כאשר עובד מפריש במשך כל תקופת עבודתו, הוא בטוח כי תהיה לכך תמורה. כלומר, הוא מעריך כי ביום מן הימים, כאשר יגיע לגיל הפרישה, יוכל לשבת בבית ולקבל בכל חודש קצבה שתאפשר לו לקיים את חייו בכבוד. ואולם קרנות הפנסיה הוותיקות במדינת ישראל טעו במשך השנים. הן לא לקחו בחשבון את התארכות תוחלת החיים, וכך נצברו בהן גירעונות של עשרות מיליארדי שקלים.
אם יחשבו היום את כל הכספים שאמורים להיכנס לקרנות ויחסירו מהם את כל הכספים שהקרנות צריכות לשלם לפנסיונרים, יתקבל מינוס של כ-140 מיליארד שקל. כבר שנים רבות ידוע על המינוס הזה, אך מעולם לא טיפלו בו. התוכנית הכלכלית החדשה החליטה לפתור את הבעיה. העובדים ייאלצו לשלם יותר ולעבוד יותר כדי לכסות מחצית מהגירעון, את המחצית השנייה תשלים המדינה מהתקציב.
בכמה שנים יועלה גיל הפרישה?
היום גיל הפרישה של גבר הוא 65 שנה ושל אישה 60 שנה. לפי הצעת חוק, שעדיין לא הושלמה, מ-1 בינואר 2004 יועלה גיל הפרישה בהדרגה ל-67. בכל שנה יועלה גיל הפרישה בארבעה חודשים. כלומר, גבר או אישה שאמורים לצאת לפנסיה ב-1 בינואר 2004 ייאלצו לדחות את היציאה לפנסיה בארבעה חודשים. לפיכך, תוך שש שנים יגיע גיל הפרישה של גברים ל-67 וגיל הפרישה של נשים יגיע לכך תוך 21 שנה.
מה עם מי שאמור לפרוש לפנסיה לפני 2004?
אם עובד אמור לצאת לפנסיה בגיל 65 עד 31 בדצמבר 2003, הוא לא יידרש לעבוד יותר. הוא יוכל לצאת לפנסיה ולקבל את כל הזכויות שצבר בשנות עבודתו. אם הוא עבד 35 שנה ושילם לקרן הפנסיה, הוא יקבל 70%.
האם המעסיק יהיה חייב להעסיק עובד לאחר גיל 65?
מכיוון שמדובר בחקיקה, התשובה היא כן. אם המעסיק לא ירצה להשאיר עובד מעל גיל זה, המשמעות היא פיטורים.
האם ניתן לפרוש עצמאית בגיל 65?
כן, אך יש לכך מחיר. אם עובד מחליט לפרוש לפני גיל הפרישה הקבוע בחוק הוא "נקנס" ב-5% מהפנסיה על כל שנה. כלומר, אם הוא מחליט לפרוש בגיל 65 בינואר 2004 (ארבעה חודשים לפני היציאה החוקית), הוא ייקנס ב-1.66% (שליש מ-5%). אגב, חוק זה אינו חדש; גם לפני הרפורמה הושת "קנס" זה על עובדים שפרשו לפני זמנם. עד כה נקנסו נשים ב-6% על כל שנה של פרישה מוקדמת, ואולם כעת הכוונה היא לקבוע קנס אחיד של 5% לגברים ולנשים.
האם כדאי לצאת לפנסיה מוקדמת?
תלוי למי. יש מקומות שהפרישה המוקדמת שלהם ממומנת על ידי המעסיק, למשל בנקים המעוניינים להתייעל ומוציאים עובדים לפרישה מוקדמת מרצון. אלו ממשיכים לשלם את הפנסיה עבור העובדים, והם לא נפגעים. במקרים אלו מדובר על פי רוב במעסיקים "עשירים", שעדיף להם להוציא עובדים יקרים לפנסיה ולשכור תחתם עובדים זולים בהרבה.
יועצים פנסיוניים רבים מייעצים עכשיו ללקוחותיהם לבחון אפשרות של יציאה לפנסיה מוקדמת, ואולם צעד זה אינו טוב לכל אחד ומומלץ לנהוג כך רק לאחר בדיקה מקיפה ומקצועית.
יש להבחין בין כמה מקרים. במקרה אחד העובד יוצא לפנסיה מוקדמת ומפסיק להפריש (הקפאת זכויות) ומתחיל לקבל את הפנסיה רק מגיל הפרישה החוקי. במקרה כזה העובד אינו מאבד את הזכויות לפנסיה שלו, אבל בתקופה שבין הזמן בו הפסיק לעבוד לבין גיל הפרישה מאבד את הזכות לקבל קצבת נכות או את התשלום לשאירים במקרה של מוות. העמית מקבל את זכויות אלה רק לאחר ההגעה לגיל הפרישה.
במקרים אחרים מחליט העובד לצאת לפנסיה מוקדמת ולמשוך את כל הכספים בבת אחת. לא נכון לנהוג כך, כיוון שבמרבית הקרנות העמית מקבל רק 75% מהתגמולים, ולא תהיה לו קצבת פנסיה. חיסכון פנסיוני הוא עדיין מומלץ למי שנמצא בקרנות הוותיקות, כיוון שהעמית מקבל פנסיה עד יום מותו, גם אם מדובר בעשרות שנים.
האם מי שכבר יצא לפנסיה ישלם קנס?
לא. החקיקה אינה רטרואקטיווית; מי שכבר יצא לפנסיה יקבל את מלוא הפנסיה המגיעה לו. ואולם העמית ישלם דמי ניהול של 2% מהפנסיה, גם אם כבר יצא לגמלאות - זוהי אחת הדרכים של האוצר לכסות את הגירעון שנוצר בקרנות.
האם העמית ימשיך לצבור זכויות גם לאחר גיל 65?
כן. אם העמית הספיק לחסוך לפנסיה רק 66%, לאחר 33 שנים של הפרשה לפנסיה, הוא יוכל לצבור על כל שנה נוספת שיעבוד עוד 2%.
האם העמית יוכל לצבור יותר מ-70% אם יעבוד יותר?
לא. הפנסיה המקסימלית היא 70% מהשכר הקובע. מי שירצה להמשיך להפריש יוכל לעשות זאת, אך הכסף שייחסך לא ישולם לו כפנסיה, אלא כסכום חד פעמי שהוא יקבל עם היציאה לגמלאות. אגב, מי שממשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה החוקי (65 היום ו-67 לאחר סיום הרפורמה) אינו חייב להמשיך להפריש לקרנות.
האם מי שמבוטח בקרן פנסיה חדשה, בביטוח מנהלים או בקופת גמל חייב לעבוד יותר?
לא. קרנות הפנסיה החדשות (שנפתחו לאחר 95'), כמו גם ביטוחי המנהלים וקופות הגמל, הן מסוג זכויות נרכשות. כלומר, אם המבוטח ימשיך לעבוד שנתיים נוספות, הוא יחסוך יותר פנסיה, והדבר נתון לשיקול דעתו. השינוי הוא שכעת המבוטח יכול לעבוד יותר.
האם מי שמקבל פנסיה תקציבית גם יעבוד יותר?
כן. העלאת גיל הפרישה היא לכלל המשק, ולכן חלה גם על אלו המקבלים פנסיה תקציבית. אגב, מי שמקבל פנסיה תקציבית יפריש מ-1 בינואר 2004 1% מהשכר לפנסיה ומתחילת 2005 2% מהשכר. מקבלי הפנסיה התקציבית פטורים מתשלום 2% דמי הניהול שחלים על פנסיונרים בקרנות הפנסיה הוותיקות.
מה קורה למגזרים הנחשבים "נשחקים"?
במדינת ישראל מוגדרים מגזרים רבים כמקצועות נשחקים, בהם מורים, עובדי מערכת הביטחון ועובדים של תעשיות ספציפיות. ההערכות הן כי יקלו עם מגזרים אלו, וייתכן כי הם יוכלו לצאת לפנסיה מוקדמת בלי להיפגע, אך דבר עדיין לא הוסכם.
הכנסת אישרה את השינויים, האם ממשלה חדשה תוכל לבטל אותם?
לא. כיוון שמדובר בהליך שעבר בחקיקה, אין די בהחלטת ממשלה כזו או אחרת לבטל אותו. גם הכסף אותו מתכוונת המדינה להזרים לקרנות הפנסיה הוותיקות מעוגן בחקיקה, ולכן המדינה לא תוכל להתנער מכך.
ההערכות הן כי תוחלת החיים בעולם המערבי בכלל, ובמדינת ישראל בפרט, תמשיך לעלות, ולכן חשוב כי מי שמבוטח
העלאת גיל הפרישה - החסרונות, היתרונות והמחיר
שלומי שפר
2.6.2003 / 10:18