חברת קוהירנט האמריקאית, שקיבלה מניות לומניס לאחר המיזוג בין חטיבת הליזרים הרפואיים שלה ולומניס הישראלית ב-2001, הגישה באמצע החודש שעבר בקשה למכירת 850.7 אלף מניות של לומניס במחיר מקסימלי של כ-1.9 דולרים למניה ותמורת כ-1.6 מיליון דולר. את המכירה ביצעה קוהירנט באמצעות CIBC באמצע מאי ומאז ביצועה הידרדרה מניית החברה מיוקנעם בכ-14.2% נוספים.
יצוין, כי מחיר של 1.9 דולרים הינו גבוה בכ-110% ממחיר השפל של המניה שנרשם במארס 2003.
המכירה הנוכחית שביצעה קוהירנט הורידה את החזקתה של קוהירנט מ-14.7% (5.4 מיליון מניות) ל-12.4% או כ-4.6 מיליון מניות ששוויין כיום הוא כ-7.5 מיליון דולר.
מה ניתן ללמוד מכך שבעלת המניות הגדולה ביותר בחברה מוכרת חלק ניכר מהחזקותיה בחברה מסוימת במחירי שפל, מספר חודשים לאחר התפטרות חבר דירקטוריון מטעמה? סביר, כי לא ניתן להסיק מכך דברים טובים על הערכותיה של בעלת המניות הגדולה על עתיד החברה, ובמקרה הזה לומניס. מעניין אף לציין כי לקוהירנט היו בסיום הרבעון הראשון כ-245 מיליון דולר בקופה כולל מזומנים חסומים (מניותיה של לומניס), ולכן נראה כי אותם 1.6 מיליון דולר שקיבלה ממכירת המניות הנוכחית לא היו כתוצאה מרצון דחוף לקבל מזומנים אלא ממניעים אחרים לחלוטין.
קוהירנט כבר מחקה 114.5 מ' ד' מהחזקתה
מקור ההחזקה של קוהירנט בלומניס הוא ב-30 באפריל 2001, כאשר לומניס, חברה מובילה בתחום הליזרים הרפואיים והאסתטיים התמזגה עם חטיבת CMG של קוהירנט. לומניס שילמה לחברה האמריקאית 100 מיליון דולר באמצעות מימון מבנק הפועלים (מה שהפך מאוחר יותר לצרה עבור הבנק); 5.43 מילין מניות ו-12.9 מיליון דולר באג"ח להמרה ל-18 חודשים שנשאו ריבית של 5%. בנוסף, לומניס היתה אמורה לשלם תשלומים נוספים הכפופים להצלחתה של CMG. וכך, אם הכנסותיה של היחידה האופטלמית אותה רכשה לומניס יעלו מעל ל-450 מיליון דולר ב-4 השנים המסתיימות בסוף 2004 הרי שהחברה תשלם 21.5% מהרווחים לקוהירנט. בינתיים, בשנים 2001 ו-2002 ההכנסות היו 80 מיליון דולר ו-55 מיליון דולר, בהתאמה.
בנוסף, במסגרת הרכישה מונה אף ברנרד קוליאד, נשיא קוהירנט, כדירקטור בלומניס אך הוא התפטר מתפקידו בתחילת 2003. המחיר במזומן עבור העסקה היה כפוף להתאמות שונות, ולכן לומניס הצטרכה בסופו של דבר להוסיף 5.4 מיליון דולר נוספים ב-2002 עבור הרכישה.
עד כאן התנאים שסוכמו בין החברות. ואולם, המציאות היתה שונה: לומניס נכנסה באוקטובר 2002 למו"מ נוסף עם קוהירנט, לאור הסחרור הפיננסי אליו נקלעה, כדי שזו תסכים לשנות את תנאי האג"ח שאמורים היו להשתלם ב-30 באוקטובר 2002, והיא הסכימה לשנות את התנאים. ביום סגירת העסקה מדובר היה בעסקה כוללת של 236 מיליון דולר לפי מחיר המניה באותה התקופה.
ואולם עד כה קוהירנט נאלצה לבצע לא מעט הפרשות לצורך ירידת ערך קבועה במניות לומניס, לאור הירידה החדה שלהן. במסמכים שהגישה לאחרונה קוהירנט לרשות לניירות ערך האמריקאית היא מציינת כי ב-30 באפריל 2001, היא העריכה את ההשקעה בלומניס ב-124.4 מיליון דולר. ואולם, ב-29 ביוני 2002 היא בדקה את ערך ההשקעה וגילתה כי זו ירדה חדות, ל-20.2 מיליון דולר - ירידה שלא הוגדרה על ידה כזמנית. המניה המשיכה להידרדר, ובבדיקה בסיום הרבעון הרביעי של 2002 ראתה קוהירנט כי שווי ההשקעה הוא 9.9 מיליון דולר. כלומר, עד כה מחקה החברה 114.5 מיליון דולר כתוצאה מירידה קבועה של נכסים - מניות לומניס.
ואולם זה לא הסוף: רבעון מאוחר יותר, בסיום הרבעון הראשון של 2003, ציינה קוהירנט כי שווי ההשקעה ירד הלאה, ל-7.1 מיליון דולר. יחד עם זאת, בקוהירנט מאמינים כי מדובר בירידה זמנית ולכן לא ביצעו הפרשות בגינה ברבעון הראשון של השנה. יש לציין כי קוהירנט אינה מגדרת את השקעתה בלומניס והיא מזהירה כי אם המניה תידרדר הרי שייתכנו מחיקות נוספות.
מעבר להחזקת המניות של לומניס ע"י קוהירנט יש ביניהן יחסים עסקיים נוספים: במהלך 2002 רכשה לומניס מקוהירנט חומרי גלם בשווי 26.7 מיליון דולר ושילמה דמי שכירות של 3.3 מיליון דולר. שווי השוק של לומניס בבורסת הנאסד"ק הוא כ-60 מיליון דולר.
קוהירנט נאלצת למכור בשפל: הורידה החזקתה בלומניס ל-12.4% לאחר שמכרה מניות ב-1.6 מיליון דולר
גתית פנקס
8.6.2003 / 15:09