לא כל החברות מדווחות לאילו מטרות הן תורמות כספים

מאת רו"ח ניר זיכלינסקי וירון אלעד - מתוך עיתון הבורסה לניירות ערך



רקע



בשנת 2001, החליטה רשות ניירות ערך לחייב את החברות הציבוריות לדווח בדוח הדירקטוריון שלהן על מדיניות החברה ופעילותה בתחום מתן התרומות. דרישת הדיווח, מחייבת את החברות לא רק "לכלול פרטים בדבר תרומות התאגיד" אלא גם לפרט את מדיניות התאגיד בנושא ואת היקפי התרומות לכל אחד מהתחומים להם מיועדות התרומות, ולתאר כיצד משתלבת מדיניות זו בעסקי התאגיד.



את הדיווח בדוחות הדירקטוריון אשר פורסמו בשנת 2001 ניתן להגדיר ללא ספק כאכזבה. לא לדיווח כה פשטני ו"יבש" ציפו יוזמי התיקון הדן בדיווח על תרומות. ראשית, רק 200 מתוך 650 החברות הציבוריות טרחו להתייחס לדרישות הדיווח החדשות. שנית, מרבית החברות אשר כבר דיווחו, הסתפקו בשורה אחת המפרטת את סך תרומות התאגיד ותו לא. במסגרת האפרוריות הכללית של הדיווח, בלט לטובה הדיווח של חברת הביטוח "מגדל" אשר טרחה לפרט את מדיניות החברה בנושא אחריותה לקהילה ולציין כיצד היא משתלבת עם מדיניות התאגיד.







רמת הדיווח בדוחות הדירקטוריון, כפי שהשתקפה בדוחות שנת 2002, עלתה במדרגה אחת לפחות. אמנם אין המדובר בפריצת דרך משמעותית, כיוון שמרבית החברות עדיין מסתפקות בדיווח לקוני ובמתן מידע אודות סכום התרומות, אם בכלל. אולם ניכר כי חברות רבות השקיעו מאמץ בדיווח על מדיניות התרומות ועל אחריותן הקהילתית והחברתית.




כמה חברות תרמו?



297 מתוך 625 (48%) החברות הציבוריות מילאו את חובת הדיווח המדוברת בשנת 2002 לעומת 200 מתוך 650 (31%) בשנת 2001. חשוב לציין כי החברות אשר נסחרות גם בבורסה בארה"ב (הדואליות) עדיין לא פירסמו את דוחותיהן ולכן אין הן כלולות בסטטיסטיקה. 75 מתוך החברות שדיווחו, ציינו כי לא תרמו מכספן למטרות ציבוריות, לעומת 222 חברות אשר תרמו סכומים הנעים בין 300 שקל לבין 9.7 מיליון שקל. סך התרומות שנאספו בשנת 2002 (על פי הדיווח בדוחות) הסתכם לסך של 66 מיליון שקל, כ-12 מיליון שקל יותר משנת 2001 (מתבסס על החברות שדיווחו בלבד). 295.5 אלפי שקל הם ממוצע התרומה לחברה תורמת בשנת 2002 לעומת 275 אלף שקל בשנת 2001. חשוב להדגיש כי התרומה החציונית היא 22 אלפי שקל בלבד. ניתן להסביר את ההבדל בין הממוצע לחציון על ידי סכומי התרומות הנכבדים אשר נתרמו על ידי חלק מהחברות הגדולות.



כיצד הן דיווחו?



מניתוח איכותי של הדיווחים ניתן להצביע בבירור על חברות רבות אשר לא השקיעו מחשבה ומאמץ כלשהם על מנת ליצור לקוראי הדוחות שקיפות אודות מדיניות התרומות או מידת אחריותן כלפי הקהילה. לא נדרש מאמץ מיוחד על מנת למצוא דיווח בסגנון "היקף התרומות של התאגיד הסתכם לסך של X שקל בשנת 2002". למרבה ההפתעה, גם חברות גדולות בעלות היקפי תרומות נרחבים טמנו ידן בצלחת. "אפריקה- ישראל", לדוגמא, לא מצאה לנכון לדווח כיצד הוחלט לתרום 1.2 מיליוני שקלים (סכום אשר מציב אותה במקום ה-11 ברשימת התורמות הגדולות), לאלו מטרות שימשו הכספים או כיצד רואה חברת הענק את מחויבויותיה כלפי הקהילה. מנגד, חברת "מלונות הכשרת היישוב" מודה ומתוודה כי לא תרמה כלל בשנת 2002, אולם, מציינת החברה, כי היא רואה "בתרומה לקהילה ערך חשוב ומקודש.." ולכן, הקימה שיתופי פעולה עם ארגונים נזקקים על מנת לספק שירותי אירוח (ארוחות, מסיבות וכדומה).



לאן הלך הכסף?



נתון מעניין נוסף, אשר באופן שכיח נחסך מקוראי הדוחות, הוא אופן חלוקת התרומות לתחומים ולארגונים שונים. לעולם לא נדע כיצד התחלקו 678 אלפי השקלים אשר תרמה חברת "גזית גלוב". חברות רבות אחרות טורחות לציין לאלו מטרות נתרמו הכספים, ללא חלוקה פרטנית של הסכומים. קיימות מספר יוצאות מן הכלל כדוגמת "רשת הרבוע הכחול נכסים והשקעות", "חברה ישראלית לקרור והספקה", "מבטח שמיר אחזקות", "כלל", "אזורים", "אי.די.בי" ואחרות, אשר מפרטות את סכום הכסף שנתרם לכל מטרה ומטרה.



בניסיון לגלות בכל זאת "לאן הולך הכסף" ובהיעדר מידע אודות חלוקת הכספים למטרות השונות, לא נותר אלא לבדוק מהן המטרות הפופולריות ביותר להשקעת משאבים. מרבית החברות אשר דיווחו על תרומות ציינו כי תרמו למטרות סתומות כדוגמת צדקה, רווחה או לנזקקים. לעומת זאת ניתן להכריז בוודאות על תחום הבריאות כחשוב ביותר לחברות הציבוריות בישראל. 29% מתוך 222 החברות התורמות החליטו להשקיע כספים בתחום זה. למקום השני הגיעה נישת החינוך אותה מצאו חשובה 22% מתוך אותן החברות התורמות. 11% תרמו לילדים ונוער, 8% לתחום הביטחון או לחיילים, 6% לתרבות ואומנות, 5% לבעלי מוגבלויות, 4% לספורט, 3% למדע וטכנולוגיה ובאופן לא מפתיע רק אחוז אחד מכלל החברות אשר נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב החליטו להשקיע באיכות הסביבה.



מי תרם הכי הרבה?



התורם המשמעותי ביותר לשנת 2002 הוא בנק הפועלים אשר הוציא מכיסו 9.7 מיליון שקל באפיקים אשר לא אמורים היו לשפר במישרין את תוצאותיו הכספיות של הבנק. ראוי לציין את הדיווח בדוח הדירקטוריון של הבנק אשר מתפרס על פני שלושה עמודים ובו מפורטים החזון והאסטרטגיה של הבנק ומגוון אפיקי הפעולה כדוגמת "קרן קידום", "מתן-הדרך שלך לתת" (מיסודה של שרי אריסון), "פועלים עם כוחות הביטחון" ועוד. מנהלי הבנק אף טורחים לפרט כי "הפעילות במסלול הקהילתי הינה גורם חשוב בתחושת גאוות היחידה של העובדים" ובכך מוכיחים טענה רבת שנים כי הפעילות החברתית משפרת את הפעילות העסקית גם אם לא במישרין.



בנק לאומי, אשר הוביל את הרשימה בשנת 2001, עובר בשנת 2002 למקום השני. הבנק מדווח על תרומות בסך של כ-6 מיליון שקל אשר הוקצו באופן דומה לתחומי החינוך, התרבות והקהילה, ובסכום קטן יותר לבריאות. הבנק מפרט בהרחבה אודות פרויקט "יזמים צעירים ישראל" אשר מאפשר לבני הנוער ללמוד באופן מעשי ליזום ולנהל עסקים וכל זאת במסגרת תוכניות המשולבות בלימודים בחטיבות הביניים ובתיכונים.



תרומות בסך של כ-5 מיליון שקל מעמידים את קבוצת אי.די.בי כתורמת השלישית בדירוג. דוח הדירקטורי