אנרון ניצלה קשריה בממשל האמריקאי כדי ללחוץ על מדינות זרות להיכנע לתכתיביה

אנרון ניצלה את קשריה בממשל האמריקאי כדי ללחוץ על מדינות זרות להיכנע לתכתיביה, לפי מסמכים של משרד האוצר של ארה"ב.



חברת הסחר באנרגיה, אשר לכאורה השתמטה מתשלום מסים במהלך 15 השנים שבהן פעלה בטרם שפשטה את הרגל בשנת 2001 למרות שדיווחה בתקופה זו על רווחים בהיקף של מיליארדי דולרים, דרשה בקביעות מנציגים של משרד האוצר האמריקאי, מחלקת המדינה של ארה"ב, ומשרד המסחר האמריקאי והבנק העולמי, להיפגש עם נציגים של מדינות זרות כדי לקדם פתרון חיובי מבחינתה של סכסוכים ובעיות שהתעוררו עם ממשלות המדינות.



ממסמכים של משרד האוצר האמריקאי, שנחשפו במסגרת חוק חופש המידע של ארה"ב, מדובר במחלוקות הנוגעות לפעילותן של חברות בנות של אנרון בשורה של מדינות, בהן טורקיה, ארגנטינה, הודו וניגריה.



מדינות דוגמת הודו, ארגנטינה ומוזמביק התלוננו במשך זמן רב על השימוש המופרז שעשתה אנרון בקשריה בשגרירויות ארה"ב ובוושינגטון כדי ללחוץ עליהן להסכים לפתרונות שהציעה החברה לסכסוכים שהתעוררו בתחום ההשקעות באנרגיה.



בהודו למשל, התערבו בכירים של הממשל האמריקאי לטובת אנרון במחלוקת סביב תחנת הכוח שהקימה החברה בעיר דבהול בהשקעה של 3 מיליארד דולר. הרשויות ההודיות חששו מלכתחילה כי מדובר בפרויקט לא כדאי, ואנרון הואשמה בכך שגבתה דרכו תעריפי חשמל גבוהים פי שלושה לפחות מהממוצע בהודו.



עוד עולה מהמסמכים החדשים כי פקידי ממשל שתידרכו את שר האוצר לשעבר, פול אוניל, המליצו לו לציין בפגישות שיקיים במהלך ביקור בהודו כי בהיעדר פתרון מהיר למחלוקת עם אנרון עלולים להיפגע היחסים הכלכליים והפוליטיים בין ארה"ב להודו.



העיתון "פייננשל טיימס" אף דיווח בשנת 2001 כי בכירים באנרון איימו על נציגי ממשל הודים כי יביאו לכך שארה"ב תטיל סנקציות על הודו במידה שהמחלוקת סביב תחנת הכוח בדבהול לא תיפטר באופן משביע רצון מבחינתם. תחנת הכוח בדבהול, אשר 65% ממנה עדיין בבעלות אנרון, חדלה לפעול בעקבות פשיטת הרגל של אנרון.



מהמסמכים לא ברור האם מאמצי השתדלנות של אנרון בממשל האמריקאי אכן הניבו בסופו של דבר פירות מבחינת החברה, אולם עולה מהם בבירור כי החברה ניצלה את קשריה בממשל כדי לגרום לו להתערב לטובתה במחלוקות עסקיות.



במקרה אחר עולה מהמסמכים כי אנרון הפעילה את קשריה בבנק העולמי כדי לשכנע אותו ללחוץ על טורקיה לאמץ מדיניות כלכלית אשר תבטיח כי השקעותיה של החברה במדינה יהיו מוגנות.



מקרה נוסף קשור למחלוקת בין אנרון לממשלת ארגנטינה סביב השקעה של חצי מיליארד דולר בחברת שירותי המים אזוריקס. במקרה האמור פנתה אנרון לפקידי ממשל שהיו אחראים על היחסים עם ארגנטינה, ובכלל זה נציג הסחר של ארה"ב במדינה, ופקידים במחלקת המדינה ובמשרד האוצר.



אנרון ועובדיה תרמו בשנים 1989-2002 סכום כולל של כ-6 מיליון דולר למועמדים ולמפלגות בבחירות פדרליות בארה"ב - 75% מהמועמדים היו מהמפלגה הרפובליקאית. כך עולה מנתונים של Center for Responsive Politics, מרכז מחקר מוושינגטון המנתח מסמכים הנוגעים לבחירות פדרליות.



אנרון תרמה סכומים משמעותיים למסע הבחירות לנשיאות של ג'ורג' בוש הבן והסגן הנשיא דיק צ'ייני, ולפחות 15 פקידים בכירים בממשל החזיקו במניות אנרון בשנת 2001.