בועת טכנולוגיה (קטנה) חדשה - Wi-Fi

זה נשמע מוכר ומפחיד. טכנולוגיה חדשה מציתה את הדמיון של חובבי ההיי-טק. מאות חברות קמות סביבה בתקווה לקצור רווחים מפריצת הדרך לשוק ההמוני. רווחים, או מודל עסקי הגיוני, נשכחים
בדרך. אך הביקוש הצפוי לא מתממש, הבועה מתפוצצת ורק קומץ חברות שורד. זה קרה בעת הבהלה לדוט.קום וזה קורה כעת שוב, אם כי בממדים צנועים יותר, ל-Wi-Fi, טכנולוגיה פופולרית לגלישה אלחוטית באינטרנט.



Wi-Fi משמשת בעיקר בבתים, בתי ספר, אוניברסיטאות ומשרדים. מחשבים נישאים מותאמי Wi-Fi מסוגלים להתחבר לרשת באמצעות נקודות גישה, המסוגלות לקשר מחשבים במרחק של עד 50 מטר לאינטרנט. חברת המחקר גרטנר דטה-קואסט מעריכה כי 15 מיליון מתאמי Wi-Fi למחשבים נמכרו
בעולם ב-2002, ו-4.4 מיליון נקודות גישה. מעבר להאצה בשימוש הפרטי ב-Wi-Fi, חברות רבות ממהרות להקים "נקודות חמות" ציבוריות בשדות תעופה, בתי מלון, חנויות ומסעדות, בתקווה לגבות תשלום על שירות הגישה לאינטרנט.







כיום יש הרבה יותר נקודות גישה פרטיות מאשר נקודות חמות ציבוריות, אך
מספרן גדל במהירות. השנה אמור מספרן לצמוח ל-כ700 אלף. קבוצת חברות
בארה"ב, אירופה ואסיה הודיעה על תוכניות שאפתניות להקמת עשרות אלפי
נקודות חמות בשנים הבאות. זאת, למרות שאין כמעט ראיות לביקוש.



בה בעת, חברות השקעות מרעיפות כספים על חברות Wi-Fi, כ-1.5 מיליארד
דולר מאז 2000, לפי ראג'יס צ'אנד מבנק ההשקעות רוטברג & קומפני בסן
פרנסיסקו. בקצרה, זה נראה כמו בועה. או כפי שציינה חברת המחקר פורסטר
בסקירה שפירסמה באחרונה: "כאילו עלייתו ונפילתו של הדוט.קום כלל לא
ארעה".



רשת הנקודות החמות המפורסמת ביותר מופעלת בידי המפעילה הסלולרית
טי-מוביל, והיא מקיפה 2,000 סניפים של סטארבקס בארה"ב. כ-25 אלף איש
מתחברים לאינטרנט באמצעות הנקודות החמות האלה מדי שבוע - ממוצע של
פחות משני משתמשים ביום לכל נקודה חמה. אך העלות של חיבור כל נקודה
חמה לאינטרנט היא כמה מאות דולרים בחודש. הנקודות החמות בשדה התעופה
של אמסטרדם משמשות רק תריסר אנשים ביום. המפעילות מקוות שהביקוש יעלה
ככל שיוסיפו נקודות חמות חדשות, בדומה לגישה שרווחה בקרב חברות רבות
בעת הבהלה לאינטרנט, כשרבים האמינו כי כל מה שייבנה ימצא משתמש.



ייתכן שהמשתמשים הפוטנציאליים נרתעים מהמחירים הגבוהים. גם אחרי סבב
הורדת מחירים, השימוש ברשת הנקודות החמות של טי-מוביל הוא 6 דולרים
בשעה,40 דולר בחודש, או 360 דולר בשנה. מפעילות אחרות בארה"ב גובות
70-40 דולר בחודש. המחירים באירופה עוד יותר גבוהים 130 - יורו (150
דולר) בחודש.



ממחקר שערכה חברת הייעוץ פורס-ניין קונסלטינג עולה כי הביקוש לנקודות
החמות רגיש מאוד למחיר, ולכן הוזלה נוספת עשויה להאיץ את הביקוש.
בסקר של צרכנים חובבי טכנולוגיה בארה"ב רק 3% מהמשתתפים אמרו כי הם
מוכנים לשלם 2 דולר בשעה על גישה אלחוטית לאינטרנט באמצעות Wi-FI,
אבל 20% אמרו כי יהיו מוכנים לשלם דולר בשעה. מנוי לשימוש באחת
מרשתות הנקודות החמות אינו מקנה גישה לרשתות אחרות, ולכן ייתכן שדרוש
מנוי אחד לשדה התעופה ומנוי אחר לבית הקפה.



אך הנקודות החמות הציבוריות ניצבות בפני אתגרים בסיסיים יותר. מספר
הבעלים של מחשבים ניידים בעולם קטן יחסית. דניאל סוויני, מחברת
הייעוץ פורוורד קונספטס, מציין כי בעבר אנשי עסקים בדרכים לא הגשימו
את התקוות שתלו בהם ליצירת שוק לחברות מידע אלחוטי.



אלא אם תצורף Wi-Fi לטלפונים סלולריים, רוב האנשים לא יישאו מכשיר
מותאם Wi-Fi. ובניגוד לטלפון הסלולרי, שבו ניתן להשתמש בכמעט כל
מקום, נקודות חמות תלויות בשימוש מזדמן. "זו קרקע רעועה מאוד לעסקי
תקשורת", אומר סוויני.



הטלטלה הצפויה בשוק ה-Wi-Fi תאלץ מפעילות להחליט אילו מבין הנקודות
החמות שלהן הגיוניות. כדאי להן להתמקד באנשי עסקים, אומר אנדרו קול
מחברת ייעוץ הטלפוניה אדוונטיס. הבועה, הוא אומר, היא בWi-Fi- צרכני.
נקודות חמות בבתי קפה, בתי קולנוע וקניונים יתגלו כלא כדאיות. גרטנר
צופה כי מספר הנקודות החמות באתרים קמעוניים יגיע ב2005- לשיא, ואז
יירד בשל ניתוק נקודות חמות לא כלכליות.



"אך בכל הקשור לבתי מלון, שדות תעופה ומרכזי כנסים ניתן לבנות מודל
עסקי", אומר צ'אנד. מקומות כאלה בוחרים לרוב שלא להפעיל את הנקודות
החמות בעצמם, אלא מוסרים את ההפעלה, השיווק והגבייה לחברות טלפוניה
ותיקות. במקביל, ייתכן כי הן יעניקו ללקוחות גישה בחינם. בכל מקרה,
שני המודלים האלה אינם מבשרים טובות למפעילות הצעירות שמסתערות כעת
על שוק ה-Wi-Fi.



התחזית לעשרות החברות הצעירות המייצרות שבבי, מערכות וציוד Wi-Fi
עגומה באותה מידה. לכמה יתמזל מזלן והן יירכשו בידי יצרניות ציוד
גדולות, כמו סיסקו סיסטמס, אומר צ'אנד. רוב האחרות ייכשלו. כבר כעת,
על אף שמכירות ציוד הWi-Fi- גואות, המחירים קרסו והרווחיות נעלמת.
Wi-Fi תמשיך להתפשט וליהנות מפופולריות, אך כמו האינטרנט ייתכן שהיא
תאכזב משקיעים רבים.