וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביהמ"ש זיכה חברת אריאל הנדסת חשמל מעבירת חלוקת שוק ותיאום מכרזים בתחום אחזקת הרמזורים בירושלים ובחיפה

אסף ברגרפרוינד

11.6.2003 / 20:16

בית המשפט גם זיכה את איש העסקים שי אופיר מעבירה של סיוע לביצוע העבירות הללו



בית המשפט המחוזי בירושלים זיכה אתמול את אברהם הרשלום, הבעלים של חברת אריאל הנדסת חשמל, מעבירה של חלוקת שוק ותיאום מכרזים בתחום אחזקת הרמזורים בירושלים ובחיפה. בית המשפט זיכה גם את איש העסקים שי אופיר מעבירה של סיוע לביצוע העבירות הללו.



אופיר שימש כבורר בסכסוך עסקי בין חברת אריאל לבין חברת מנורה רמזורים בבעלותו של איזו אהרון, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות לו, ונגזר עליו עונש של שלושה חודשי מאסר בעבידות שירות וקנס בסך 100 אלף שקל ועל החברה בבעלותו נגזר קנס בסך 900 אלף שקל.



השופטת מרים מזרחי קבעה כי יש לזכות את את הנאשמים, וזאת מאחר שלדעתה את המכשול לתחרות בתקופה הרלוונטית יצרה עיריית חיפה, וזאת בשל שיקולי בטיחות. בנוגע להסכמה שהגיעו אליה הצדדים על העבירות של עבודות בתחזוק רמזורים בירושלים, קבעה השופטת כי מדובר בהסכם שאינו הסכם כובל, שנעשה בהסכמת עיריית ירושלים.



הרקע להגשת כתב האישום על ידי רשות ההגבלים העסקיים הינו הטענה כי חברות מנורה ואריאל שיתפו פעולה באמצעות מנהליהן כדי לחלק את שוק אחזקת הרמזורים ביניהן, כך שמנורה תיתן שירותי אחזקת רמזורים בחיפה ואריאל בירושלים. על מנת להוכיח את קיומו של ההסדר הכובל, הציגה הרשות לבית המשפט פסק בוררות שנחתם על ידי שי אופיר, אשר עיגן לטענת הרשות את החלוקה בשוק וחייב את מנורה לשלם לאריאל סך של 1.15 מיליון שקל.



הנאשמים בתיק כפרו באישומים המיוחסים להם. אולם בסיום שלב ההוכחות בתיק הודה איזו אהרון, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות המיוחסות לו, ונגזר עליו עונש של שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות וקנסות בהיקף של מיליון שקל.



אריאל ומנהלה, הר שלום, אשר יוצגו על ידי עורכי הדין דן שיינמן ונילי רוטלוי, ושי אופיר, אשר יוצג על ידי עורכי הדין דורי קלגסבלד ושרון קליינמן, המשיכו בניהול משפט ההוכחות, תוך שהם טוענים כי ההסכמות שנמצאות בפסק הבוררות אינן מנוגדות לחוק ההגבלים העסקיים וכי לא היתה להן השלכה של ממש על התחרות. לטענתם, בפסק הבוררות הסכימה אריאל להימנע מלנקוט אמצעיים משפטיים בכדי לסכל התקשרות בין מנורה לעיריית חיפה, כאשר צפויה היתה מראש זכייתה של מנורה במכרז וזאת בשל מכשולים שהעמידה העירייה כלפי תחרות בשוק אחזקת הרמזורים.



בנוגע לירושלים, טען הרשלום כי מדובר בהסכמה על העברת העבודה ממנורה לאריאל בקבלנות משנה, וזאת בכפוף לחוזה שהיה למנורה עם עיריית ירושלים ובהסכמת העיריה. בהחלטתה קובעת השופטת מזרחי כי לא ניתן לייחס קשר בין ההסכם בין הצדדים לבין עליית מחירי אחזקת הרמזורים. השופטת קיבלה את טענות הסנגורים, וקבעה כי ההסכמות בנוגע להעברת העבודות בצמתים בירושלים אינו יכול להיחשב כהסדר כובל.



בנוגע להסכם בחיפה, קבעה השופטת כי מאחר שהוכח בפניה כי בשל הצרכים המיוחדים של עיריית חיפה לאריאל לא היה סיכוי לזכות במכרז לתחזוקת הרמזורים בעיר, הרי שבפועל לא ניתן לטעון כי ההסכם ביסס את חלוקת השוק בין הצדדים. השופטת מזרחי מנמקת את החלטה לזכות את הנאשמים בנימוק הלא שגרתי של "זוטי דברים". המדובר בהגנה הקיימת לנאשמים בהליכים פליליים כאשר הם נאשמים בעבירות קלות ערך מבלי ששיש אינטרס ציבורי להעמדתם לדין. במקרה הנוכחי, קובעת השופטת כי מי שפגע בתחרות היא עיריית חיפה, שתימרנה את עצמה למצב שלא היה בידה למעשה אפשרות לבחור באריאל כזוכה וזאת בשל ההשקעה הגדולה של העיריה במרכז בקרה אשר הותאם רק לציוד שסופק על ידי מנורה.



בנוגע לשי אופיר, קובעת השופטת כי יש לזכותו לאור העובדה שהוא לא הגה את רעיון ההסדר ואף לא קבע את תוכן שטר הבוררות. השופטת מציינת כי אופיר ראה את תפקידו כפוסק רכיבי הפיצוי במגמה לסיים את הסכסוך העסקי בין הצדדים. בנוסף, קבעה השופטת כי בהיותו בורר בין הצדדים, זכאי שי אופיר לחסינות הניתנת לרשות השופטת, שכן הוא פעל כבורר לכל דבר ועניין בין הצדדים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully