עובדת לשעבר בעיתון מעריב תובעת מ"מעריב הוצאת מודיעין" כ-414.5 אלף שקל בגין פיצויי פיטורים והפרשי שכר ותשלומים נוספים.
התובעת, באמצעות עו"ד אלכס ספינרד, עבדה בדסק החדשות של עיתון "מעריב" מאוגוסט 2000 ועד לפיטוריה באוקטובר 2002. התובעת טוענת כי הועסקה כפרילנסרית, אך הובטח לה על ידי הממונה עליה כי לאחר שנה תעבור למעמד של עובד רגיל, על רקע הבטחה זו הסכימה לעבוד בחברה.
התובעת טוענת כי ביולי 2002 ביקשה לצאת לחופשה של חודש, בקשה אשר אושרה על ידי עמוס רגב, ראש מחלקת החדשות בעיתון. בתביעה נטען כי זמן קצר לפני יציאתה לחופשה התברר לה כי שובצה למשמרות בתאריכים בהם היתה אמורה שלא לעבוד. התובעת טוענת כי נאמר לה כי רגב, שפוטר בנתיים, לא דיווח על בקשתה זו. לבסוף אושר לתובעת על ידי עורך מעריב, אמנון דנקנר לצאת לחופשה.
עם חזרתה מהחופשה, התברר לה כי לא שובצה בחזרה לעבודה, וכי למעשה היא מפוטרת. התובעת טוענת כי קיבלה מספר ימים אחר כך את ההודעה על הפסקת עבודתה אך הודעה זו נשאה את תאריך יציאתה לחופשה.
התובעת טוענת כי למרות שסווגה כעצמאית, מעמדה האמיתי היה של עובדת קבועה. לטענתה, היתה חלק מהמערכת הרגילה של הנתבעת ופעולותיה היומיומיות, ולא היה כל עסק משל עצמה.
התובעת טוענת כי פיטוריה נעשו שלא כדין. לטענתה פיטוריה נוגדים ההסכמים הקיבוציים, החלים על הנתבעת, מאחר שנעשו ללא סיבה מספקת, ללא קבלת הסכמת הוועד בכתב לפיטוריה וללא מתן הודעה מוקדמתץ בנוסף טוענת כי פיטוריה נעשו מבלי שהתקיים עימה כל דיון ומבלי שנתנה לה הזדמנות להביע את טענותיה.
התובעת מבקשת פיצויים בגובה של כ-414.5 אלף שקל הכוללים נזקים ממוניים מהם סבלה בעקבות אובדן הכנסות, תוספת וותק, פיצויי פיטורים, הפרש שכר בין שכרה המקורי לשכר שהיתה אמורה להשתכר אם הנתבעת היתה מקיימת הבטחתה והופכת אותה לעובדת במעמד קבוע. עוד כולל הסכום אותו דורשת התובעת, דמי הודעה מוקדמת, משכורת בגין חודש אוקטובר בו היתה מוכנה לעבוד אך לא שובצה לעבודה. עוד דורשת התובעת תשלום עבור החודש בו החלה לעבוד בעיתון חודש בו לטענתה לא שולמה לה משכורת מכיוון שחודש זה הוגדר על ידי הנתבעת כהתלמדות.
עוד כלל הסכום, אותו מבקשת התובעת דמי חופשה שנתית, דמי הבראה, תוספת ביגוד בכפוף להוראות ההסכמים הקיבוציים. בכפוף לאותם הסכמים טוענת התובעת כי היתה זכאית לקבל משכורת 13, קרן השתלמות, פנסיה מקיפה, שעות נוספות, תוספת עבודת לילה, נסיעות. לטענתה קיבלה תשלום חלקי עבור נסיעות.
עוד טוענת התובעת כי התנהגות הנתבעת גרמה לאובדן תשלום דמי אבטלה. לטענתה ביקשה ממחלקת כח האדם של הנתבעת מכתב על הפסקת יחסי עבודה וזאת על מנת שתוכל לקבל דמי אבטלה. לטענתה נשלח לה מכתב לפיו עבדה פרילנסרית מעת לעת, מכתב שלא עמד בקריטריונים הדרושים לצורך רישומה כזכאית לדמי אבטלה. התובעת פנתה שוב לנתבעת וביקשה מכתב עם פירוט ימי עבודתה אך בקשה זו נענתה רק לאחר כ-6 חודשים. לטענתה סחבת זו מנעה ממנה לקבל דמי אבטלה.
טרם הוגש כתב הגנה.
עובדת לשעבר במעריב תובעת 414.4 אלף שקל בגין פיטוריה
עינב בן יהודה
4.6.2003 / 13:16