממעצר מחר (יום שישי) בשעה 17:00 ואמור להפקיד ערבות בנקאית בסך 4.5 מיליון שקל. אביו של הראל אריה מועלם שוחרר אתמול בערבות לאחר ששהה במעצר החל מיום ראשון בלילה ונדרש להפקיד ערבות בנקאית בסך 3.5 מיליון שקל.



במהלך דיון המעצר שנערך היום בבית משפט השלום בתל אביב, נודע לראשונה מהי מהות החשדות שמייחסת הרשות לניירות ערך להראל ולאביו. בנספח לבקשת המעצר נטען כי הראל ואביו היו בעלי השליטה בחברת רוגוזין תעשיות בין השנים 97'-2002, כאשר באותן שנים ביצעה החברה עסקות בסך של עשרות מיליוני שקלים שהיטיבו עם הראל ואביו - עסקות שלא אושרו כנדרש על ידי האסיפה הכללית של החברה ולא דווחו כנדרש בחוק.



לטענת הרשות, עסקות אלו הביאו על פי החשד לכך שרוגוזין לא עמדה בפירעון חובותיה בסך 75 מיליון שקל לבעלי האג"ח של החברה הנמצאת כיום בהליכי פירוק. העסקות שאליהן מתייחסת הרשות הן עסקת רכישת נמל רוסטוק בגרמניה שמומנה על ידי רוגוזין, הסדר האשראי של חברת הרטן מלונאות ונופש עם בנק דיסקונט ועסקת קובלט.



הדיון אתמול בבית המשפט היה קצר מהצפוי וזאת לאחר ששלשום בלילה הגיעה הרשות להסכמה עם עורכי דינם של הראל ואביו, יוסי שגב ונוית נגב, לגבי תנאי שחרורם. שופט בית המשפט השלום בתל אביב דוד רוזן נתן אתמול תוקף להסכמות הללו.



בנוגע לעסקת נמל רוסטק נטען כי ב-97' רכשה חברה זרה בבעלותו של מנחם עצמון (שנחקר על ידי הרשות ושוחרר בערבות) חברה המחזיקה בזכויות החכירה של נמל רוסטוק בגרמניה. מממצאי חקירת הרשות עולה כי עלות הרכישה בסך של 19 מיליון מרק גרמני מומנה כמעט כולה על ידי רוגוזין שנתנה הלוואה ובתמורה קיבלה אופציה להשקעה בחברה המחזיקה בנמל.



ב-9 ליולי 99' מימשה רוגוזין את האופציה ורכשה כ-25% מהחברה שמחזיקה בנמל וארבעה ימים לאחר מכן הועברו יתרת המניות בנמל (75%) לחברה בבעלותם של עזרא הראל ועצמון. הראל כך נטען על ידי הרשות ידע לפני מועד מימוש האופציה על ידי רוגוזין כי הוא הולך להיות בעליה של החברה המחזיקה בנמל ובנוסף מימוש האופציה על ידי רוגוזין איפשר לו לקבל אשראי בסך 20 מיליון דולר מהבנק.



לטענת הרשות, מאחר ולהראל, בעל השליטה ברוגוזין, היה עניין אישי בעסקת מימוש האופציה, הרי שלאישורה נדרשה החלטה של האסיפה הכללית של החברה, שלא התקבלה, והיא היתה צריכה להיות מדווחת כראוי.



העסקה השנייה שנחקרת על ידי הרשות מתייחסת להסדר נושים שחתמה חברת הרטן מלונאות ונופש עם בנק דיסקונט. כ-70% ממניות חברת הרטן הוחזקו על ידי החברה הציבורית לידן יזום עסקים, כאשר עזרא הראל ובני משפחתו הנם בעלי השליטה בה.



מממצאי החקירה עולה כי כבר ב-97' היה מצבה הכספי של הרטן קשה כאשר חברה בת של רוגוזין השקיעה 2 מיליון דולר ברכישת המניות של הרטן לצורך קבלת אשראי בבנק. מצבה של הרטן הידרדר כך שבאפריל 99' הגיש בנק דיסקונט בקשה למינוי כונס נכסים בשל חובות של 185 מיליון שקל. חודשיים לאחר מכן נחתם הסכם בין הבנק לחברות הבנות של רוגוזין ולירן, שבו הוסכם כי הן ירכשו מהבנק חובות של הרטן בהיקף של 95 מיליון שקל תמורת 20 מיליון שקל.



לטענת הרשות, רוגוזין ולידן לא דיווחו לציבור אודות חתימת ההסכם. בנוסף נטען בנספח בקשת המעצר כי מדובר בעסקות שהיטיבו את מצבה של הרטן, וכתוצאה מכך הוטב מצבה של לידן המחזיקה 70% ממניות הרטן. לטענת הרשות, מדובר בעסקות חריגות שלעזרא הראל היה עניין אישי בהן לאור ההשלכות שהיו להן על לידן, ולכן היה נדרש אישור של האסיפה הכללית של רוגוזין - דבר שלא נעשה.



לבסוף, מתייחסת חקירת הרשות לעסקה עליה דיווחה רוגוזין במארס 99' בנוגע להחלטתה לרכוש באמצעות חברה בת 87.5% ממניות חברת קובלט הרשומה באיי הבאהמה משתי חברות זרות, שעל פי הדו"ח שהגישה רוגוזין אין הן קשורות לבעלי העניין ברוגוזין. שאר מניותיה של קובלט הוחזקו על ידי חברה שלהראל ולאביו היה בה עניין אישי.



מממצאי החקירה של הרשות עולה כי על פי החשד היה להראל עניין אישי בחברת קובלט. מהנספח עולה כי המניות של קובלט נרכשו תמורת 1.65 מיליון דולר על ידי רוגוזין ובנוסף נחתם חוזה בינה לבין קובלט למתן הלוואה בסך 1.6 מיליון דולר. על פי החשד, נועד הסכם ההלוואה בין רוגוזין לקובלט לאפשר החזר הלוואה שנתן הראל לקובלט. עוד עולה מממצאי חקירת הרשות כי רוגוזין המשיכה להעביר כספים לקובלט כך שעד סוף 2001 העבירה רוגוזין כספים בסך של 24 מיליון שקל. לטענת הרשות, מדובר היה בעסקות חריגות שלהראל היה בהן עניין אישי וככאלו נדרש להם אישור של האסיפה הכללית - אישור שלא התקבל.