לאילן בירן נמאס

קל מאוד לבקר את המנכ"ל הפורש אילן בירן. הוא מנהל חברה גדולה ומסואבת למדי. השפעתו של מנכ"ל על ניהול חברה קטנה ככל שהחברה גדולה. אבל בזק אינה סתם חברה גדולה; היא גם חברה ממשלתית ומונופול מוכרז, שנתון בידיו של ועד חזק.



עוצמתו של הוועד אינה נובעת רק מיכולתו לשתק בקלות יחסית תשתית לאומית חיונית; הוועד מקושר היטב במסדרונות הכוח הפוליטי, מחובר לשרים ולראשי ממשלות מכל המפלגות. אם מנכ"ל בזק התקשה מדי פעם בהבנת רמיזות מצד יו"ר הוועד, שלמה כפיר, שר התקשורת המכהן כבר דאג להסביר לו שכדאי לו - באמת כדאי - לגלות קצת הבנה לצורכי העובדים. נכון שלשר התקשורת אין כל סמכות להתערב בניהול בזק, אבל המנכ"ל עצמו מתמנה רק בברכת שר התקשורת, ובוודאי שאינו יכול לתפקד ללא שיתוף פעולה מצדו.



בתקופת כהונתו בילה בירן שעות רבות בדיונים עם הוועד, או לחלופין, בשתדלנות אצל הגופים המפקחים. הצעד הניהולי המבריק ביותר אינו שקול לניצחון אצל הרגולטור; ההצלחה הגדולה ביותר של בירן היתה, ככל הנראה, שכנועו של שר התקשורת, בנימין בן אליעזר, לאפשר לבזק להפעיל את שירות האינטרנט המהיר כשנה לפני שניתן היתר דומה לחברות הכבלים.



בירן הבין כי יכולתו לשנות את החברה היא מוגבלת, ותימרן היטב בין מוקדי הכוח. הוא לא התעמת עם העובדים, וקנה שלום בית במחיר יקר. לקוחות החברה שילמו על ההתייעלות האיטית במחירים גבוהים במעט מאלו שהיו נגבים אם היתה החברה פועלת ביעילות רבה יותר. עם זאת נהנו הלקוחות משירות טוב, שבירן הקפיץ בכמה דרגות במסגרת מבצע מקיף שיזם.



סמוך לכניסתו לתפקיד הבין בירן שבזק תיהפך לחברה עסקית לכל דבר רק אם תופרט ותתחרה בשוק חופשי ופתוח. נראה כי אם היתה הפרטת בזק עולה יפה, והבעלים החדשים היו מבקשים מבירן להישאר בתפקידו, הוא לא היה מעלה על דעתו פרישה. אבל ההפרטה נכשלה ולבירן יש ביקורת קשה על הניסיונות המחודשים להנשים את התהליך באמצעות הנפקה בבורסה.



בחינה שעשו אנשי הכספים של בזק וחברת הייעוץ של דויטשה בנק העלתה כי אין כמעט סיכוי ששוק ההון הישראלי יקלוט כמות משמעותית של מניות בזק בהנפקה לציבור. הנפקה בחו"ל אינה עולה בשלב זה על הפרק, ולכן ההפרטה כולה תלויה על בלימה. ללא הפרטה מעבירים מנהלי בזק את ימיהם בעסקנות ושתדלנות. לבירן נמאס.